להיפרדות זגוגית אחורית חריפה PVD  תפקיד חשוב בהתפתחות קרעים ברשתית, אשר עלולים להידרדר להפרדות רשתית ב- 30 עד 50 אחוזים מהעיניים שלא מטופלות. טיפול מונע של קרעים ברשתית מפחית את ההידרדרות להיפרדות רשתית ומפחית את התחלואה ואת העליות הכרוכות בהיפרדות רשתית. לכן, הטיפול המקובל הינו לחזור ולבדוק מטופלים עם הפרדות זגוגית אחורית כדי לזהות ולטפל בקרעים ברשתית המתפתחים עם הזמן. אולם, מעט מאד מחקרים עד עתה בדקו את שיעור התפתחות קרעים ברשתית והפרדות רשתית בשלב מאוחר לאחר הפרדות זגוגית. זו הסיבה להמלצות שונות בנוגע לצורך במעקב אחר מטופלים עם הפרדות זגוגית אחורית חריפה ובנוגע למשך המעקב. מקובל היה לחשוב שקרעים ברשתית הקשורים להיפרדות זגוגית אחורית קורים מיד עם היפרדות הזגוגית או במהלך מספר שבועות לאחר מכן. מכאן ההמלצה השכיחה לבצע בדיקת ביקורת תוך חודש וחצי ולא ידועה השכיחות של התפתחות פתולוגיה בהיקף הרשתית כעבור פרק זמן ארוך יותר. במחקר הנוכחי נבדקה השכיחות וגורמי הסיכון של התפתחות קרעים ברשתית והיפרדות רשתית מאוחר לאחר היפרדות זגוגית אחורית.

החוקרים היו משירות הרשתית של בית החולים לעיניים ווילס Wills ומ- Mid Atlantic Retina שבפילדלפיה, פנסילבניה. המחקר היה רטרוספקטיבי ומבוקר והוא כלל עיניים עם היפרדות זגוגית אחורית חריפה שטופלו בין אוקטובר 2015 לאוגוסט 2018 בשירות רשתית אקדמי אחד. העיניים עם אבחנה של היפרדות זגוגית אחורית והיסטוריה של מעקב ארוך אותרו לפי קידודי החשבונות של המטופלים. בנוסף אותרו העיניים עם תיעוד של טיפול לייזר סביב קרע ברשתית, טיפול קריו בקרע ברשתית, או ניתוח של היפרדות רשתית, ותועדו משכי הזמן בין הביקור הראשוני לבין מועד הטיפול. התיעוד הרפואי של העיניים עם קרעים או היפרדות רשתית מאוחרים ושל קבוצת ביקורת של מאה העיניים הראשונות ללא קרע או היפרדות רשתית מוקדמים או מאוחרים, נבדקו כדי לקבוע ולהשוות קיום גורמי סיכון בבדיקה הראשונית. התוצא העיקרי היה התפתחות מאוחרת של קרע או היפרדות רשתית.

התוצאות הראו שמתוך 7999 עיניים עם היפרדות זגוגית אחורית חריפה, ב- 1280 המהווים 16.0 אחוזים, היה קרע ברשתית וב- 499 המהווים 6.2 אחוזים הייתה היפרדות רשתית בבדיקה הראשונה. קרע רשתית מאוחר נמצא ב- 209 עיניים המהווים 2.6 אחוזים והיפרדות רשתית מאוחרת נמצאה ב- 80 עיניים המהווים אחוז אחד. מתוך המקרים עם קרע רשתית מאוחר, 116 המהווים 55.5 אחוזים, נמצאו ששה שבועות או פחות לאחר הבדיקה הראשונה, ו- 93 המהווים 44.5 אחוזים נמצאו יותר מ- 6 שבועות לאחר הבדיקה הראשונה. מתוך המקרים עם היפרדות רשתית מאוחרת, 26 המהווים 32.5 אחוזים נמצאו ששה שבועות או פחות לאחר הבדיקה הראשונה ו- 54 המהווים 67.5 אחוזים נמצאו יותר מששה שבועות לאחר הבדיקה הראשונה. בהשוואה לקבוצת הביקורת, דימום לזגוגית ומגדר גברי היוו את גורמי הסיכון לקרעים והיפרדות רשתית מאוחרים. גם מצב לאחר ניתוח ירוד עם השתלת עדשה היה גורם סיכון להיפרדות רשתית מאוחרת. גיל מתקדם היה מגן במידה קלה. דימום לזגוגית היה גם גורם סיכון לקרעים מוקדמים ברשתית.

מסקנת החוקרים הייתה שאחוזים ניכרים של קרעים והיפרדות רשתית מתפתחים מאוחר לאחר היפרדות זגוגית אחורית חריפה, ולכן יש צורך בביקורות חוזרות בחולים אלה.

Uhr JH, Obeid A, Wibbelsman TB, Wu CM, Levin HJ, Garrigan H, Spirn MJ, Chiang A, Sivalingam A, Hsu J
Delayed Retinal Breaks and Detachments after Acute Posterior Vitreous Detachment
Ophthalmology 2020;127:516-522