חדשות

התועלת של מתן תוך-אפי של אינסולין להאטת דמנציה (מתוך כנס ה-AAIC)

20/07/2019

 

טיפול תוך-אפי יומי באינסולין עשוי להיות יעיל בהאטת התקדמות ליקוי קוגניטיבי קל או מחלת אלצהיימר, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-Alzheimer's Association International Conference.

 

החוקרים בחנו את תוצאות מתן תוך-אפי של אינסולין, טכנולוגיה הכוללת יצירת חלקיקים דמויי-אירוסולים של אינסולין, אשר עולים מעלה, ישירות לתוך המוח ואינם מגיעים לזרם הדם או לריאות. קיים עניין גובר במתן תוך-אפי של אינסולין, חלקית מאחר ועשוי לחדור את מחסום דם-מוח.

 

המחקר כלל 289 משתתפים מ-26 אתרים, כולם עם מדד מיני-מנטל של מעל 20 נקודות. המשתתפים חולקו באקראי לטיפול ב-20 יחידות אינסולין או פלסבו, אשר ניתנו פעמיים ביום, למשך שנה אחת, לאחר מכן הם יכלו להסכים לטיפול באינסולין למשך שישה חודשים בשלב בתווית-פתוחה.

 

המחקר החל עם מערכת Kurve Vianase, בו השתמשו החוקרים במחקרים קודמים. היצרן ניסה לשפר את המכשיר לצורך המחקר, אך לרוע המזל השיפור הוביל לחוסר מהימנות המכשיר. לכן, בהמשך הוחלפה מערכת מתן אינסולין. המשמעות היא כי 49 משתתפים נבחנו עם השימוש במכשיר הראשון ו-240 השתמשו במכשיר השני.

 

התוצא העיקרי היה מדד ADAS-cog (Alzheimer's Disease Assessment Scale-Cognitive Subscale), כאשר מדדים גבוהים יותר מעידים על תוצאות גרועות יותר. החוקרים השלימו מבחנים קוגניטיביים והתנהגותיים אלו ומדדו חלבוני טאו ועמילואיד – יחסי Aβ42/Aβ40 ו-Aβ42/tau – בדגימות נוזל שדרה.

 

בניתוח הנתונים אודות מטופלים שהשתמשו במכשיר השני, בשתי הקבוצות תועדה החמרה קוגניטיבית. לכן לא הייתה תועלת למתן תוך-אפי של אינסולין בשנה הראשונה של המחקר או בשלב תווית-פתוחה. עוד בקבוצה זו, לא תועדו הבדלים בין טיפול באינסולין או פלסבו באף אחד מהמדדים האחרים שנבחנו במחקר.

 

עם זאת, השימוש במכשיר הראשון הדגים תמונה שונה. במקרה זה תועד יתרון למתן אינסולין תוך-אפי לאחר 12 חודשים ו-18 חודשים, עם הבדל של שש נקודות בסולם ADAS-cog בהשוואה לקבוצת הפלסבו (p=0.018). מדובר בהבדל בעל חשיבות קלינית והחוקרים סבורים כי הינו מקביל להאטת קצב התקדמות המחלה ב-1-2 שנים.

 

בנוסף, תועד שיפור ביחסי החלבונים בנוזל שדרה בקבוצת הטיפול באינסולין עם השימוש במכשיר הראשון, רמז לכך להאטת הנזק המוחי על-רקע מחלת אלצהיימר. מכאן עולה כי ניתן להשפיע על חלבונים והפתולוגיה האופייניים למחלת אלצהיימר, מעבר לתסמינים הקוגניטיביים.

 

מתוך כנס ה-AAIC

 

לידיעה במדסקייפ

 

 

מידע נוסף לעיונך

© e-Med 2020 | כל הזכויות שמורות
שתף מקרה קליני