מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Clinical Thyroidology עולה כי אין קורלציה בין ממצאים בבדיקה גופנית של בלוטת התריס ובין הממצאים בבדיקת אולטרה-סאונד במדגם מטופלים שרובם לא הציגו תסמינים של הגדלה של בלוטת התריס. עם זאת, שיפור המיומנות בבדיקה גופנית עשוי להביא לשיפור בתוצאות.
בדיקות סקר לקשריות בבלוטת התריס, שהן לרוב גלויות לעין וברות-מישוש, באמצעות בדיקת אולטרה-סאונד עשויות להוביל לאבחון-יתר של ממאירות פפילארית של בלוטת התריס. במחקר הרטרוספקטיבי הנוכחי ביקשו החוקרים לבחון את הדיוק האבחנתי של בדיקות סקר ב-327 מבוגרים (גיל ממוצע של 51 שנים, 65% נשים)שעברו בדיקת אולטרה-סאונד של בלוטת התריס לאחר בדיקה גופנית להערכת בלוטת התריס בין השנים 2015 ו-2017 בארצות הברית.
החוקרים אספו נתונים אודות מיקום וגודל הממצאים החריגים בבלוטת התריס על-פי בדיקה גופנית ובדיקת אולטרה-סאונד. בדיקת אולטרה-סאונד של בלוטת התריס שימש כייחוס להערכת הדיוק, הערך המנבא השלילי והחיובי, הרגישות והסגוליות של בדיקה גופנית. עוד הושלם ניתוח לפי תתי-קבוצות על-בסיס גודל הקשרית, תסמינים משנית להגדלת בלוטת התריס וטיפול ע"י רופא ראשוני לעומת רופא מומחה.
מהנתונים עולה כי הרגישות והסגוליות של בדיקה גופנית של בלוטת התריס לזיהוי כל ממצא חריג בבלוטת התריס עמדו על 72% ו-36%, בהתאמה.
הערך המנבא החיובי של בדיקה גופנית של בלוטת התריס לאבחנה ספציפית של זפק רב-קשרי היה גבוה (74%), בעוד שהערך המנבא השלילי היה גבוה יותר בחולים עם תסמינים לעומת חולים ללא תסמינים (79% ו-51%, בהתאמה, p<0.01).
הערך המנבא החיובי לאבחנה של קשריות בלוטת תריס היה נמוך (18%); עם זאת, הסגוליות של בדיקה גופנית לזיהוי קשריות בלוטת תריס היה גבוה יותר בחולים עם תסמינים בצוואר קדמי בהשוואה לאלו ללא תסמינים (100% ו-62%, בהתאמה, p<0.01).
הערך המנבא החיובי לאבחנה של מחלה רב-קשרית היה גבוה יותר (100%) כאשר מומחה השלים את הבדיקה הגופנית, בהשוואה לתוצאות כאשר הבדיקה בוצעה ע"י רופא ראשוני (60%).
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים על החשיבות של בדיקה גופנית של בלוטת התריס ועל התועלת האפשרית של שיפור ההכשרה של רופאים בהשלמת בדיקה גופנית של בלוטת התריס.
Clinical Thyroidology, Feb 15, 2024
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!