חדשות

סיכון מוגבר לתמותה בתוך שלוש שנים בחולים עם COPD ודיכאון (Arch Intern Med)

05/12/2007

 

מחקר חדש מצא כי חולים עם COPD קשה, עם תסמיני דיכאון בדרגה בינונית עד קשה, מצויים בסיכון מוגבר לתמותה בתוך שלוש שנים, כאשר הסיכון הגבוה ביותר תועד בחולים עם 15 נקודות לפי מדד BDI (Beck Depression Inventory).

 

לא רק שהמחקר מצא כי דיכאון שכיח בחולי COPD, אלא גם כי במרבית המקרים, חולים אלו אינם מקבלים טיפול לדיכאון. פחות מרבע מהחולים עם תסמיני דיכאון טופלו כנגד תסמינים אלו.

 

מהמחקר עולה כי יש תת-טיפול בתסמיני דיכאון בחולי COPD . החוקרים קוראים למטפלים לשקול בדיקות סקר לדיכאון מאחר שמחקר קודם מצא כי טיפול יכול להביא לשיפור בתסמינים הנשימתיים ובחרדה של חולי COPD.

 

דיכאון שכיח בחולי COPD

 

COPD הינו הגורם הרביעי לתמותה בארה"ב. חולי COPD מצויים בסיכון מוגבר לדיכאון, עם שכיחות העומדת על 7-42%. כמו כן, בחולים אלו נמצאו שיעורים גבוהים יחסית של חרדה (10-16% מהחולים).

 

הנתונים עבור המחקר הנוכחי נאספו כחלק ממחקר NETT (National Emphysema Treatment Trial) – מחקר אקראי ומבוקר להערכת ניתוח להקטנת נפח הריאה מול המשך טיפול תרופתי – שנערך ב-17 מרפאות ברחבי ארה"ב, בין 29 בינואר, 1998 ועד 31 ביולי, 2002. חולי אמפיזמה ומגבלה קשה בזרימת האוויר חולקו באקראי לטיפול תרופתי.

 

מדד BDI שימש להערכת תסמיני הדיכאון הבסיסיים, ו-State-Trait Anxiety Inventory שימש להערכת חרדה כללית. החולים השלימו שיקום ריאתי בן 6-10 שבועות לפני ההקצאה האקראית.

 

בניתוח הממצאים נכללו 610 חולים. ממוצע מדדי BDI עמד על 9.3% , כאשר ב-40.8% מהמשתתפים המדד עמד על 10 ומעלה (מדד המתאים לרוב לדיכאון קל עד בינוני).

 

רק 24.5% מהחולים עם תסמיני דיכאון בחומרה קלה עד בינונית קיבלה טיפול בנוגדי-דיכאון.

 

במהלך המעקב, 26.9% מהמשתתפים אושפזו או פנו לחדר מיון בעקבות COPD, ו-30.5% אושפזו מסיבות הקשורות במערכת הנשימה. שיעורי התמותה לשנה אחת עמדו על 7.5%. במהלך אותה שנה, 25 חולים עברו ניתוח להקטנת נפח הריאה (4 הלכו לעולמם מאוחר יותר) ושלושה חולים עברו השתלת ריאה.

 

 

עליה משמעותית בסיכון לתמותה

 

באוכלוסיית המחקר, לא נמצא קשר בין מדד BDI של 10 ומעלה ובין אשפוז או תמותה לאחר תקנון לחומרת המחלה. עם זאת, כאשר החוקרים ערכו ניתוח ע"י חלוקת BDI לחמש דרגות, הם מצאו עליה משמעותית בסיכון לתמותה בתוך שלוש שנים בחולים עם מדד של 11-14, בהשוואה לחולים עם מדד של פחות מ-5 (Adjusted Odds Ratio = 1.97 בחולים עם BDI של 11-14), ועליה משמעותית בסיכון בחולים עם מדד BDI של 15 ומעלה (Adjusted Odds Ratio = 2.74 ).

 

הסיכון המוגבר נשמר גם לאחר תקנון לחומרת המחלה, דבר הנחוץ באוכלוסיית חולים זו, מאחר ששכיחות דיכאון גבוהה יותר בחולים עם COPD בדרגה קשה יותר, וחשוב לתקנן לחומרת המחלה במטרה לקבוע קשר בלתי-תלוי של דיכאון.

 

החוקרים מציינים כי ייתכן שיהיה צורך להתייחס בצורה שונה למדדי סף של BDI בחולי COPD. תסמיני דיכאון דוגמאת האטה פסיכומוטורית או עייפות, עשויים לחפוף משמעותית עם תסמיני COPD. ח

 

החוקרים לא מצאו קשר בין טיפול בנוגדי-דיכאון ותמותה. לסיום, במסגרת המחקר בחנו גם את נושא החרדה ולא מצאו קשר בין חרדה בתחילת המחקר, ובין סיכון לאשפוז או תמותה לאחר 1-3 שנים. למרות שחלק מהמחקרים הקודמים מצאו כי חרדה עשויה להגביר את הסיכון לאשפוז על-רקע COPD, במחקר הנוכחי לא נמצאה השפעה של חרדה על הסיכון לאשפוז עקב החמרת COPD.

 

Arch Intern Med. 2007;167:2345-2353.

 

 

לידיעה במדסקייפ

 

 

מידע נוסף לעיונך

© e-Med 2020 | כל הזכויות שמורות
שתף מקרה קליני
<