חדשות

עיכוב בטיפול כנגד ממאירות מלווה בסיכון מוגבר לתמותה (JAMA Netw Open)

29/12/2020

 

מגפת הקורונה הובילה לעיכוב בבדיקות סקר, אבחנה וטיפול במחלות ממאירות, ומנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open עולה כי עיכוב כזה עלול להוביל לעליה בסיכון לתמותה של החולים הללו.

 

מטרת המחקר הייתה לבחון את הקשר בין עיכוב במתן טיפול דפיניטיבי ובין תמותה כפונקציה של סוג הממאירות ושלב המחלה. הם התמקדו בארבע הממאירויות הנפוצות בארצות הברית ואספו מידע אודות חולים עם סרטן ריאות מסוג NSCLC (Non-Small Cell Lung Cancer), מעי גס, ריאות ושד לא-גרורתי בין 2004 עד 2015.

 

החוקרים סיווגו את מרווח הזמן עד להתחלת טיפול, מרווח הזמן בין האבחנה ועד לטיפול, לפי קטגוריות של 8-60 ימים, 61-120 ימים, 121-180 ימים ומעל 180 ימים. התוצא העיקרי היו שיעורי התמותה מכל-סיבה הצפויים לאחר 5 שנים ו-10 שנים.

 

המחקר כלל למעלה מ-2.2 מיליון משתתפים (גיל ממוצע של 63 שנים, 56.6% נשים): 1,165,585 נשים עם סרטן שד (52%), 853,030 גברים עם סרטן ערמונית (38.1%), 130,597 חולים עם NSCLC (5.8%) ו-92,494 חולים עם סרטן מעי גס (4.1%).

 

חציון מרווח הזמן עד להתחלת טיפול לפי סוג הממאירות עמד על 32 ימים בנשים עם סרטן שד, 79 ימים בגברים עם סרטן ערמונית, 41 ימים באלו עם NSCLC ו-26 ימים בחולים עם סרטן מעי גס.

 

בכלל המחלות הממאירות תועדה עליה כללית בשיעורי התמותה לאחר 5 שנים ולאחר 10 שנים עם עליה במרווח הזמן עד להתחלת טיפול. העליה המשמעותית ביותר בסיכון לתמותה תועד עם סרטן מעי גס (למשל, שיעורי התמותה הצפויים לאחר חמש שנים עמדו על 47.4% עם חציון של 61-120 ימים עד התחלת טיפול, לעומת 47.6% עם חציון של 181-365 ימים עד התחלת טיפול). מנגד, עיכוב בהתחלת טיפול כנגד סרטן ערמונית לווה בעליה הקטנה ביותר בסיכון לתמותה (שיעורי תמותה צפויים לאחר חמש שנים של 12.8% עם חציון מרווח זמן עד להתחלת טיפול של 61-120 ימים, בהשוואה ל-14.1% עם חציון של 181-365 ימים עד התחלת טיפול) ואחריו סרטן שד (שיעורי תמותה צפויים לאחר חמש שנים בנשים עם ממאירות בשלב I עמדו על 11% עם חציון של 61-120 ימים עד תחילת טיפול, לעומת 15.2% עם חציון של 181-365 ימים עד טיפול).

 

בחולים עם סרטן ריאות בשלב II תועד הבדל שלא היה מובהק סטטיסטית לפי משך העיכוב עד למתן טיפול, כאשר בקבוצה זו תועדו שיעורי התמותה מכל-סיבה הגבוהים ביותר בכל מרווח זמן עד למתן טיפול, ללא תלות במועד הטיפול.

 

ממצאי המחקר מעידים כי מרווח זמן קצר יותר עד להתחלת טיפול כנגד ממאירות לווה בשיעורי תמותה נמוכים יותר, רמז לקשר לא-ישיר בין עיכוב בטיפול ובין תמותה העשוי להתגלות רק לאחר שנים.

 

JAMA Netw Open. 2020

 

לידיעה במדסקייפ

מידע נוסף לעיונך

© e-Med 2021 | כל הזכויות שמורות
שתף מקרה קליני
<