חדשות

המלצות חדשות מיועדות לשפר היענות לטיפול תרופתי (מתוך הצהרת ה-American College of Cardiology)

29/10/2009

מאת ד"ר בן פודה שקד

 

פורסמו חמש המלצות מדיניות חדשות המיועדות לקדם היענות טובה יותר של חולים לטיפול התרופתי ושיפור תוצאות המצב הבריאותי. ההמלצות פורסמו מטעם קבוצה מגוונת של גופים מסחריים ואחרים מתחום הבריאות, לרבות American College of Cardiology, חברת GlaxoSmithKline,National Association of Chain Drug Stores, National Consumers League וה-Pharmaceutical Research and Manufacturers of America.

 

ההמלצות מבקשות להדגיש מגוון תחומים, ובהם שיפור איכות, תיאום טיפול, טכנולוגיות למידע רפואי, חינוך ועירוב המטופלים והמטפלים, ומחקר בנושא שירותי הבריאות. לדברי המומחים, חלק מההמלצות כבר נידונו במסגרת רפורמת הבריאות בארצות הברית ועשויות להיכלל באחדות מן ההצעות הנשקלות כעת.

 

על פי מחקר קודם אשר התפרסם בשנת 2005 בירחון New England Journal of Medicine, כשליש עד מחצית מכלל המטופלים בארצות הברית אינם מקפידים על משטר הטיפול התרופתי שנרשם להם, עובדה אשר מביאה לירידת איכות הטיפול מחד ועלייה בעלויות הרפואיות מאידך. במחקר אחר, אשר פורסם כשנה קודם לכן בירחון Medical Care, דווח כי העלויות המשניות הכרוכות בחוסר היענות לטיפול עלולות להגיע לכדי 300 מיליארד דולר בשנה.

 

לדברי המומחים, לא זו בלבד שחוסר היענות לטיפול התרופתי הינו יקר, הוא עלול אף להיות מסוכן. מאחר ומטופלים אינם נוטלים את תרופותיהם בשל מגוון סיבות, לרבות תופעות לוואי, תפישות שגויות או חששות לגבי התרופות, בעיות עם המינון והמחיר, יש צורך לנקוט במגוון אסטרטגיות על מנת לשפר את שיעור ההיענות לטיפול. מאמציהם הנוכחיים מתמקדים בזיהוי הזדמנויות מפתח להורדת המחסומים המונעים ממטופלים להיצמד למשטר הטיפול שהומלץ להם, הם מוסיפים.

 

למעלה מ-40 מומחים בתחום ההיענות לטיפול, ובהם קלינאים, חולים, נציגי חברות הביטוח הרפואי, מעסיקים וחוקרים, נפגשו במסגרת כנס בחודש יולי 2009. באותו הכנס, חברת RAND הציגה את מחקרה וכן סקירת ספרות בנושא ההיענות לטיפול תרופתי, ו-Avalere Health העלו הצעות לאסטרטגיות מעשיות לשיפור היענות זו, וזאת בהתבסס על לקחים שהופקו מתוכניות הנמשכות כעת.

 

החוקר הראשי שעומד מאחורי סקירת הספרות מטעם RAND מציין כי היענות ירודה לטיפול תרופתי הינה בעיה אדירת מימדים של בריאות הציבור, וכי מציאת פתרונות לבעיה צריכה להיות חלק מהדיונים בנושא רפורמת הבריאות כיום ובעתיד.

 

בתום הכנס, פאנל המומחים פיתח, ערך וניסח חמש המלצות, ולצידן הצעות לצעדים מעשיים ספציפיים העשויים לסייע ביישומן. להלן ההמלצות שפורסמו:

 

ההמלצה הראשונה נוגעת לתחום שיפור האיכות. היענות לטיפול תרופתי ושימוש נכון בתרופות הינם בעלי חשיבות מכרעת בשיפור איכות הטיפול הרפואי והתוצאות הקליניות, ויש לראותם ככאלה במסגרת אסטרטגיות לאומיות לשיפור איכות. כל אסטרטגיה לאומית לשיפור איכות צריכה לכלול את הצעדים הבאים:

א)      יצירת מדדים מתוקפים מבוססי קונצנזוס וכלים לדיווח ציבורי במטרה לסייע בהשגת ליצור בסיס ולשפר את ההיענות לטיפול תרופתי ואת התוצאות הבריאותיות.

ב)      תמריצים מתאימים למטפלים להגברת ההיענות לטיפול ובכך קידום תוצאות קליניות טובות יותר.

ג)       יוזמות מניעתיות של משרד הבריאות לעכב התקדמות מחלות על ידי הגברת ההיענות לטיפול.

 

ההמלצה השנייה הינה בתחום תיאום הטיפול. על פי ההצהרה, אסטרטגיות שמטרתן שיפור תיאום הטיפול בחולה צריכות לכלול את התפקיד החיוני של תרופות בטיפול במחלה. אלו צריכות לכלול:

א)      קריטריונים מפורטים לשם קבלת רישוי כבית אבות רפואי (Medical home), לרבות צוותי טיפול הכוללים מגוון רחב של מטפלים המעורבים בטיפול בחולה, ובהם רוקחים. כמו כן, מעורבות פעילה של המטופל והצוות המטפל בפיתוח ויישום התוכנית הטיפולית.

ב)      תוכניות המיישמות מגוון של מודלים לתיאום הטיפול, ובכללן סקירה ראשונית של כל התרופות  (עם וללא מרשם רופא) והתוספים בהם עושה המטופל שימוש, שימוש במידע העולה מסקירה זו לשם ביסוס וקביעת יעדים קליניים, ואימוץ תוכניות התאמה תרופתיות בין אנשי הצוות המטפל במהלך שינויים בטיפול, במטרה לשמור על דיוק מירבי ביחס לסוג ומינון התרופות.

 

ההמלצה השלישית מתייחסת לתחום הטכנולוגיות למידע רפואי. תפקיד טכנולוגיה זו, על פי ההנחיות החדשות, הינה לקדם זרימת מידע מהירה ומלאה בין הרופא והמטופל, באופן המאפשר לקלינאים ולחברות הביטוח לאתר ולתקן פערים בשימוש הנכון בתרופות על ידי המטופל. הצעדים המעשיים הנלווים להנחייה כללית זו הינם:

א)      סטנדרטים לגיליונות רפואיים ממוחשבים התומכים באיסוף עקבי של מידע, נוחים לשימוש וכאלו המאפשרים למשתמש גישה למידע ממוחשב מקיף על שימוש בתרופות על דיי מטופל באופן פרטני.

ב)      תמריצים למטפלים להשתמש בטכנולוגיות למידע רפואי על מנת לאתר חולים המצויים בסיכון להיענות ירודה לטיפול התרופתי.

ג)       שיתוף גיליונות רפואיים ממוחשבים בין המטופל למטפל ובין המטפלים תוך שמירה על פרטיות המטופל.

ד)      שימוש בתזכורות ממוחשבות וגיליונות רפואיים אישיים לשיפור ההיענות לתרופות ושימוש מיטבי בהן על ידי החולים.

 

ההמלצה הרביעית מתמקדת בחינוך ועירוב המטופל והמטפל. על החולים להיות מעורבים באופן מלא, על פי ההנחיות, בצעדים שמטרתם שיפור ההיענות לטיפול התרופתי, וטיפול שהחולה עומד במרכזו צריך לכלול אסטרטגיות שנועדו לשפר את הבנתו את גורמי הסיכון שלו, מחלותיו והטיפולים המומלצים עבורו. על צעדים אלו לשפר גם את יכולותיהם של הקלינאים להעביר את החשיבות שבהיצמדות לתוכנית הטיפול ולהציע שירותי תמיכה תרופתיים לחולים ולמטפלים. בין הצעדים המעשיים בהם יש לנקוט במטרה זו נכללים:

א)      תמיכה בקמפיינים לחינוך הציבור ביחס להיענות לטיפול במחלות כרוניות.

ב)      תזכורות ממוחשבות וטלפוניות, מאפיינים באריזת התרופה (כגון מעקב אחר המינונים) וכלים אחרים העשויים לסייע לחולים לספר את היענותם לטיפול.

ג)       מעקב אחר הטיפול ושירותים נוספים שמטרתם לסייע לחולה ליטול את תרופותיו באופן הנכון.

ד)      חינוך המטפלים ואימונם ביחס לתהליך קבלת החלטות משותף ושיטות אחרות לתקשורת עם המטופל במטרה לשפר את ההיענות לטיפול.

ה)     קידום אסטרטגיות של חברות הביטוח הרפואי במטרה לתכנן יתרונות המעודדים גישה משופרת לטיפולים, מודעות רבה יותר של המטופלים לכלים לשיפור ההיענות, עידוד תיאום בין שירותים רפואיים קיימים בקהילה, הפצת נהלים ותוכניות התערבותיות לשיפור ההיענות לטיפול, וכן קידום השימוש של מטפלים בכלי סקר, כגון הערכות סיכון בריאותי, לשם איתור חולים המצויים בסיכון להיענות ירודה.

 

לבסוף, ההמלצה החמישית קוראת להמשך המחקר בנושא ההיענות של חולים לטיפול התרופתי. מחקרים עתידיים צריכים לבחון את היעילות של מגוון רחב של אסטרטגיות שמטרתן שיפור ההיענות לטיפול ואיתור גורמים, התנהגויות, עלויות והשלכות אחרות הקשורות להיענות ירודה.

 

מומחה מטעם ה-American College of Cardiology מסכם כי היענות (ירודה) לטיפול תרופתי הינה בעיה אשר צריכה לאחד סביבה את כל אנשי הצוות הרפואי, ספקי שירותים רפואיים, בכירי ציבור, אנשי חברות התרופות, חברות הביטוח הרפואי וחברות התרופות. לדבריו, מחצית מהחולים הסובלים ממחלת לב אינם נוטלים תרופות אשר עשויות להציל את חייהם. הוא מביע תקווה כי המלצותיהם אלו יביאו להתקדמות משמעותית לעבר פתרון בעיה קשה זו.

 

לטקסט המלא של ההמלצות

 

לידיעה במדסקייפ

 

מידע נוסף לעיונך

© e-Med 2021 | כל הזכויות שמורות
שתף מקרה קליני
<