מהתוצאות עולה כי כמחצית מהמקרים של אנצפלופתיה היפוקסית־איסכמית (Hypoxic-Ischemic Encephalopathy) במהלך הלידה עם ניטור קרדיאוטוקוגרפי תקין באשפוז היו בני מניעה וכי ב־22% מהמקרים ייתכן שניתן היה למנוע את הפגיעה המוחית באמצעות ניטור ומענה אופטימאליים במהלך הלידה.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי שיעור המקרים של אנצפלופתיה היפוקסית־איסכמית במועד שהתפתחו במהלך המעקב לאורך הלידה עדיין אינו ידוע. יתרה מזאת, סקירה שפורסמה לאחרונה ומחקרים אחרים הדגישו את הצורך במחקרים להערכת ההשפעה של ניטור קרדיואוטוקוגרפי באשפוז.

מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את ההשפעה של תשניק במהלך הלידה על אנצפלופתיה היפוקסית-איסכמית ולזהות את שיעור המקרים בהם יש תועלת לצעדי מניעה.

המחקר הרטרוספקטיבי לאורך 20 שנים כלל נתוני ניטור קרדיאוטוקוגרפי באשפוז ובמהלך הלידה של לידות ספונטניות במועד (37 שבועות היריון ומעלה) של עובר יחיד בשבעה בתי חולים ברחבי הלסינקי, פינלנד בין 2005 ל־2024. החוקרים ניתחו את נתוני ניטור קרדיאוטוקוגרפי באשפוז ובמהלך הלידה, נוני גזים בחבל הטבור, רמות אריתרופואטין וחלבון S100β בדם, כמו גם ממצאים פתולוגיים בשליה.

התוצא העיקרי היה אנצפלופתיה היפקוסית־איסכמית. התוצא המשני היה תשניק עוברי, אשר הוגדר בנוכחות חמצת בדרגה בינונית עד חמורה.

מבין 317,126 יילודים שנולדו במועד, 314 אובחנו עם אנצפלופתיה היפוקסית-איסכמית. ניטור קרדיאוטוקוגרפי היה תקין ב-141 מהמקרים (44.9%) וחרג ב-173 מקרים (55.1%).

מבין אלו עם ניטור קרדיאוטוקוגרפי תקין בקבלה לאשפוז, חמצת חמורה (מדד חומציות בעורק טבור נמוך מ-7.0 ו/או עודף בסיס של עד 12.0- מילימול/ליטר) זוהו ב-127 מבין 141 המקרים (90.1%) וחמצת מתונה (מדד חומציות בעורק טבור בטווח 7.09-7.00 ועודף בסיס של 10.0- עד 11.9- מילימול/ליטר) ב-11 מבין 141 מקרים (7.8%). לאחר הוצאת מקרים של אירועים פרינטליים חדים או לידות מהירות במיוחד, נותרו 70 מקרים (49.6%) בהם אנצפלופתיה היפוקסית-איסכמית שהתפתחה במהלך הלידה הוגדרה כסיבוך שהיה ניתן למניעה. מהממצאים עולה כי ב-22.3% (70 מבין 314 מקרים), היה מקום לנקוט באמצעי מניעה.

ביילודים עם ניטור קרדיאוטוקוגרפי חריג תועד חציון ריכוז אריתרופויאטין בדם טבורי גבוה יותר מזה שתועד באלו עם ניטור קרדיאוטוקוגרפי תקין באשפוז (112 יחידות/ליטר לעומת 29 יחידות/ליטר, P<0.001), עדות להיפוקסיה כרונית יותר.

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים כי במחצית ממקרי אנצפלופתיה היפוקסית-איסכמית שהתפתחו לאחר ניטור קרדיאוטוקוגרפי תקין בקבלה, מדובר בפגיעה שאירעה במהלך הלידה וככל הנראה הייתה ניתנת למניעה. הממצאים מדגישים את החשיבות של טיפול אופטימאלי במהלך הלידה למניעת אנצפלופתיה היפוקסית-איסכמית.

Am J Obstet Gynecol, May 8, 2025

הערות העורך, ד”ר ברנרד ברזילי, מנהל אגף ילודים ופגים, מרכז רפואי מעייני הישועה

מחקר זה מצא שלושה ממצאים חשובים. הראשון, בהתבסס על ניתוח ניטור קרדיוטוקוגרפי בקלה לחדר הלידה, ניתן לייחס 45% ממקרי ה-HIE להופעה תוך כדי הלידה. מבין אלה, ניתן היה למנוע כמחצית מהמקרים ע”י טיפול טוב יותר, מה שמרמז על שיעור הימנעות פוטנציאלי כולל של 22% עבור כל מקרי HIE לטווח ארוך ללא קשר לסיווג ניטור קרדיוטוקוגרפי בעת הקבלה.
שנית, ככלי סקר להיעדר פגיעה נוירולוגית קיימת בעובר, ניטור קרדיוטוקוגרפי תקין בקבלה הראה 100% רגישות ו-100% ערך ניבוי שלילי, יחד עם 95% ספציפיות.
שלישית, מקרים עם ניטור קרדיוטוקוגרפי לא תקין בקבלה היו קשורים בשכיחות גבוהה יותר עם HIE בינוני עד חמור ומוות בילודים מאשר מקרים עם ניטור קרדיוטוקוגרפי אשפוז רגיל.

החוקרים במחקר זה ניסו לזהות את עיתוי התשניק הסב-לידתי על ידי סיווג מקרי HIE בהתבסס על סיווג ניטור קרדיוטוקוגרפי בקבלה, יחד עם ממאזן חומצי בסיסי בחבל הטבור, רמות של חומרים ביולוגיים והיסטופתולוגיה של השליה.
יש לציין, הממצאים במחקר מצביעים על כך שכמחצית ממקרי ה-HIE עם ניטור קרדיוטוקוגרפי תקין בעת הקבלה יכלו להימנע עם טיפול תוך לידה מיטבי.
לתוצאות אלו ישנה משמעות מרחיקת לכת מעבר למשמעויות הקליניות, במישור המשפטי.
התוצאות מדגישות את התפקיד הקריטי של ניטור קרדיוטוקוגרפי בקבלה לחדר הלידה ככלי סקר לזיהוי מוקדם של עוברים שנפגעו ברחם.ואולי ע”י שימת דגש מיוחד לעובדה זו לטפל טוב יותר בעוברים ובילודים הללו ובכך להוריד את שיעורי ה-HIE והסיבוכים הנלווים לכך.