מהו היקף ומשך הסיכון הבתר-ניתוחי לטרומבואמבוליזם ורידי בנשים בגיל העמידה? (מתוך BMJ)

מאת ד”ר בן פודה שקד 

                              

במחקר עוקבה פרוספקטיבי חדש אשר פורסם בגיליון דצמבר של ירחון British Medical Journal (BMJ) ביקשו החוקרים לבחון את משך ומידת הסיכון המוגבר לאירוע טרומבואמבולי ורידי (Venous Thromboembolism, VTE) לאחר סוגים שונים של ניתוחים, תוך שימוש במידע ממאגר ה-Million Women Study.

המדובר במחקר עוקבה מבוסס אוכלוסיה הכולל 1.3 מיליון נשים בגיל ממוצע של 56 שנים, אשר גויסו באמצעות תוכנית הסקר לסרטן שד של ה-NHS בין השנים 1996 ו-2001. השאלון בו נעזרו החוקרים לגיוס נשים למחקר כלל שאלות בנוגע לאורח החיים ולמאפיינים אישיים. הניתוח הנוכחי שהוצג התמקד ב-947,454 נשים בגיל העמידה בעלות סיכון נמוך יחסית ל-VTE, ללא סיפור של VTE בעברן וללא סרטן, אשר עברו ניתוח אחד במסגרת אשפוז או אשפוז יום. מדדי התוצא העיקריים כללו אשפוז בבית חולים או תמותה כתוצאה מ-VTE (תסחיף ריאתי או פקקת ורידית עמוקה), על פי סוג הניתוח ומשך הזמן שחלף מהניתוח.

החוקרים מדווחים כי במהלך תקופת המעקב נרשמו 239,614 נשים שהתקבלו לניתוח, מהן אושפזו 5,419 נשים, ומתן 270 נשים, כתוצאה מ-VTE.

בהשוואה לנשים שלא עברו ניתוח, הסיכון של נשים שנותחו להתקבל עם VTE בששת השבועות הראשונים שלאחר ניתוח שבוצע במסגרת אשפוז היה גבוה פי 70 (RR, 69.1; 95% CI = 63.1-75.9), וגבוה פי 10 לאחר ניתוח שבוצע במסגרת אשפוז יום (RR, 9.6; 95% CI = 8.0-11.5). הסיכון היה נמוך יותר אולם עדיין מוגבר משמעותית בתקופה שבין 7 ל-12 שבועות לאחר הניתוח (RR, 19.6, 95% CI = 16.6-23.1, ו-RR,  5.5, 95% CI = 4.3-7.0, בהתאמה). החוקרים מוסיפים כי מגמות דומות נצפו עבור תסחיף ריאתי (2,487 מקרים) כמו עבור פקקת ורידית עמוקה (3,529 מקרים).

לדברי החוקרים, הסיכון הבתר-ניתוחי להתפתחות של VTE היה שונה משמעותית בין סוגים שונים של ניתוח, כשהסיכון היחסי הגבוה ביותר היה לאחר ניתוח באשפוז להחלפת מפרק ירך או ברך או ניתוח בשל סרטן: בין 1-6 שבועות לאחר הניתוח, הסיכון היחסי היה 220.6 (187.8-259.2) ו-91.6 (73.9-113.4), בהתאמה.

החוקרים מסכמים כי הסיכון ל-VTE לאחר ניתוח הינו מוגבר משמעותית במהלך שנים עשר השבועות שלאחריו, וכי הוא משתנה משמעותית על פי סוג הניתוח. כמו כן, הם מסיקים כי הסיכון הינו גבוה יותר ונמשך זמן רב יותר מכפי שסברו עד כה.

במאמר מערכת שפורסם באותו גיליון ואשר התייחס לפרסום הדברים, דנים מומחים בהשלכותיו של מחקר זה. ראשית, הם מציינים כי הסיכון המשיך להיות משמעותי בין שבועות 7 ו-12 שלאחר הניתוח, ונותר גבוה למשך 12 חודשי מעקב, בעוד שבפועל מרבית החולים מקבלים טיפול מניעתי רק כל עוד הם מצויים באשפוז. היות והמשך החציוני של שהיית החולים המנותחים בבית החולים הינו שישה ימים, הרי שבמרבית המקרים הטיפול המונע לאירוע VTE מופסק כשבועיים טרם ההגעה לשיא ההיארעות ל-VTE, הם מדגישים.

בנוסף, מזכירים המומחים כי ההמלצות הנוכחיות לטיפול מניעתי ממושך בחולים אורתופדים הינן מגוונות, ומוגבלות ל-4-5 שבועות, פרק זמן קצר יותר מזה בו הוכח סיכון מוגבר במחקר הנוכחי.

המומחים מוסיפים כי המחקר מצא כי כל סוגי הניתוחים המבוצעים במסגרת אשפוז יום שנבדקו היו קשורים בסיכון משמעותי וממושך ל-VTE, בניגוד לדעה הרווחת בקרב מנתחים רבים לפיה ניתוחי יום ופעולות ארתרוסקופיות הינם פולשניים פחות ועל כן אינם קשורים לסיכון ל-VTE הנצפה בעקבות ניתוחים הכרוכים בשהייה ארוכה יותר בבית החולים. יתרה מכך, היעדר המידע התחום זה הביא לכך שמנתחים רבים הסתייגו משימוש בטיפול מונע ל-VTE, הם טוענים. ממצאי המחקר הנוכחי הינם תזכורת לכך שאין לבלבל היעדר ראיות עם ראיות להיעדר יעילות, הם מדגישים, ומוסיפים כי טיפול מונע צריך להישקל בצורה נרחבת יותר בקרב חולים העוברים ניתוחי יום.

המומחים מציינים כי שיעורי האירועים במחקר זה היו ככל הנראה נמוכים משמעותית לעומת המספרים האמיתיים, וזאת בעיקר מאחר ומקרים רבים של VTE אינם מאובחנים, אינם מטופלים דיו או מטופלים מחוץ לבית החולים. בנוסף, הם מזכירים כי השימוש בטיפול המונע המומלץ הינו תת-אופטימלי ברחבי העולם, כשרק 59% מהחולים המנותחים במסגרת אשפוז אכן מקבלים את הטיפול המומלץ. אחת הסיבות לאימוץ הירוד של טיפול מניעתי ממושך הינה לדבריהם אי הנוחות היחסית הכרוכה במתן תוך ורידי של תכשירים אנטיקואגולנטיים. לפיכך, הם רואים חשיבות רבה לשימוש באנטיקואגולנטים הפומיים הזמינים כעת באם יש צורך בטיפול ממושך.

המומחים מסכמים כי על אף שטרם בוצעו מחקרים אשר בוחנים האם יש להמשיך את הטיפול אל מעבר לחמישה שבועות בקבוצה זו או אחרת של חולים, הרי שהמחקר הנוכחי תומך בשקילת אפשרות שכזו.

BMJ 2009;339:b4583

לידיעה ב-NeLM

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • התועלת של טיפול מוקדם בפלזמה ממחלימים בחולים עם COVID-19

    התועלת של טיפול מוקדם בפלזמה ממחלימים בחולים עם COVID-19

    מתן טיפול בפלזמה ממחלימים בתוך שבוע מהופעת תסמיני קורונה נסבל היטב, הפחית את שיעור האשפוזים והסיכון לתמותה בחולים מדוכאי חיסון עם COVID-19, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת eBioMedicine. המחקר האקראי נערך ברחבי גרמניה, צרפת והולנד בין אפריל 2022 ועד נובמבר 2023 במטרה לבחון את הבטיחות והיעילות של טיטר גבוה של פלזמה ממחלימי קורונה […]

  • סוכנות התרופות האירופית ממליצה על Teprotumumab לטיפול במחלת תריס עינית חמורה

    סוכנות התרופות האירופית ממליצה על Teprotumumab לטיפול במחלת תריס עינית חמורה

    סוכנות התרופות האירופית (European Medicines Agency) המליצה על אישור שיווק Teprotumumab (טפזה) לטיפול במבוגרים עם מחלת תריס עינית בדרגה בינונית-עד-חמורה. המומחים מסבירים כי מחלת תריס עינית הינה מחלה אוטואימונית המתאפיינת בדלקת של השרירים, שומן ורקמות אחרות סביב ומאחורי העיניים. התסמינים הנפוצים במקרים אלו כוללים בלט של גלגל העין, אודם ונפיחות של העפעפיים ותלונות על ראיה […]

  • סיכון מוגבר לממאירות נוספת בחולים עם היסטוריה של לימפומה עורית

    סיכון מוגבר לממאירות נוספת בחולים עם היסטוריה של לימפומה עורית

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Dermatology מדווחים חוקרים מפנסילבניה על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בחולים עם היסטוריה של לימפומה עורית ראשונית של תאי B (או Primary Cutaneous B-cell Lymphoma) סיכון מוגבר משמעותית להתפתחות ממאירויות המטולוגיות וסרטן ערמונית. החוקרים בחנו את הנתונים אודות 3,757 חולים עם אבחנה של לימפומה ראשונית של העור (גיל חציוני […]

  • התועלת של משלב סטטינים עם Ibrutinib בחולים עם CLL ו-SLL

    התועלת של משלב סטטינים עם Ibrutinib בחולים עם CLL ו-SLL

    טיפול בסטטינים בחולים עם אבחנה של CLL (או Chronic Lymphocytic Leukemia) ו-SLL (או Small Lymphocytic Lymphoma) לווה בתועלת הישרדותית משמעותית עם ירידה של 45% בסיכון לתמותה כוללת וירידה של 27% בסיכון להתקדמות מחלה, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Blood Advances. התועלת של הטיפול נותרה עם גישות טיפול שונות, ללא עליה באירועים חריגים חמורים. החוקרים […]

  • האם ירידה במשקל עם אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 לפני ניתוח החלפת מפרק ירך מעלה סיכון לתמותה?

    האם ירידה במשקל עם אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 לפני ניתוח החלפת מפרק ירך מעלה סיכון לתמותה?

    מנתונים שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Orthopedic Surgeons עולה כי ירידה במשקל בעזרת אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 לפני ניתוח החלפת ירך עשויה להפחית את הסיכון לסיבוכים אך תרופות אלו עלולות להוביל לעליה בסיכון לתמותה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי ישנה חשיבות רבה להבנת הקשר בין טיפול בתכשירים ממשפחת אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 ובין הסיכון […]

  • מעורבות דולה בלידה מעלה את סיכויי הצלחת לידה וגינאלית לאחר ניתוח קיסרי ושיעורי הנקה

    מעורבות דולה בלידה מעלה את סיכויי הצלחת לידה וגינאלית לאחר ניתוח קיסרי ושיעורי הנקה

    טיפול בידי דולה לווה בעליה בשיעורי הצלחת לידה נרתיקית לאחר ניתוח קיסרי, לצד עליה של 20% בשיעורי הנקה בלבד, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת American Journal of Obstetrics & Gynecology. תמיכת דולה הפחיתה את שיעור הלידות המוקדמות בהיקף של 3-4 מקרים לכל 100 לידות, כאשר התועלת תועדה באוכלוסיות שונות. מחקר העוקבה הרטרוספקטיבי כלל 17,831 […]

  • נזק כלייתי חד בעת אשפוז לבית חולים מנבא פרוגנוזה רעה

    נזק כלייתי חד בעת אשפוז לבית חולים מנבא פרוגנוזה רעה

    חלק משמעותי מהחולים שאושפזו לבתי חולים באיטליה אובחנו עם נזק כלייתי חד, אשר לווה בשיעורי תמותה באשפוז גבוהים יותר, משך אשפוז ארוך יותר ושיעור גבוה יותר של אשפוזים ביחידת טיפול נמרץ, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Scientific Reports. המחקר התצפיתי בחן את היארעות נזק כלייתי חד בשני בתי חולים אוניברסיטאיים באיטליה בין ינואר 2016 […]

  • טיפול במוזיקה מקל על כאב וחרדה בחדרי מיון

    טיפול במוזיקה מקל על כאב וחרדה בחדרי מיון

    בקרב חולים עם כאב שאינו משנית לטראומה, הוספת טיפול במוזיקה לשיכוך כאבים סטנדרטי בחדרי מיון הובילה להקלה בכאב וחרדה, בהשוואה לטיפול סטנדרטי בלבד, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת International Journal of Emergency Medicine. המחקר האקראי ומבוקר נערך בבית חולים בבנגקוק בין 2023 ו-2024 וכלל 63 מבוגרים (גיל ממוצע של 58.25 שנים, 38.46% גברים) שפנו […]

  • זיהום בשחפת מלווה בקיצור תוחלת החיים למרות טיפול מוצלח

    זיהום בשחפת מלווה בקיצור תוחלת החיים למרות טיפול מוצלח

    תוחלת החיים של חולים שאובחנו עם שחפת קצרה יותר, בהשוואה לאלו שלא נדבקו בזיהום החיידקי, כאשר הסיבוכים לאחר הזיהום מקצרים את תוחלת החיים ואיכות החיים בקרב אלו ששרדו את הזיהום בארצות הברית, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת American Journal of Respiratory and Critical Care Medicine. החוקרים ביקשו לבחון את ההשפעה של שחפת, כולל סיבוכים […]

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך