מאת ד”ר בן פודה שקד
ממחקר חדש אשר פורסם בגיליון יולי של ירחון Journal of Pediatrics עולה כי בילדים סוכרתיים המטופלים באמצעות משאבת אינסולין, הורדת קצב האינסולין הבסיסי לאחר פעילות גופנית עשויה לסייע במניעת אירועי היפוגליקמיה ליליים.
החוקרים מזכירים כי מחקר קודם אשר פורסם בשנת 2005 מטעם ה-Diabetes Research in Children Network העלה כי קרוב למחצית מהילדים הסוכרתיים אשר עוסקים בפעילות גופנית למשך כשעה בשעות אחר הצהריים יראו רמות גלוקוז בדם של מתחת ל-60 mg/dL מאוחר יותר באותו הלילה. לדבריהם, פעילות גופנית הינה חשובה עבור כל האנשים, ובמיוחד עבור אלו הסובלים מסוכרת. למרבה הצער, פעילות גופנית הינה הגורם מספר אחד הקשור בהיפוגליקמיה חריפה, הם מוסיפים.
במחקר הנוכחי נכללו 16 נבדקים צעירים עם סוכרת, בגיל ממוצע של 13.3 שנים, הנעזרים במשאבות אינסולין. המינון היומי הכולל של אינסולין עמד על 0.76 יחידות לק”ג, עם קצב אינסולין בסיסי של 0.40 יחידות לק”ג.
החוקרים ניטרו את החולים במהלך הלילה בשלוש נקודות זמן לאחר מפגש פעילות גופנית שנמשך שישים דקות. בצורה אקראית, תוקן קצב האינסולין הבסיסי באחד המפגשים לקצב נמוך ב-20% בין השעות 21:00 בערב ו-03:00 לפנות בוקר, טופלו החולים ב-Terbutaline במינון 2.5 מ”ג במפגש נוסף, וכן עברו מפגש ללא התערבות כלשהי. רמת הגלוקוז בדמם של הילדים נמדדה מדי 30 דקות.
החוקרים מדווחים כי במהלך הלילה בו לא נערכה התערבות כלשהי (ליל הביקורת), רמת הגלוקוז הנמוכה ביותר עמדה בממוצע על 128 mg/dL, לעומת 172 mg/dL בלילה בו הורד קצב האינסולין הבסיסי ו-189 mg/dL כאשר טופלו הנבדקים ב-Terbutaline. התכשיר Terbutaline נקשר בנוסף לערך גלוקוז מקסימלי גבוה יותר בדם, אשר עמד על 331 mg/dL לעומת 305 mg/dL בלילה בו הורד קצב האינסולין הבסיסי.
החוקרים מוסיפים כי ערכי הגלוקוז בדם הנמוכים מ-70 mg/dL, המשקפים אירועי היפוגליקמיה, אירעו בקרב שניים מבין 16 החולים במהלך ליל הביקורת, בילד אחד מבין ה-16 בלילה בו הורד קצב האינסולין הבסיסי, ולא נצפו בכלל במהלך הלילה בו טופלו החולים ב-Terbutaline.
לדברי החוקרים, הורדת קצב האינסולין הבסיסי הייתה בטוחה ויעילה בהגברת רמת השפל של הגלוקוז בדם בלילה שלאחר פעילות גופנית, ובהורדת שיעור ההיפוגליקמיות בקרב ילדים עם סוכרת מסוג 1. לטענתם, מחקרם זה מראה כי באמצעות מחשבה מקדימה והורדה נכונה של קצב האינסולין הבסיסי (בשימוש במשאבת אינסולין או זריקות אינסולין) ניתן לצמצם בצורה ניכרת את הסבירות של אירועי היפוגליקמיה.
עם זאת, החוקרים מציינים כי ירידה בקצב האינסולין הבסיסי איננה אפשרות עבור חולים עם סוכרת מסוג 1 המטופלים בזריקות יומיות רבות של אינסולין. עבור חולים אלו, הם מבהירים, יש צורך בהמשך המחקר בתחום.
נזכיר כי דיווחנו לאחרונה על מחקר אשר פורסם ב-New England Journal of Medicine ובו הראו החוקרים כי חולים אשר עשו שימוש במשאבת אינסולין הכוללת חיישן מתמשך לרמות הגלוקוז השיגו תוצאות טובות יותר ביחס לשליטה הגליקמית בהשוואה לאלו שטופלו בזריקות אינסולין.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!