ממחקר חדש עולה כי כאשר חולים נדרשים לטיפול בנוגדי-טסיות או נוגדי-קרישה לאחר אירוע לבבי חד, מתן Esomeprazole (נקסיום) נמצא עדיף על Famotidine (גסטרו) למניעת דימום ממערכת העיכול.
בחולים עם תסמונת כלילית חדה או אוטם לבבי עם עליות מקטע ST, הטיפול השגרתי כולל כיום אספירין, קלופידוגרל והפרין או טיפול תרומבוליטי להפחתת תחלואה ותמותה קרדיווסקולארית. הסיבוך המג’ורי של הטיפול הינו דימום ממערכת העיכול.
עם זאת, לא ידוע רבות אודות התועלת של טיפול בתרופות ממשפחת PPI (דוגמת Esomeprazole) בהשוואה לטיפול בחסמי קולטני H2 (דוגמת Famotidine).
במחקר הנוכחי בחנו החוקרים את הטיפול ב- Esomeprazole (20 מ”ג בלילה) אל מול Famotidine (40 מ”ג בלילה) ב-311 משתתפים עם תסמונת כלילית חדה או אוטם לבבי עם עליות מקטע ST. בסה”כ, 163 חולים נטלו טיפול ב- Esomeprazole, למשך תקופה ממוצעת של 19.2 שבועות ו-148 נטלו Famotidine למשך ממוצע של 17.6 שבועות.
יעד הסיום העיקרי דימום ממערכת העיכול העליונה, פרפורציה או חסימה עקב כיב/ארוזיה תועד בחולה אחד (0.6%) בקבוצת הטיפול ב- Esomeprazole ובתשעה חולים (6.1%) בקבוצת הטיפול ב-Famotidine, כולם פיתחו דימום ממערכת העיכול העליונה (p=0.0052).
החוקרים מסכמים וכותבים כי המחקר הנוכחי מספק עדות טובה לכך שטיפול בתרופות ממשפחת PPI עדיף על חסמי קולטני H2 במניעת דימום במטופלים לאחר תסמונת כלילית חדה, הנוטלים תרופות נוגדות טסיות ו/או נוגדות קרישה.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!