תסמינים לא-מוטוריים ואיכות החיים בחולים עם מחלת פרקינסון- הרצאתו של פרופ’ אנטוניני מכנס האיגוד הנוירולוגי

בהרצאה שניתנה במסגרת כנס העדכון בנוירולוגי מטעם האיגוד הנוירולוגי בישראל, שנערך ביוני 2014, הציג פרופ’ אנג’לו אנטוניני מבית החולים סן קמיליו בונציה את החשיבות של תסמינים לא-מוטוריים בחולים עם מחלת פרקינסון.

ע”פ ההרצאה, במהלך השנים האחרונות חל שיפור בהבנת הפתוגנזה של מחלת פרקינסון וזיהוי סימנים מוקדמים של המחלה. יתרה מזאת, כיום מבינים כי קיים שלב פרה-מוטורי מוקדם, בו החולים מתלוננים על תסמינים לא-מוטוריים, לאחריו מתפתחת מחלת פרקינסון בשלב מוקדם (רעד במנוחה, ריגידיות וברדיקינזיה/אקינזיה) עם התקדמות הדרגתית (אי-יציבות תנוחתית ונפילות), כאשר בשלב הסופי של המחלה תתכן פגיעה קוגניטיבית ודמנציה.

לדברי פרופ’ אנטוניני, מחקרים מראים כי עד 95% מהחולים עם מחלת פרקינסון סובלים מתסמינים לא-מוטוריים במהלך חייהם. שכיחות התסמינים שונה מאוד וכוללת תסמינים במערכת העיכול או השתן, כאב, הפרעות שינה, הפרעות פסיכיאטריות, הפרעות נשימתיות או לבביות. תדירות חלק מהתסמינים הלא-מוטוריים עולה עם התקדמות המחלה, אך חלק מהתסמינים מופיעים בשכיחות דומה ללא תלות במצב המחלה. התסמינים הלא-מוטוריים של מחלת הפרקינסון הם הגורם העיקרי לאישפוזים של החולים.

הירידה הקוגניטיבית בחולים עם מחלת פרקינסון אינה לינארית, מסביר אנטוניני, אלא יש נקודת זמן בה חלה הידרדרות קוגניטיבית.  הוא מדגיש כי במידה ומתחילים טיפול בחולים אלו בשלב מוקדם, עם ליקוי קוגניטיבי קל בלבד, אזי ייתכן כי ניתן לבחור באמצעים למניעת ההידרדרות קוגניטיבית.

תסמינים לא-מוטוריים שנקשרו עם תרופות דופמינרגיות, או שחיקה של הטיפול התרופתי, כוללים הופעה חוזרת של ריגידיות, ברדיקינזיה ורעד, וכעת נראה כי מדובר גם בכאב, התקפי חרדה, דיכאון או תחושת אי-שקט.

אנטוניני מסביר כי מעדויות חדשות עולה קשר בין תפקוד דופמינרגי בסטריאטום ובין תסמינים לא-מוטוריים של מחלת פרקינסון, כאשר ירידה בפעילות הדופמינרגית במסלולים מזו-קורטיקליים ומזו-לימביים עומדת בבסיס מספר תסמינים לא-מוטוריים של של מחלת פרקינסון, כולל מצב רוח, מוטיבציה ושינוי קוגניטיבי.

אנטוניני מדגיש כי במחקרים שנערכו בשנים האחרונות מצאו החוקרים שיפור בתסמינים לא-מוטוריים עם טיפול ב-Carbidopa ו-Levodopa במתן מתמשך למעי המומחים מסבירים כי ידוע כי הפסקת תרופות דופמינרגיות באופן פתאומי עשויה להוביל לתסמונת גמילה מאגוניסטים לדופמין, בדומה לתסמיני גמילה במכורים לסמים.

לדעתו, אופטימיזציה של הטיפולים הדופמינרגיים ואופן מתן הטיפול חשובים לשיפור איזון מספר תסמינים לא-מוטוריים של מחלת פרקינסון, המובילים למוגבלות משמעותית, ויש מקום להשלים מחקרים נוספים בנושא זה.

קישור להרצאה

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • שיעור סיבוכים נמוך לניתוחי גירוי עצב וגאלי (Brain and Spine)

    שיעור סיבוכים נמוך לניתוחי גירוי עצב וגאלי (Brain and Spine)

    ניתוחים לגירוי עצב וגאלי מהווים התערבות יחסית בטוחה, עם שיעור סיבוכים נמוך, אם כי ישנם הבדלים בסוג הפרוצדורה ונוכחות סיבוכים, כך מדווחים חוקרים במאמר חדש שפורסם בכתב העת Brain and Spine. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי גירוי עצב וגאלי מהווה את שיטת נוירו-מודולציה הנפוצה ביותר בחולים עם אפילפסיה. למרות שקיים סיכון לתופעות לוואי לבביות דוגמת […]

  • חסם עצבי עם לידוקאין יעיל להקלה על מיגרנה חמורה ועמידה לטיפול בילדים (מתוך כנס ה-AAN)

    חסם עצבי עם לידוקאין יעיל להקלה על מיגרנה חמורה ועמידה לטיפול בילדים (מתוך כנס ה-AAN)

    זריקות לידוקאין לעצב האוקסיפיטלי הגדול הובילו להקלה בהתקפי מיגרנה חמורה ועמידה לטיפול בילדים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Neurology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי סדרות מקרים דיווחו על תועלת לחסם עצבי היקפי – זריקות של חומרי הרדמה מקומיים לסעיפים של עצב אוקסיפטלי או טריג’מינלי – להקלה על […]

  • יתר לחץ דם הריוני מנבא הידרדרות נוירו-קוגניטיבית אימהית בגיל מבוגר (Obstet Gynecol)

    יתר לחץ דם הריוני מנבא הידרדרות נוירו-קוגניטיבית אימהית בגיל מבוגר (Obstet Gynecol)

    יתר לחץ דם הריוני מלווה במהירות עיבוד ותפקוד ניהולי נמוכים יותר בנשים לאחר גיל 45 שנים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Obstetrics & Gynecology. מנגד, קדם רעלת הירון והיריון לא נקשרו עם הסיכון להידרדרות נוירו-קוגניטיבית. החוקרים בחנו את הנתונים אודות 3,554 נשים שילדו בעברן (גיל ממוצע של 56.2 שנים), שהיו בגילאי 45 […]

  • האם להשמנה השפעה על עצימות הכאב במבוגרים? (Front Endocrinol)

    האם להשמנה השפעה על עצימות הכאב במבוגרים? (Front Endocrinol)

    במבוגרים עם משקל עודף או השמנת-יתר נטייה לעצימות כאב בדרגה גבוהה יותר, בהשוואה לאלו עם משקל תקין, ממצאים המדגישים את החשיבות של טיפול כנגד השמנה כחלק מהגישה הכוללת לטיפול בכאב, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Frontiers in Endocrinology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי השמנה עשויה להביא לשינויים פתופיזיולוגיים, דוגמת עומס גדול יותר על […]

  • ביופסיית עור מסייעת באבחנה מדויקת של מחלת פרקינסון והפרעות נוירו-קוגניטיביות אחרות (JAMA)

    ביופסיית עור מסייעת באבחנה מדויקת של מחלת פרקינסון והפרעות נוירו-קוגניטיביות אחרות (JAMA)

    ביופסיית עור פשוטה עשויה לסייע בזיהוי צורה חריגה של אלפא-סינוקלאין (Phosphorylated Alpha-Synuclein) ברמת דיוק גבוהה בחולים עם הפרעות נוירו-דגנרטיביות דוגמת מחלת פרקינסון. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי סינוקלאינפתיות כוללות מחלות פרקינסון, דמנציה עם גופיפי לואי, Multiple System Atrophy ו-Pure Autonomic Failure. בכל שנה מאובחנים כ-200,000 חולים חדשים בארצות הברית עם מחלת פרקינסון, דמנציה עם גופיפי […]

  • ההשפעה של איזון גליקמי של חולים עם סוכרת מסוג 2 בקשישים עם ליקוי קוגניטיבי (Diabetes Care)

    ההשפעה של איזון גליקמי של חולים עם סוכרת מסוג 2 בקשישים עם ליקוי קוגניטיבי (Diabetes Care)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Diabetes Care עולה כי רמות המוגלובין מסוכרר מעל ומתחת לטווח היעד מלוות בסיכון מוגבר לתמותה, בעוד שבחולים שהשיגו ריכוז המוגלובין מסוכרר בטווח היעד לא תועד סיכון מוגבר לתמותה בהשוואה לאלו ללא סוכרת מסוג 2. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את ההשפעה של סוכרת מסוג 2 ורמות המוגלובין מסוכרר בטווח היעד […]

  • ההשפעות של דום נשימה בשינה על תפקוד קוגניטיבי וזיכרון (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    ההשפעות של דום נשימה בשינה על תפקוד קוגניטיבי וזיכרון (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    תסמיני דום נשימה בשינה, כולל נחירות, השתנקות והפסקות נשימה במהלך השינה מלווים בסיכון מוגבר משמעותית להפרעות זיכרון ותפקוד קוגניטיבי, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Neurology. ממצאי המחקר מבוססים על מדגם שכלל 4,257 מבוגרים שלקחו חלק בסקר National Health and Nutrition Examination Survey לשנים 2017-2018 והשלימו שאלונים שכללו […]

  • ליקוי קוגניטיבי על-רקע מחלת כליות עשוי להשתפר לאחר השתלה (Am J Kid Dis)

    ליקוי קוגניטיבי על-רקע מחלת כליות עשוי להשתפר לאחר השתלה (Am J Kid Dis)

    ליקוי קוגניטיבי משנית למחלת כליות, דוגמת ירידה בזיכרון מילולי ואפיזודי, עשוי להשתפר לאחר השתלת כליה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת American Journal of Kidney Diseases. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי ליקוי קוגניטיבי מתועד בשכיחות גבוהה בחולים עם כשל כלייתי ועשוי להשפיע על ההתאמה להשתלת כליה, איכות חיים והישרדות החולים. בעוד שייתכן שיפור […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה