מחלת לב כלילית (CAD) לא חסימתית קשורה לעלייה בסיכון לאוטם שריר הלב (MI) במהלך שנת מעקב בהשוואה לאנשים ללא CAD , זאת ע"פ אנליזה רחבת היקף של מטופלים במערכת הבריאות לגמלאי צבא בארה"ב.
בנוסף החוקרים מצאו באופן פרוגרסיבי שיעורי MI גבוהים יותר בין מטופלים עם CAD לא חסימתי בעורק אחד, שניים או שלושה כך שלאחר התאמות למאפיינים בסיסיים של המטופל, ה-CAD הלא חסימתי היה קשור עם שיעורים מובהקים גבוהים יותר ל-MI לאחר שנת מעקב, בהשוואה למשתתפים ללא CAD .
לדעת החוקרים, המשמעות היא שלמרות ש-CAD לא חסימתי אמנם אינו מהווה אינדיקציה להתערבות מילעורית (PCI) , אך עדיין יש לראות בו כגורם סיכון הדורש טיפול ומעקב.
הנתונים נאספו מדיווחים המתבצעים לתכנית המעקב CART הכוללת מידע אנטומי מתוך צינתורים כליליים ומידע קליני אודות אירועים.
נכללו במחקר 37,674 משתתפים שעברו צינתור אלקטיבי לאיבחון CAD בין 2007-2012. אף אחד מהמשתתפים לא אובחן עם CAD לפני כן. למעלה ממחצית המטופלים שנכללו במחקר סבלו מ-CAD חסימתי, בעוד ש-22.3% אובחנו כסובלים מ-CAD לא חסימתי אשר הוגדר כהיצרות אחת או יותר של בין 20%-70% מקוטר העורק. CAD חסימתי כאשר ההיצרות הייתה מעל 70% , או מעל 50% במידה והייתה בעור הכלילי השמאלי הראשי (LMCA) .
שיעורי ה-MI לשנת מעקב היו 0.11% למשתתפים ללא CAD , שיעור של 0.24% לאלו עם CAD לא חסימתי בעורק אחד, 0.56% ל-CAD לא חסימתי בשני עורקים, ו-0.59% לCAD לא חסימתי בשלושה עורקים. שיעורי ה-MI עלו באופן פרוגרסיבי עבור משתתפים עם CAD חסימתי בעורק אחד, שניים ושלושה או ל-CAD ב-LMCA .
גם מבחינת תמותה , השיעורים עלו באופן פרוגרסיבי ע"פ סוג ה-CAD ומס' העורקים עם היצרות. במשתתפים ללא CAD שיעור התמותה לאחר שנה מכל סיבה היה 1.38%, בעוד שבמטופלים עם CAD לא חסימתי בעורק אחד, שניים ושלושה שיעורי התמותה לשנה היו 2.02% , 1.5% ו-2.72% בהתאמה.
בטבלה הבאה מוצגים יחסי סיכון מותאמים ל-MI , תמותה ולשילוב של שניהם :
סיכון יחסי ורווח בר סמך ב-95% הסתברות | ||||
מדד קליני | ללא CAD | CAD לא חסימתי בעורק 1 | CAD לא חסימתי ב-2 עורקים | CAD לא חסימתי ב-3 עורקים |
שיעורי MI בשנת מעקב | 1.0 | 2.0 (0.85.1) | 4.6 (2.010.5) | 4.5 (1.612.5) |
שעורי תמותה בשנת נעקב | 1.0 | 1.4 (1.02.0) | 1.0 (0.71.5) | 1.6 (1.12.5) |
שיעורי MI ותמותה בשנת מעקב | 1.0 | 1.4 (1.02.0) | 1.2 (0.91.7) | 1.8 (1.22.7) |
לדעת החוקרים הנתונים מצביעים על כך שהחלוקה ל-CAD חסימתי ולא חסימתי כפרמטר לקבלת החלטות טיפוליות עלול להיות בעייתי ולא מספק. החוקרים מתכננים להרחיב המחקר גם לנשים (98% מהמשתתפים במחקר זה היו גברים). לדעתם יש מקום למחקרים שיבחנו התערבות לא פולשנית במטופלים עם CAD לא חסימתי במטרה לראות אם שינויים בסגנון חיים או טיפול תרופתי עשויים להפחית הסיכון ל-MI .
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!