ממחקר חדש, שפורסם במהדורת יולי של Nephrology Dialysis Transplantation, עולה כי בעוד שאנשים, שתורמים כליה, מקבלים באופן כללי החזרים על הוצאות הטיפול הרפואי, הם משלמים לעיתים קרובות עבור עלויות אחרות ואף יכולים לחוות הפסדים כלכליים.
כיום יש בידינו ממצאים מסוימים, שתורמים נכנסים להוצאות כספיות לא מתוכננות, ושהוצאות אלה הן די נפוצות. זה נראה כי חלק מהתורמים נכנסים לקשיים כלכליים די רציניים.
על ידי שפיכת אור על הנושא הלא מתועד הזה, סקירה זו סוללת את הדרך למחקרים פרוספקטיבים, שיוכלו להנחות כתיבת הסכם ולקבוע פיצוי הולם עבור תורמי הכליה החיים.
שכיחות השתלות כליה מתורם חי עולה במדינות רבות בעשור האחרון והיא מציעה יתרונות רבים, כגון שיעורי הישרדות הגבוהים ב-15% מהשתלת איבר ממת. אך עדיין קיימות דאגות בנוגע לפרוצדורה זו כולל סיכונים רפואיים ווידוא, שהאיברים נתרמים מסיבות אלטרואיסטיות.
לב העניין הוא בתיאור הקו האדום הדק, שאין לחצות אותו בין פיצוי לגיטימי עבור כל ההוצאות המוצדקות (באופן חד משמעי), שהיו לתורמים לפני, במהלך ואחרי תרומת האיבר ובין השיפוע החלקלק של הפיכת פיצוי תמים זה לצורה של רווח כלכלי מתרומת האיבר.
החוקרים חיפשו אחר מאמרים, שכימתו את האפקט הכלכלי, הערך הכספי ומסגרת הזמן של העלויות של תורמי כליה חיים. עלויות ישירות כללו נסיעות, מגורים, שיחות טלפון למרחקים ארוכים וטיפול רפואי, שלא כוסו על ידי הביטוח. עלויות בלתי ישירות כללו איבוד מקור ההכנסה ועלויות של השכרת מטפלים ועזרה ביתית. כל המידע הכספי הומר לדולרים של שנת 2004.
החוקרים זיהו 35 מחקרים מ-12 מדינות, שתיארו עלויות של תורמים בין השנים 1964 ו-2003. רוב המחקרים היו מארצות הברית (17), 12 ממערב אירופה, 2 מאוסטרליה, 2 מקנדה, 1 מאיראן ועוד 1 מיפן.
אף מחקר יחיד לא כימת באופן מקיף את כל ההוצאות של תורמי כליה חיים. רק מחקר אחד, שבוצע בארצות הברית, דיווח על הוצאות כוללות בממוצע של 837$ לתורם, שנע בין 0$ ל-28,906$. הוצאות של נסיעות ומגורים שולמו על ידי 99% ו-88% מהתורמים בהתאמה במחקר אמריקאי אחד. 3 מחקרים (מקנדה, מארצות הברית ומאנגליה) דיווחו, ש-14 עד 30% מהתורמים איבדו את מקור הכנסתם. מחקר אחד מגרמניה ואחד מאוסטרליה מצאו ש-3% מהתורמים פוטרו או התפטרו מעבודתם בשל הגבלות גופניות, שצצו לאחר הניתוח. מחקר מארצות הברית מצא, שבהשוואה ללא תורמים, לתורמים היה סיכוי הנמוך ב-37% לעליה בהכנסה שלהם לטווח הארוך. בנוסף לכך היו גם הוצאות על מטפלים ב-9 עד 44% מהתורמים.
לדברי החוקרים, לסקירה זו יש מספר מגבלות. המחקרים העיקריים מספקים מידע לא שלם בנוגע לעלויות, מסגרת הזמן הייתה ארוכה מדי והעלויות היו בתת דיווח. למרות חסרונות אלה, הסקירה סוללת את הדרך למחקרים נוספים, שיוכלו לספק מידע בנוגע למדיניות פיצוי הולמות לתורמים. קבוצת החוקרים התחילה במחקר פרוספקטיבי, שיבדוק מה הסיכונים הרפואיים, הפסיכולוגיים והכלכליים של תורמי כליה חיים.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!