Abdominal pain

יכולת הספיגה הגבוהה של מגנזיום ביסגליצינט משפרת את יעילותו ללא עליה בתופעות לוואי (סקירת ספרות)

מאת מערכת אי מד

צריכת המגנזיום היומית התקינה הינה 300-360 מ”ג ליום. למגנזיום תפקיד חשוב בפעילות של כ 350 מערכות אנזימטיות בגוף ובכ 80% מהתפקודים המטבולים.(1) ספיגת המגנזיום מתרחשת לכל אורך מערכת העיכול, אך הספיגה המשמעותית ביותר היא במעי הדק (89%) ובעיקר ב ileum. חסר במגנזיום לרוב מתרחש במקביל למצב פתלוגי או מחלה אחרת, לדוגמא cystic fibrosis, אלכוהוליזם, הזנה פראנטרלית. סימפטומים של חסר במגנזיום כוללים בחילות, חולשת שרירים, הידרדרות קוגניטיבית. חסר במגנזיום יכול בעקיפין גם לגרום לחסר באשלגן וסידן(2).

ספיגת המגנזיום תלויה ברמת המסיסות שלו וברמת החומציות בסביבתו. ככל שרמת החומציות עולה עם ההתקדמות ב GI, הזמינות הביולוגית של מגנזיום יורדת. הזמינות הנמוכה של המגנזיום אוקסיד יכולה להשתפר עם הורדת החומציות במעי.

מגנזיום ביסגליצינט הוא תצורת מגנזיום יציבה וזמינותה הביולוגית גבוהה בשל ספיגתה דרך תעלות דיפפטידיות במעי הדק וללא תחרות עם יונים מתכתיים אחרים(2). מולקולת הגליצין ב Magnesium Bisglycinate Chelate היא בופר אשר מאט את קצב העלאת החומציות במעי, מה שמשפר עוד יותר את זמינותה הביולוגית.

Magnesium Bisglycinate Chelate Buffered מכיל 18מ”ג של מגנזיום ל 100מ”ג. הוא תורם 8.9 מ”ג מגנזיום אשר קשור ל 55 מ”ג גליצין על מנת לשפר את המסיסות של המגנזיום ו לשפר את הטרנפורט הבינתאי.

תוספים שונים של מגנזיום משפיעים בצורה שונה על רמת המגנזיום ומלחים אחרים בתוך התא. במאמר שפורסם ב J. Med. Assoc. Thai בשנת 2004 (3) נבדקה in vitro ההשפעה של תוסף מגנזיום ואשלגן על רמת האשלגן, הנתרן והמגנזיום, ועל פעילות משאבת נתרן-אשלגן בכדוריות הדם. למשאבה תפקיד חשוב בהעברת נתרן ואשלגן דרך ממברנת התאים, ולשמירה על נתרן נמוך אך אשלגן גבוה בתוך התאים. את פעילות המשאבה משפעל המגנזיום, Mg+2. כדוריות הדם נבחרו כמודל לתאי הגוף, בשל הנוחות בהשגתן. המחקר בוצע בצפון מזרח תאילנד, באיזור בו קיים חסר אנדמי של אשלגן ומגנזיום. חסר באשלגן ומגנזיום עשוי להביא לירידה בפעילות משאבת אשלגן-נתרן ולעליה ברמת הנתרן התוך תאי. 62 מטופלים אשר סבלו מאבנים בכליות גויסו למחקר וחולקו ל-4 קבוצות, כל קבוצה קיבלה תוסף אחר למשך חודש: potassium chloride (קבוצה 1, n=16), potassium-sodium nitrate (קבוצה 2, n=15), chelated magnesium (קבוצה 3, n=16) ו- potassium magnesium citrate (קבוצה 4, n=15). (המינונים בכל התוספים היו אקוויוולנטים). לאחר נטילת תוסף המכיל אשלגן  (קבוצות 1,2,4), רמת האשלגן בפלזמה עלתה וכך גם פעילות משאבת NA-K, אך רמת האשלגן בכדוריות הדם האדומות עלתה רק בקבוצות 2,4. כאשר ניתן תוסף אשר מכיל מגנזיום (קבוצות 3,4), chelated magnesium הביא לעליה משמעותית ברמת האשלגן בדם, וכן ברמת האשלגן, הנתרן והמגנזיום באריתרוציטים, וללא עליה משמעותית בפעילות משאבת אשלגן נתרן. לעומת זאת, potassium-magnesium citrate הביא לעליה משמעותית ברמת האשלגן והמגנזיום באריתרוציטים וכן בפעילות משאבת נתרן-אשלגן, וגרמה לירידה ברמת הנתרן באריתרוציטים. מסקנת החוקרים היתה כי תוספים שונים של מגנזיום ואשלגן גורמים להשפעות שונות על ממברנת התא ועל תכולת האשלגן, הנתרן והמגנזיום בתוך התא.

זמינותו הביולוגית של Magnesium Diglycinate נבדקה במאמר שפורסם ב Journal of Parenteral and Enteral Nutrition (4) בשנת 1994, בו נבדקו מטופלים אשר עברו כריתת מעי דק באיזור ה ileum ואשר היו בסיכון לחסר במגנזיום בשל כך. המחקר היה randomized cross over trial כפול סמיות עם 12 מטופלים אשר עברו כריתת איליום על מנת להשוות בין הזמינות הביולוגית של מגנזיום-דיגליקינאט (chilate) לעומת מגנזיום אוקסיד (MgO). המגנזיום בשני המקרים היה מסומן וכך יכלו לעקוב אחר זמינותו הביולוגית. במחקר זה ספיגת המגנזיום היתה באופן כללי קטנה אך לא שונה בין שני התכשירים (23.5% לעומת 22.8% ספיגה עבור מגנזיום דיגליקינאט לעומת MgO בהתאמה). עם זאת, ספיגת המגנזיום היתה גבוהה באופן מובהק ססטיסטי במולקולת הכילאט לעומת MgO בארבעת המטופלים אשר הראו את החסר המשמעותי ביותר של מגנזיום (23.5% לעומת 11.8%, p<0.05). מסקנת החוקרים היתה כי מגנזיום דיגליקינאט עשוי להיות תוסף מגנזיום יעיל במטופלים אשר עברו כריתת מעי דק.

במאמר אחר מ Maternal & Child Nutrtition(5) בדקו את יעילות תוסף מגנזיום להתכווצויות שרירי הרגלים של נשים הרות. המחקר היה RCT כפול סמיות אשר כלל 86 נשים בשבוע 14-34 להריון ואשר סבלו מהתכווצויות בשרירי הרגלים לפחות פעמיים בשבוע. 41 נשים קיבלו מגנזיום ביסגליצינט(chelate) (300מ”ג ליום) ו 39 קיבלו פלצבו. מידע אודות כאבי השרירים התקבל ותועד לפני תחילת הטיפול ובשבוע הרביעי של המחקר. התוצא הראשוני אשר היה ירידה של 50% בהתכווצויות שרירי הרגלים, היה סטטיסטית גבוה יותר לאחר טיפול במגנזיום ביסגליצינטלעומת קבוצת הביקורת (86% לעומת 60.5%, p=0.007). גם ירידה של 50% בעוצמת הכאבים היתה שכיחה יותר בקבוצה אשר קיבלה מגנזיום לעומת קבוצת הביקורת. (69.8% לעומת 48.8%, p=0.048). לא היה הבדל בין שתי הקבוצות מבחינת תופעות הלוואי. תוצאות מחקר זה הראו כי תוסף מגנזיום, ובמקרה זה מגנזיום ביסגליקינאט, יכול לשפר את עוצמת ותדירות התכווצויות שרירי הרגלים בנשים הרות ויש לשקול טיפול בו באוכלוסיה זו.

מגנזיום ביסגליצינטמציג יתרונות על פני תוספי מגנזיום אחרים. זמינותו הביולוגית ויעילותו היתה גבוהה אף במינונים נמוכים, מעבר למלחי מגנזיום אנאורגנים וחלק מהמלחים האורגנים כגון magnesium citrate או magnesium lactate (2).  המנגנון המוצע הוא בספיגתו השונה, דרך תעלות דיפפטידיות במעי ובהמשך התפרקותו למגנזיום ולגליצין.

 מקורות:

1.       Albion et al

2.       Magnesium Bisglycinate as safe form for mineral supplementation in human nutrition. International Journal of orthomolecular and related medicine, 2013.

3.       Changes in Erythrocyte Contents of Potassium, Sodium and Magnesium and Na, K-pump Activity after the Administration of Potassium and Magnesium Salts. J Med Assoc Thai, 2004.

4.       Bioavailability of Magnesium Diglycinate vs. Magnesium Oxide in Patients with Ileal Resection. Journal of Parenteral and Enteral Nutrition, Vol. 18, No 5, 1994

5.       Oral magnesium for relief in pregnancy induced leg cramps: a randomized controlled trial. Maternal & Child Nutrition, 2012.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • שכיחות גבוהה של הפרעת אכילה נמנעת/מגבילה בחולים עם מחלת מעי דלקתית

    שכיחות גבוהה של הפרעת אכילה נמנעת/מגבילה בחולים עם מחלת מעי דלקתית

    כ-18% מהחולים עם מחלת מעי דלקתית, כולל 16.3% מאלו עם מחלה לא-פעילה, ענו על הקריטריונים לאבחנה של הפרעת אכילה נמנעת/מגבילה (Avoidant/Restrictive Food Intake Disorder), כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Inflammatory Bowel Diseases. בקרב חולים עם מחלת מעי דלקתית לא-פעילה, חרדה על-רקע תסמינים גסטרואינטסטינאליים הייתה הגורם המנבא היחיד של הפרעת אכילה נמנעת/מגבילה. בחולים עם מחלת […]

  • לידה מוקדמת מלווה בסיכון מוגבר לבעיות קוגניטיביות בטווח הארוך

    לידה מוקדמת מלווה בסיכון מוגבר לבעיות קוגניטיביות בטווח הארוך

    לידה מוקדמת לפני שבוע 34 להיריון מלווה בסיכון מוגבר להפרעות קוגניטיביות בילדות מאוחרת, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. מחקר החתך בחן את ההשפעה של גיל היריון על התפקוד הקוגניטיבי בילדים בגילאי 9-10 שנים על-בסיס מדדים פוליגניים להפרדת השפעות סביבתיות וביולוגיות. אוכלוסיית המחקר כלל 5,946 ילדים (גיל ממוצע של 9.9 […]

  • שכיחות גבוהה של סרקופניה ומצב תזונתי ירוד בנשים עם מחלת מעי דלקתית

    שכיחות גבוהה של סרקופניה ומצב תזונתי ירוד בנשים עם מחלת מעי דלקתית

    בחולים עם מחלת מעי דלקתית חוזק השריר נמוך משמעותית בהשוואה לביקורות בריאות תואמות, כאשר בנשים תועד מצב תזונתי גרוע במיוחד בכל הנוגע למסת גוף ללא שומן ומסת שריר, לצד היארעות גבוהה יותר של סרקופניה, כך מדווחים חוקרים מפולין במאמר שפורסם בכתב העת Nutrients. החוקרים השלימו מחקר מקרה-ביקורת להשוואת המצב התזונתי של 80 מבוגרים עם מחלת […]

  • עליה בריכוזי וויטמין B6 ו-B2 לאחר פעילות גופנית בחולים עם טרשת נפוצה חמורה

    עליה בריכוזי וויטמין B6 ו-B2 לאחר פעילות גופנית בחולים עם טרשת נפוצה חמורה

    בחולים עם טרשת נפוצה זוהה קשר בין מדדי מוגבלות גבוהים יותר ובין ריכוזים נמוכים יותר של וויטמין B6; עם זאת, אימוני סיבולת הובילו לעליה בריכוזי וויטמין B6 ו-B2 בחולים עם מוגבלות חמורה יותר, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת The American Journal of Clinical Nutrition. מדגם המחקר כלל 106 חולים עם טרשת נפוצה שלקחו חלק […]

  • ריבוי מי שפיר מלווה בסיכון מוגבר לדמם לאחר לידה

    ריבוי מי שפיר מלווה בסיכון מוגבר לדמם לאחר לידה

    בנשים עם ריבוי מי שפיר תועד סיכון מוגבר לדימום לאחר-לידה, כאשר גורמי סיכון בלתי-תלויים כללו לידה לאחר ניתוח קיסרי ומאקרוזומיה של העובר, בעוד שמתן פרופילקטי של Oxytocin זוהה כגורם המפחית את הסיכון לסיבוך זה, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Journal of Gynecology Obstetrics and Human Reproduction. המחקר הרטרוספקטיבי נועד לזהות גורמי סיכון לדימום לאחר-לידה […]

  • עדויות עולם-אמיתי תומכות ביעילות טיפול אימונותרפי פומי במבוגרים עם אלרגיה לבוטנים

    עדויות עולם-אמיתי תומכות ביעילות טיפול אימונותרפי פומי במבוגרים עם אלרגיה לבוטנים

    מתוצאות מחקר בשלב 2 שפורסמו בכתב העת Allergy, עולה כי טיפול אימונותרפי פומי (Oral Immunotherapy) במבוגרים עם אלרגיה לבוטנים הוביל לשיפור מדדי איכות חיים ולשינויים אימונולוגיים משמעותיים, כולל דיכוי תגובתיות תבחין עורי ועליה בריכוז נוגדנים ספציפיים כנגד בוטנים. המחקר בשלב 2 בחן את תוצאות טיפול אימונותרפי פומי במבוגרים עם אלרגיה לבוטנים על-בסיס עדויות עולם-אמיתי. במסגרת […]

  • פעילות באזופילים מנבאת תגובה לטיפול אימונותרפי תת-לשוני כנגד אלרגיה לבוטנים

    פעילות באזופילים מנבאת תגובה לטיפול אימונותרפי תת-לשוני כנגד אלרגיה לבוטנים

    בילדים עם אלרגיה לבוטנים שהשיגו הפוגה עם טיפול אימונותרפי (SLIT או Sublingual Immunotherapy) תועדה פעילות באזופילים נמוכה יותר לפני הטיפול ודיכוי משמעותי יותר של באזופילים לאחר שנה אחת, בהשוואה לאלו שחוו כישלון טיפול, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of Allergy and Clinical Immunology. במסגרת המחקר בחנו החוקרים אם פעילות באזופילים מנבאת […]

  • מנות דחף של חיסון כנגד שעלת לאם משפרות תגובה חיסונית בתינוקות

    מנות דחף של חיסון כנגד שעלת לאם משפרות תגובה חיסונית בתינוקות

    מתן חיסון Tdap-IPV (או Tetanus-Diphtheria-Tetanus-Acellular Pertussis-Inactivated Polio Virus) לנשים הרות באפריקה נמצא בטוח, נסבל היטב ושיפר את תגובת הנוגדנים כנגד שעלת בתינוקות, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת The Lancet Infectious Diseases. החוקרים השלימו מחקר בשלב 4 להערכת ההשפעה של חיסון כנגד שעלת במהלך היריון על האימונוגניות במדגם משתתפים ממערב אפריקה. מדגם המחקר כלל 343 […]

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך