ADHD

שינויים בפעילות הקורטקס המוטורי עשויים להצביע על אבחנה של ADHD (מתוך Neurology)

שינויים בפעילות המוחית, דוגמת עיכוב ושינויים בפעילות הקורטקס המוטורי, בחולים עם הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות (Attention Deficit Hyperactivity Disorder) עשויים להוביל לאבחנה מדויקת יותר של ההפרעה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי בהשוואה לילדים עם התפתחות תקינה, בילדים עם ADHD תועד ליקוי ב-SICI (Short Interval Cortical Inhibition) של פוטנציאלי פעולה מוטוריים בעקבות גירוי מגנטי מוחי בקורטקס המוטורי (M1). במטרה לקבוע אם שינויים בפיזיולוגיה ב-M1 משקפים גם הפרעה התנהגותית בעלת חשיבות קלינית, הם ביקשו לבחון את הפיזיולוגיה במהלך משימת בקרה קוגניטיבית עם פעילות/עיכוב תגובה מוטורית.

החוקרים השלימו מחקר מקרה-ביקורת, שכלל דירוג התנהגותי והערכת כישורים חברתיים, כמו גם פיזיולוגיה של M1 ב-131 ילדים בגילאי 8-12 שנים (66 ילדים עם ADHD: גיל ממוצע של 10.5 שנים, 43 בנים; 65 ביקורות: גיל ממוצע של 10.6 שנים, 42 בנים).

התוצאים העיקריים כללו את אמפליטודת פוטנציאל פעולה מוטורי ו-SICI, אשר נבחנה במהלך מ נוחה ובמהלך סמן עצירה במשימת מכונית מרוץ (Slater-Hammel), עם פולסים של גירוי מוחי מגנטי שניתנו 150 מילי-שניות לפני ליעד פעולה ולאחר אות דינאמי לעצירה.

מהנתונים עולה כי התגובה לאות לפעול הייתה איטית ווריאבילית יותר בחולים עם ADHD. בילדים עם ADHD הודגם פחות SICI במנוחה ובמהלך אות לפעולה ולעצירה. האקסטיביליות של M1 במנוחה הייתה מוגברת במהלך אות לעצור.

החוקרים זיהו הבדלים ביכולת ביצוע המשימה לפי TRUM (Task-Related Up-Modulation) בין הקבוצות ובתוך הקבוצות, כאשר ירידה ניכרת יותר ביכולת ביצוע המשימה נקשרה עם דירוג חמור יותר של התנהגות ילדים עם ADHD וזמני תגובה איטיים יותר לסמן לעצור.

בילדים עם ADHD ניתן לזהות שינויים בפיזיולוגיה של הקורטקס המוטורי. דרושים מחקרים נוספים להערכת הקשר בין מדדים פיזיולוגיים שונים, כולל SICI ו-TRUM, עם תסמיני ADHD ומדדי בקרה קוגניטיבית.

Neurology, July 17, 2019

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • עליה בשכיחות אירועים מוחיים במבוגרים צעירים בגיל העמידה בשנים האחרונות (MMWR)

    עליה בשכיחות אירועים מוחיים במבוגרים צעירים בגיל העמידה בשנים האחרונות (MMWR)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Morbidity and Mortality Weekly Report עולה כי שיעורי הימצאות אירוע מוחי עלו בלמעלה מ-15% בקרב מבוגרים עד גיל 65 שנים בארצות הברית. מומחים מהמרכז לבקרת מחלות ומניעתן מסבירים כי אירוע מוחי הינו גורם מוביל לתחלואה בארצות הברית והיה הגורם החמישי בשכיחותו לתמותה בשנת 2021. במחקר הנוכחי הם בחנו את שיעורי […]

  • יעילות החיסון ל-HPV במניעת סרטן צוואר הרחם ודיספלזיה: מחקר תצפיתי מאנגליה (The BMJ)

    יעילות החיסון ל-HPV במניעת סרטן צוואר הרחם ודיספלזיה: מחקר תצפיתי מאנגליה (The BMJ)

    וירוסים ממשפחת הפפילומה (Human Papilloma Virus- HPV) הינם הגורמים לרוב מקרי סרטן הרחם (כ-99% מהמקרים), וכן אחראיים לחלק מסרטנים האנו-ג'נטליים (סרטן האנוס, הפין ועוד) והאורו-פרינגיאליים (סרטן הפה והלוע). החל משנת 2013 החיסון נגד וירוס הפפילומה הינו חלק מתוכנית חיסוני השגרה בישראל ומוצע לתלמידי כיתה ח'. החל משנת 2016 החיסון מוצע למתבגרות ומתבגרים כאחד. ד"ר עדי זיו, עורך מדור ילדים, משתף מחקר המשך תצפיתי מבוסס-אוכלוסיה, שפורסם לאחרונה בעיתון ה-BMJ, ומוסיף מהערותיו.

  • מחסור שינה בילדות מלווה בעליה בסיכון לפסיכוזה בבגרות מוקדמת (JAMA Psychiatry)

    מחסור שינה בילדות מלווה בעליה בסיכון לפסיכוזה בבגרות מוקדמת (JAMA Psychiatry)

    בקרב ילדים עם משך שינה קצר יותר בילדות תועד סיכון גבוה יותר מכפליים להתפתחות הפרעה פסיכוטית ואירוע פסיכוטי בבגרות מוקדמת, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Psychiatry. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי בעיות שינה נפוצות מאוד בקרב ילדים בתקופות שונות לאורך תקופת ההתבגרות שלהם, אך חשוב גם להבין באילו מקרים יש לפנות לקבלת […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר מזרק אוטומטי של בנליסטה לשימוש ביתי בילדים עם לופוס (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר מזרק אוטומטי של בנליסטה לשימוש ביתי בילדים עם לופוס (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) אישר שימוש במזרק אוטומטי של בנליסטה (Belimumab) לשימוש בילדים בגילאי 5 שנים ומעלה עם SLE (או Systemic Lupus Erythematosus), צעד המאפשר לראשונה מתי טיפול ביתי. המומחים מסבירים כי בנליסטה היה זמין בעבר לטיפול בילדים רק בעירוי תוך-ורידי בבית חולים או מרפאה. המזרק החדש שאושר לשימוש במינון 200 […]

  • משלב סוכרת ומחלת עורקים כלילית מלווה בסיכון מוגבר לדמנציה (Eur J Prev Cardiol)

    משלב סוכרת ומחלת עורקים כלילית מלווה בסיכון מוגבר לדמנציה (Eur J Prev Cardiol)

    בקרב חולים הסובלים הן מסוכרת והן ממחלת עורקים כלילית תועד סיכון מוגבר משמעותית לדמנציה, בעיקר דמנציה וסקולארית, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת European Journal of Preventive Cardiology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי סוכרת מלווה בסיכון מוגבר למחלה קרדיווסקולארית טרשתית, כולל מחלת עורקים כלילית. בחולים עם סוכרת ומחלת עורקים כלילית סיכון גבוה יותר […]

  • גורמי סיכון לתחלואה נפשית בחולים עם מחלות ריאומטיות סיסטמיות (Rheumatology)

    גורמי סיכון לתחלואה נפשית בחולים עם מחלות ריאומטיות סיסטמיות (Rheumatology)

    במאמר שפורסם בכתב העת Rheumatology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בחולים עם אבחנה של לופוס, תסמונת שיוגרן ודרמטומיוזיטיס סיכון מוגבר להתפתחות תחלואה נפשית בהשוואה לחולים עם דלקת מפרקים שגרונית (Rheumatoid Arthritis). במסגרת המחקר הנוכחי ביקשו החוקרים לבחון את שיעורי ההיארעות וגורמי הסיכון לתחלואה נפשית בחולים עם אבחנה של מחלות ריאומטיות אוטואימוניות […]

  • ההשפעה של טיפול במעכבי SGLT-2 על הסיכון לאירוע מוחי בחולים עם סוכרת מסוג 2 (J Stroke Cerebrovasc Dis)

    ההשפעה של טיפול במעכבי SGLT-2 על הסיכון לאירוע מוחי בחולים עם סוכרת מסוג 2 (J Stroke Cerebrovasc Dis)

    מתוצאות מטה-אנליזה חדשה שפורסמו בכתב העת Journal of Stroke and Cerebrovascular Diseases עולה כי בחולים עם סוכרת מסוג 2, טיפול במעכבי SGLT-2 אינו מלווה בסיכון מופחת לאירוע מוחי או התקף איסכמי חולף בהשוואה לפלסבו או טיפולים אחרים; עם זאת, תועדה מגמה של סיכון מופחת לאירוע מוחי המורגי בקרב חולים תחת טיפול בתרופות ממשפחה זו. במסגרת […]

  • חשיבות המצב הסציואקונומי על תוצאות תפקודיות לאחר אירוע מוחי (J Am Heart Assoc)

    חשיבות המצב הסציואקונומי על תוצאות תפקודיות לאחר אירוע מוחי (J Am Heart Assoc)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of the American Heart Association עולה כי למרות התקדמות רבה בטיפול באירוע מוחי בעשורים האחרונים, מצב סוציאלי ירוד עדיין מהווה גורם סיכון לתוצאות תפקודיות ירודות לאחר אירוע מוחי חד. במסגרת המחקר הנוכחי ביקשו החוקרים להשלים סקירה לכימות ההשפעה של המצב הסוציו-אקונומי על התוצאות התפקודיות לאחר אירוע מוחי ולזהות […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה