AIDS and HIV

מהו משטר החיסון המועדף כנגד HBV בקרב מבוגרים עם זיהום HIV-1? (מתוך JAMA)

מאת ד”ר בן פודה-שקד

ממחקר חדש אשר פורסם בגיליון אפריל של ירחון Journal of the American Medical Association (JAMA) עולה כי במבוגרים עם זיהום ב-HIV-1, מתן תוך-שרירי של ארבע מנות של חיסון כנגד Hepatitis B virus (HBV) במינון כפול, או מתן תוך-עורי של 4 מנות במינון נמוך, מביאים לשיפור בתגובה הוירולוגית בהשוואה למשטר החיסונים המקובל.

החוקרים העומדים מאחורי המחקר, שהינו מחקר מבוקר רב-מרכזי וגדול אשר בוצע תוך הקצאה אקראית של החולים, מסבירים כי יש צורך בחיפוש אחר לוחות זמנים חלופיים שהינם אימונוגניים יותר בהשוואה למשטר החיסונים המקובל כנגד HBV בקרב חולים עם HIV-1. לדבריהם, מחקרים קודמים בתחום הציעו כי שינוי לוח הזמנים המקובל לחיסון כנגד HBV (ובו מינונים גבוהים יותר של החיסון, הארכת משך משטר החיסונים או שניהם גם יחד) או לחילופין הוספת אדג’ובנט לחיסון עשויים להגביר את שיעור התגובה אליו.

המחקר נערך ב-33 מרכזים רפואיים בצרפת, ונכללו בו חולים ממאגר ה-French National Agency for Research on AIDS and Viral Hepatitis בין החודשים יוני 2007 ואוקטובר 2008, כאשר הביקור האחרון של כל החולים נעשה בחודש יולי 2009. החולים היו כולם מבוגרים עם זיהום HIV-1 אשר היו סרונגטיביים ל-HBV והראו ספירות CD4 של למעלה מ-200 תאים למיקרוליטר.

החולים הוקצו אקראית לאחת משלוש זרועות מחקר: בקבוצה הראשונה נכללו 145 חולים אשר קיבלו שלוש זריקות תוך-שריריות של המינון המקובל (20 מיקרוגרם) של חיסון רקומביננטי כנגד HBV בשבועות 0, 4 ו-24 (קבוצת ה-IM20 X 3); בקבוצה השנייה נכללו 148 חולים אשר קיבלו ארבע מנות תוך-שריריות של חיסון רקומביננטי כנגד HBV במינון כפול (40 מיקרוגרם הניתנים כשתי זריקות של 20 מיקרוגרם) בשבועות 0, 4, 8 ו-24 (IM40 X 4); ובקבוצה השלישית נכללו 144 חולים אשר הוקצו לקבל ארבע זריקות תוך-עוריות (Intra-dermal) של חיסון רקומביננטי כנגד JBV במינון נמוך (4 מיקרוגרם, הניתנים כחמישית זריקה של 20 מיקרוגרם) בשבועות 0, 4, 8 ו-24 (קבוצת ID4 X 4).

יעדי המחקר העיקריים היו שיעור המגיבים בשבוע 28, כפי שהוגדר כרמת Hepatitis B surface antibody (anti-HBs) של למעלה מ-10 mIU/mL בנבדקים אשר קיבלו לפחות מנה אחת של החיסון. בניתוח הנתונים הראשוני, נחשבו חולים עם מדידה חסרה של טיטר נוגדני anti-HBs בבדיקה האחרונה של שבוע 28 כלא-מגיבים.

החוקרים מדווחים כי מבין 437 החולים אשר הוקצו אקראית לאחת משלוש הקבוצות, 11 לא קיבלו חיסון כלל; בתום 28 שבועות, 396 היו בעלי מדידת טיטר נוגדני anti-HBs. בנקודת זמן זו, אחוז המגיבים עמד על 65% (95% CI = 56%-72%) בקבוצת IM20 X 3 (כך ב-91 חולים); 82% (95% CI = 77%-88%) בקבוצת IM40 X 4 (כך ב-119 חולים; p<0.001 לעומת הקבוצה הראשונה); ו-77% (95% CI = 69%-84%) בקבוצת ID4 X 4 (כך ב-108 חולים; p=0.02 בהשוואה לקבוצה הראשונה). לדבריהם, לא נצפה הבדל נראה לעין במדדי הבטיחות וכן לא נצפתה השפעה על ספירת תאי ה-CD4 או על העומס הנגיפי.

לדברי החוקרים נרשם מקרה אחד בלבד של תופעת לוואי רצינית אשר יתכן וקשורה לחיסון, וזאת בנבדק אשר הוקצה לקבוצת IM40 X 4, וכן נצפתה היארעות גבוהה יותר של תופעות לוואי באתר ההזרקה בקבוצת ID4 X 4 בהשוואה לקבוצת ה-IM20 X 3. עם זאת, שיעורי התגובות הסיסטמיות היו דומות בסך הכל בין שלוש הקבוצות.

החוקרים מסיקים כאמור כי במבוגרים עם זיהום HIV-1, הן משטר חיסונים של ארבע מנות תוך-שריריות במינון כפול והן משטר של ארבע מנות תוך-עוריות במינון נמוך הביאו לשיפור התגובה הוירולוגית בהשוואה למשטר החיסונים המקובל.

בין מגבלות המחקר הנוכחי מזכירים החוקרים את העובדה כי הוערך טיטר נוגדני anti-HBs בסרום ולא הגנה מפני זיהום HBV, את חוסר היכולת לקבוע הגנה ארוכת-טווח מפני זיהום זה, ואת חוסר היכולת לבחון ולהשוות בין משטר טיפול של שלוש מנות במינון כפול וכזה של שלוש מנות במינון כפול. בנוסף, לא נכללו במחקר חולים עם ספירות תאי CD4 של פחות מ-200 תאים למיקרוליטר.

החוקרים מסכמים כי במשטר החיסונים בו קיבלו הנבדקים ארבע מנות תוך-שריריות של החיסון כנגד HBV במינון 40 מיקרוגרם, נמצא כי טיטר מגן של נוגדני anti-HBs הושג מהר יותר בהשוואה למשטר החיסונים המקובל, בו ניתנות שלוש מנות תוך-שריריות של החיסון במינון 20 מיקרוגרם. לפיכך, בתנאי החיים האמיתיים, גם ללא השלמת המשטר המומלץ של ארבע מנות החיסון, הרי שניתן להשיג מידה טובה של הגנה כנגד זיהום HBV כבר לאחר קבלת שלוש מנות.

JAMA 2011;305:1432-1440

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • השמנה מלווה בשיעורי תגובה נמוכים יותר לטיפול במחלת מעי דלקתית

    השמנה מלווה בשיעורי תגובה נמוכים יותר לטיפול במחלת מעי דלקתית

    השמנת-יתר מלווה בסיכויים נמוכים יותר להשגת הפוגה קלינית ללא טיפול בסטרואידים בחולים עם מחלת מעי דלקתית לאחר 24 שבועות מהתחלת הטיפול, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Digestive Diseases and Sciences. החוקרים בחנו את הנתונים ממאגר Initiative on Crohn and Colitis Registry להערכת ההשפעה של השמנה על תגובה לטיפול בחולים עם מחלת מעי דלקתית. הם […]

  • מנות דחף של חיסון כנגד שעלת לאם משפרות תגובה חיסונית בתינוקות

    מנות דחף של חיסון כנגד שעלת לאם משפרות תגובה חיסונית בתינוקות

    מתן חיסון Tdap-IPV (או Tetanus-Diphtheria-Tetanus-Acellular Pertussis-Inactivated Polio Virus) לנשים הרות באפריקה נמצא בטוח, נסבל היטב ושיפר את תגובת הנוגדנים כנגד שעלת בתינוקות, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת The Lancet Infectious Diseases. החוקרים השלימו מחקר בשלב 4 להערכת ההשפעה של חיסון כנגד שעלת במהלך היריון על האימונוגניות במדגם משתתפים ממערב אפריקה. מדגם המחקר כלל 343 […]

  • טיפול כימו-אימונותרפי טוב יותר מטיפול כימו-קרינתי סטנדרטי כנגד ממאירות קשקשית של הוושט

    טיפול כימו-אימונותרפי טוב יותר מטיפול כימו-קרינתי סטנדרטי כנגד ממאירות קשקשית של הוושט

    מנתונים שפורסמו בכתב העת JAMA Surgery עולה כי טיפול כימו-אימונותרפי קדם-ניתוחי הוביל לשיעורי הישרדות ללא-מחלה ושיעורי הישרדות גבוהים יותר לאחר שנתיים בהשוואה לטיפול כימו-קרינתי קדם-ניתוחי בחולים עם ממאירות מתקדמת-מקומית של תאי קשקש של הוושט. טיפול כימו-אימונותרפי גם לווה בשיעורים נמוכים יותר של הישנות כוללת וגרורות מרוחקות, אך עם שיעור דומה של גרורות אזוריות-מקומיות לעומת טיפול […]

  • חשיבות משלב בדיקת קלפרוטקטין בצואה עם בדיקת אולטרה-סאונד של המעי בחולים עם מחלת קרוהן

    חשיבות משלב בדיקת קלפרוטקטין בצואה עם בדיקת אולטרה-סאונד של המעי בחולים עם מחלת קרוהן

    הערכת ריפוי רירית המעי, על-בסיס בדיקת קלפרוטקטין בצואה ובדיקת אולטרה-סאונד של המעי, מלווה בסיכון מופחת להתקדמות נזק במעי ולכן מלווה בשיפור תוצאות ארוכות טווח בחולים עם מחלת קרוהן, כך מדווחים חוקרים מצרפת במאמר שפורסם בכתב העת Inflammatory Bowel Diseases. המחקר הפרוספקטיבי נערך במרכז יחיד בצרפת בין פברואר עד אפריל בשנת 2022 ובין דצמבר 2023 עד […]

  • ניתוח רובוטי לכריתת כיס מרה מלווה בסיכון מוגבר לנזק לדרכי מרה

    ניתוח רובוטי לכריתת כיס מרה מלווה בסיכון מוגבר לנזק לדרכי מרה

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open עולה כי שיעורי הפגיעה בדרכי מרה גבוהים פי שלוש לאחר ניתוח כריתת מרה בסיוע רובוטי, בהשוואה לניתוח לפרוסקופי לכריתת כיס המרה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי במהלך העשור האחרון נרשמה עליה של פי 37 בשיעורי ניתוח רובוטי לכריתת כיס מרה ועלה חשש כי גישת ניתוח זו […]

  • זיהום בקורונה מלווה בעליה בחומרת זיהומי RSV

    זיהום בקורונה מלווה בעליה בחומרת זיהומי RSV

    זיהומי RSV (או Respiratory Syncytial Virus) הופיעו בשלב מוקדם יותר לאחר מגפת הקורונה בהשוואה לעונות קודמות, עם עליה בשיעור המקרים החמורים הדורשים תמיכה נשימתית, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת European Journal of Pediatrics. המחקר הפרוספקטיבי, רב-מרכזי כלל ילדים מתחת לגיל שנתיים שאושפזו בשל זיהום בדרכי נשימה תחתונות במהלך שתי עונות RSV (2017-2018 […]

  • להפחתת חשיפה לקרדית אבק הבית השפעה מעטה על תגובות אלרגיות

    להפחתת חשיפה לקרדית אבק הבית השפעה מעטה על תגובות אלרגיות

    אמצעים להפחת אלרגני קרדית אבק הבית, כולל ניקוי, אוורור ושימוש בכיסויים למיטה, נמצאו יעילים בהפחתת ריכוזי קרדית אבק הבית והאלרגנים, אך ההשפעה על איכות החיים של החולים והתסמינים הייתה מינימאלית, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת International Forum of Allergy & Rhinology. החוקרים השלימו מטה-אנליזה שכללה 17 מחקרים אקראיים להערכת היעילות של התערבויות שונות […]

  • תוצאות מבטיחות למעבר לטבליות Budesonide לטיפול בדלקת וושט אאזנופילית

    תוצאות מבטיחות למעבר לטבליות Budesonide לטיפול בדלקת וושט אאזנופילית

    בחולים עם דלקת וושט אאזנופילית (Eosinophilic Esophagitis) אשר לא הגיבו לטיפול מקומי בבליעה של קורטיקוסטרואידים תועדה תגובה חיובית למעבר לתכשיר Budesonide ממוקד-וושט, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת American Journal of Gastroenterology. גיל צעיר יותר, משך טיפול ארוך יותר והיענות נמוכה לטיפול נקשרו כולם עם סיכון מוגבר לכישלון טיפול מקומי בבליעה של קורטיקוסטרואידים. החוקרים […]

  • עדויות חדשות תומכות ביעילות חיסון Shingrix בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית

    עדויות חדשות תומכות ביעילות חיסון Shingrix בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית

    החיסון הרקומביננטי כנגד הרפס זוסטר, Shingrix, הוכח כיעיל במניעת זיהום בהרפס זוסטר ונוירלגיה פוסט-הרפטית במבוגרים בגילאי 50 שנים ומעלה עם דלקת מפרקים שגרונית (Rheumatoid Arthritis), כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Annals of the Rheumatic Diseases. מהנתונים עולה עוד כי לא נרשמה עליה בסיכון להתלקחות המחלה הריאומטית בתוך חודש מהחיסון. מחקר עולם-אמיתי זה בחן […]

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך