ביוצאי צבא עם עדות לזיהום בנגיף HIV ודיכוי נגיפי לאורך פרק זמן ארוך נרשם סיכון מופחת להתפתחות מחלות ממאירות, בפרט ממאירויות המגדירות תסמונת AIDS, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו בכתב העת Annals of Internal Medicine.
החוקרים בחנו מדגם נשאי HIV ומשתתפים ללא עדות לזיהום הנגיפי ממחקר Veterans Aging Cohort Study. הם זיהו בסך הכול 42,441 יוצאי צבא עם עדות לזיהום, להם התאימו על-בסיס דמוגרפי 104,712 יוצאי צבא ללא עדות לזיהום.
דיכוי נגיפי הוגדר בנוכחות פחות מ-500 עותקים/מ”ל של רנ”א של הנגיף. החולים נבחנו על-פי מצב דיכוי נגיפי: ללא דיכוי נגיפי (500 עותקים ומעלה), דיכוי מוקדם (עד שנתיים של דיכוי רציף), או דיכוי ממושך (דיכוי נגיפי רציף לאורך לפחות שנתיים).
החוקרים מדווחים כי 3,821 נשאי HIV פיתחו 4,169 מחלות ממאירות, כולל 2,683 ממאירויות שאינן מגדירות AIDS ולא נבעו מנגיפים אונקוגניים, 817 ממאירויות שאינן מגדירות תסמונת AIDS, שהוגדרו על-פי נגיפים אונקוגניים ו-616 מקרים של ממאירות מגדירת AIDS.
בקרב אלו שלא היו נשאים, 7,163 חולים פיתחו בסך הכול 7,879 מחלות ממאירות, מרביתן לא היו קשורות לנגיף ולא הגדירו תסמונת AIDS (6,850 מקרים). בסך הכול, תועדו 715 ממאירויות על-רקע הנגיף, אשר אינן מגדירות תסמונת AIDS ו-223 מקרים של ממאירויות המגדירות תסמונת AIDS.
חציון משך המעקב אחר נשאי HIV עמד על כשבע שנים, עם חציון משך מעקב של כעשר שנים אחר קבוצת הביקורת. מעל 60% מנשאי HIV השיגו דיכוי נגיפי ממושך בנקודת זמן כלשהי במהלך המעקב. המאפיינים הדמוגרפיים היו דומים ברובם בין הקבוצות, אם כי בקרב נשאי HIV תועדו שיעורי הימצאות גבוהים יותר של זיהום כרוני בנגיף HCV ושכיחות נמוכה יותר של סוכרת.
בהשוואה לאלו ללא עדות לזיהום הנגיפי, הסיכון להתפתחות ממאירות בנשאי HIV פחת עם תקופות ארוכות של דיכוי נגיפי (סיכון יחסי של 2.35 ללא דיכוי, 1.99 עם דיכוי מוקדם ו-1.52 עם דיכוי ממושך).
עם זאת, הירידה החדה הנ”ל בסיכון תועדה בקרב ממאירויות המגדירות תסמונת AIDS. החוקרים מציינים כי דיכוי ממושך נקשר עם ירידה של 94% בסיכון העודף לממאירויות המגדירות את תסמונת AIDS ו-65% מהירידה הנ”ל תועדה במהלך השלב המוקדם של הדיכוי הנגיפי.
הסיכון להתפתחות ממאירויות על-רקע הנגיף, אשר אינן מגדירות AIDS, פחת בדרגה קטנה עם תקופות ארוכות יותר של דיכוי נגיפי. מנגד, דיכוי ארוך טווח לווה בירידה של 23% בסיכון העודף, ובדומה, 62% מההשפעה תוארה במהלך דיכוי נגיפי מוקדם.
בהשוואה לאלו שאינם נשאי HIV, הסיכון היה בעצם דומה לכל שלושת סוגי החולים עם ממאירויות שאינן על-רקע הנגיף ואינן מגדירות תסמונת AIDS. עם זאת, החוקרים מצייני כי שיעורי היארעות פחתו מאלו בהם לא תועד דיכוי נגיפי, לאלו עם דיכוי מוקדם ועד חולים עם דיכוי נגיפי ארוך-טווח, בבחינת סרטן ריאות, סרטן לרינקס, מלנומה של העור ולויקמיה.
הסיכון לסרטן ערמונית היה מוגבר בקרב מאנשים ללא דיכוי נגיפי, בהשוואה לאלו עם דיכוי ארוך-טווח. החוקרים משערים כי ייתכן והדבר נבע משיעורי סקירה נמוכים יותר בקרב גברים נשאי HIV, אם כי מזכירים מחקר משנת 2014 שקבע כי הבדלים בסקירה אינם יכולים להסביר את הסיכון הנמוך.
Ann Intern Med 2018
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!