Alzheimer

טיפול ב-Clioquinol נמצא מועיל בחולי אלצהיימר

על-פי תוצאות מחקר ניסיוני שפורסמו לאחרונה, טיפול ב-clioquinol, כלא של מתכות, מאט את התקדמות מחלת האלצהיימר (AD) בהשוואה למתן פלצבו.

החוקרים כותבים כי רמות ה-beta-amyloid בפלסמה ירדו בקבוצה שטופלה באמצעות clioquinol ועלו בקבוצה שקיבלה פלצבו. הם מוסיפים כי הממצאים מחזקים את התפיסה כי תרופה שמכוונת להשפיע על האינטרקציה בין מתכות לבין beta-amyloid יכולה להשפיע באופן משמעותי על המטבוליזם של beta-amyloid ובכך לשנות לטובה את אופן ההתקדמות של AD.  

ה-Clioquinol היא תרכובת המפחיתה את יכולת הקשירה של חלבונים למתכות, (MPAC), והיא מעכבת קשירת יוני אבץ ויוני נחושת ל-beta-amyloid, וכך מסייעת להמסת ה-beta-amyloid ומונעת את הצטברותו.

המחקר נערך כחלק מניסוי בשלב קליני II והשתתפו בו 36 חולים הסובלים מ-AD בדרגת חומרה מתונה שחולקו באקראי לקבלת פלצבו או לטיפול ב-clioquinol במינון של 125 מ”ג פעמיים ביום במשך 12 שבועות, 250 מ”ג פעמיים ביום בין השבועות 13 ו-24, ו-375 מ”ג פעמיים ביום מהשבוע ה-25 ועד לשבוע ה-36 בניסוי.  

מבדקים קוגנטיביים נערכו באמצעות סקאלה להערכת מחלת האלצהיימר בתחילת הניסוי וכעבור 4 שבועות, 12 שבועות, 24 שבועות ו-36 שבועות מתחילתו. רמות ה-beta-amyloid בפלסמה נמדדו כל ארבעה שבועות. בהשוואה לקבוצה שקיבלה פלצבו, בקבוצה שטופלה ב-clioquinol נמצאו רמות נמוכות יותר של beta-amyloid, רמות גבוהות יותר של אבץ, וציונים טובים יותר במבחנים הקוגנטיביים. ציוני המבחנים הקוגנטיביים המשיכו להתדרדר באופן ניכר בקבוצת הנבדקים שקיבלו פלצבו, אך התדרדרו באופן שולי בלבד בקרב אלו שטופלו באמצעות clioquinol.

מגבלות המחקר כוללות גודל מדגם מצומצם.

החוקרים כותבים כי הפרופיל הבטיחותי של השימוש ב-clioquinol ויעילותו הביוכימית בקרב אוכלוסית הנבדקים מעודדים דיים בכדי לאשר ניסויים עתידיים שימשיכו לשלב הבא בחקירת התערבות טיפולית חדשנית זו (באמצעות ה-clioquinol עצמו או באמצעות גורם משופר המקביל לו מבחינה פרמקולוגית) המכוונת לטיפול ב-beta-amyloid. הם מציינים עוד כי קבוצת ה-MPAC עשויה להלקח בחשבון גם כטיפול במחלות אחרות הקשורות לנושא, כמו מחלת הפרקינסון.

במאמר המערכת המצורף מצויין כי האטת תהליך ההתדרדרות הקוגנטיבית בחולים שטופלו באמצעות clioquinol נצפתה רק בקרב אלו מבינהם שהושפעו בצורה חמורה יותר.

עוד נכתב כי כליאת יוני האבץ והנחושת טומנת בחובה הבטחה לאסטרטגיה טיפולית חדשה, וכי גישה חדשנית זו לטיפול ב-AD ראויה לבחינה מקיפה יותר בניסויים קליניים גדולים יותר.

Arch Neurol. 2003;60:1678-1679, 1685-1691

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה