מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of the American College of Cardiology עולה כי בבסיס הסיכון המוגבר לתמותה בנשים לאחר ניתוח מעקפים של העורקים הכליליים תתכן השפעה משמעותית להתפתחות אנמיה תוך-ניתוחית, בפרט כאשר ריכוז המטוקריט מגיע לערך נמוך עד 22%.
החוקרים בחנו את הנתונים ממאגר Society of Thoracic Surgeons Adult Cardiac Surgery (2011-2022) אודות למעלה מ-1.4 מיליון חולים שעברו ניתוח מעקפים (גיל חציוני של 66 שנים; 24% נשים).
המטופלים סווגו לפי המאפיינים הדמוגרפיים לפי מין ואנמיה תוך-ניתוחית וסווגו על-פי ערכי המטוקריט לפי סיווג אנמיה של ארגון הבריאות העולמי: ללא אנמיה עד אנמיה קלה (ריכוז שפל של המטוקריט במהלך הניתוח מעל 33%), אנמיה בינונית (ריכוז שפל של המטוקריט בטווח 24-33%), אנמיה חמורה (19.5-24%) או אנמיה מסכנת חיים (המטוקריט נמוך מ-9.5%).
לאחר מכן, החוקרים חישבו את הסיכון המיוחס לתוצא העיקרי של תמותה ניתוחית, אשר הוגדרה כתמותה מכל-סיבה בתוך 30 ימים מהניתוח.
מהנתונים עולה כי בהשוואה לגברים, בנשים תועד חציון ריכוז המטוקריט טרם הניתוח שהיה נמוך יותר (36.9% לעומת 41%), עם חציון נפח כדוריות דם אדומות טרם הניתוח שהיה נמוך יותר (1093.4 לעומת 1420) וחציון ריכוז המטוקריט תוך-ניתוח נמוך יותר (22% לעומת 27%). בנשים גם תועד חציון פני שטח גוף קטן יותר (1.81 מ2 לעומת 1.97 מ2) ולמעלה ממחצית מהנשים היו בשני העשירונים התחתונים של פני שטח גוף.
שיעורי התמותה הניתוחית בנשים היו גבוהים יותר (2.8% לעומת 1.7%) והסיכון המיוחס של מגדר לתמותה ניתוחית עמד על 1.21; סיכון זה היה קטן ב-43% לאחר תקנון לאנמיה תוך-ניתוחית והקשר נותר בניתוח שכלל תקנון לעירוי תוך-ניתוחי.
נשים היוו 58.8% מכלל החולים עם אנמיה מסכנת-חיים ו-51.8% מאלו עם שפל המטוקריט תוך-ניתוחי נמוך מ-22%.
אנמיה תוך-ניתוחית תיווכה 38.5% מהסיכון המוגבר לתמותה על-רקע מין נשי, עם קשר בולט יותר בין תמותה ניתוחית ושפל המטוקריט תוך-ניתוחי בנוכחות ערכי המטוקריט נמוכים מ-22%.
החוקרים מסכמים וכותבים כי אנמיה תוך-ניתוחית מהווה יעד בר-טיפול לשיפור תמותה ניתוחית בנשים לאחר ניתוח מעקפים של העורקים הכליליים ועשויה לסייע בצמצום ההבדל המגדרי בעקבות התערבות זו.
J Am Coll Cardiol, Feb 26, 2024
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!