ייתכן שמותו הטרגי והכואב של סמל המוזיקה והתרבות בישראל, הזמר האהוב אריק איינשטיין ז”ל היה יכול להימנע… לפני כ-3 שנים הרצנו כאן קמפיין של האיגוד לכירורגיה כלי דם שקרא לקהילייה הרפואית להפנות אנשים בסיכון, בעיקר גברים מעל גיל 65, עם רקע של עישון בהווה או בעבר, לעבור בדיקת אולטרה-סאונד פשוטה לצורך אבחון מוקדם של מפרצת בטנית.

הבאנו כאן גם את מאמרו של מי שעמד בראש הקמפיין הזה, פרופ’ יהודה וולף, יו”ר איגוד כירורגיה כלי דם, ומנהל המחלקה לכירורגיה כלי דם באיכילוב, אותו מקום שאליו הגיע איינשטיין ז”ל, אמש, שבו ענה על שאלות נפוצות בנושא, ואנו מביאים אותו כאן שוב לאור המקרה הטרגי .

יש לציין שבימים אלה אנו מקימים בשיתוף עם פרופ’ וולף והאיגוד לכירורגיה כלי דם קורס אינטרנטי בנושא כירורגיה כלי דם שחלק מרכזי בו עוסק במניעה וטיפול במפרצת בטנית:

מפרצת בטנית: כל מה שרצית לדעת ולעדכן את המטופל שלך../מאת פרופ’ יהודה וולף (*)

שאלות נפוצות ותשובות

1. מהי מפרצת (אנוריזמה) בטנית?

מפרצת (אנוריזמה) בטנית, (Abdominal Aortic Aneurysm – AAA), הינה התרחבות של מקטע של  אבי עורקים באיזור הבטן. התרחבות זו נובעת מהחלשות הדרגתית של דופן העורק והתנפחותו (כעין בלון), מקוטרנורמלי של כשני ס”מ, לקוטר של ארבעה או חמישה ס”מ ויותר. מצב זה עלול להוביל למצב מסכן חיים של קרע באבי העורקים.

המנגנון העומד בבסיס התהליך לא הובהר עד תום, אבל ברור שאחד הגורמים העקריים להתרחבות הוא איבוד האלסטיות של דופן העורק הדומה באופיו הכללי לשינויים המתרחשים בעור עם הגיל.

מפרצת אאורטה בטנית קיימת ב 3% מן הגברים מעל גיל 65, היא מחלה מסוכנת ומהווה גורם משמעותי לתחלואה ולתמותה בעולם.

2. האם מפרצת בטנית מסכנת חיים?

התרחבות מקטע אבי העורקים באזור הבטן (אאורטה, בעברית ותין, כלי הדם הראשי היוצא מהלב)לממדים של מפרצת גורמת לפקיעתו וקריעתו של העורק ולדימום פנימי קטלני עם תמותה של סביבות 90%.

בארה”ב מדווחים מידי שנה כ 30 אלף מקרי מוות כתוצאה ישירה מהמחלה. מחצית מהחולים מתים באופן מידי, ללא כל סימני אזהרה ובאחרים ניתן להפעיל נסיונות הצלה.

3. האם יש סימנים מוקדמים?

התרחבות ההדרגתית של האאורטה עד לקוטר שמוגדר כמפרצת (3 ס”מ) הינה תהליך שקט, ונטול סימנים. גם מפרצות מאוד גדולות יכולות להיות קיימות ללא סימן כלשהוא. קרע של המפרצת המלווה בדימום חריף הוא לעתים קרובות הסימן הראשון לקיומה. במצב זה כאמור, הסכויים להשרדות נמוכים.

4. כמה אנשים בישראל חיים עם מפרצת בטנית?

הערכה  היא כי  בישראל חיים כ – 10,000 איש  עם מפרצת בטנית. על מספר האנשים המתים כתוצאה מפריצה של מפרצת בטנית אין מספרים מדויקים. בהערכה זהירה, מדובר ביותר מ 500 מקרי מוות בשנה. מידי שנה מטופלים בישראל כ – 250 חולים עם מפרצת בטנית, למחציתם מושתל  סטנט גרפט (תותב) באבי העורקים והמחצית השניה עוברת ניתוח בטן. יש מספר רב של חולים בישראל אשר אינם מאובחנים בזמן ומרבית האבחנות מתבצעות בהדמיה אקראית מסיבה אחרת.

5. מי נמנה על קבוצות הסיכון באוכלוסיה?

הסיכון להתפתחותה של  מפרצת בטנית עולה עם הגיל והשכיחות גבוהה באנשים בני 65 ומעלה ובגברים יותר מנשים. גורמי סיכון נוספים כוללים עישון, מחלת לב, טרשת עורקים, מחלת עורקי צואר ויתר לחץ דם. גורם סיכון משמעותי נוסף הוא סיפור משפחתי כאשר מדובר בקרוב מדרגה ראשונה עם מפרצת אאורטה.

6. איזה בדיקה מבצעים לגילוי מוקדם של מפרצת בטנית?

גילוי מוקדם של מפרצת אאורטה בטנית מתבצע בעזרת בדיקת אולטרסאונד בטן פשוטה ובלתי חודרנית. במידה ואין הרחבה של האאורטה בגיל 65 לא תתפתח מפרצת משמעותית גם בהמשך החיים ועל כן מדובר בבדיקת אורלטסאונד בודדת לשלילה של המחלה.

מתחילת 2007 אושר בארה”ב חוק המאפשר בדיקה של אוכלוסיות הסיכון ע”י בדיקת אולטראסאונד.

תכנית דומה הונהגה גם בבריטניה ונכנסה לתוקף בינואר 2008.

7. מי מופנה לבדיקת אולטרסאונד?

לבדיקת אולטסאונד לגלוי מוקדם של מפרצת אאורטה בטנית אמורים להיות מופנים גברים מגיל 65 ומעלה ונשים בגיל זה עם היסטוריה משפחתית של המחלה. יוזמה פשוטה וברת יישום זו בישראל צפויה להציל מאות רבות של חולים ממוות מדי שנה. מדובר בבדיקת סקר שנמצאה כבעלת יעילות רפואית וכלכלית גבוהה במחקרים מבוקרים רבים.

8. מהן שיטות הטיפול החדשניות במפרצת בטנית ?

בשל התמותה הגבוהה הכרוכה בקרע ופריצה של מפרצת אאורטה בטנית, ועל מנת למנוע ארוע זה, יש צורך לטפל במפרצת בטנית כאשר היא מתגלה במצב השקט. שיטות הטיפול המקובלות למפרצת בטנית הן ניתוח בטני פתוח להחלפת המקטע המפרצתי באבי העורקים, או פעולה זעיר פולשנית אשר בה מחדר תומכן (סטנט גרפט)  דרך עורקי המפשעה ללא פתיחת הבטן. בשיטה זו תהליך ההחלמה קל ומהיר יותר. פעולה זו מתאימה ליותר מ-60% מן החולים, יכולה להתבצע גם בהרדמה חלקית, ומתאימה גם לאנשים עם מחלות רקע קשות.

(*) פרופ’ יהודה וולף הוא מנהל  המחלקה לכירורגית כלי דם המרכז הרפואי תל אביב ע”ש סוראסקי ויו”ר האיגוד לכירורגיית כלי דם בישראל