שימוש במריחואנה מלווה בשכיחות גבוהה יותר של הישנות אוטם לבבי וסיכון מוגבר לדימומים או אירועים מוחיים לאחר התערבות כלילית מילעורית, כך עולה מנתונים שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Heart Association.

במחקר הראשון זיהו חוקרים חולים ממאגר National Inpatient Sample עם היסטוריה של אוטם לבבי קודם, אשר אושפזו בין השנים 2007-2014 בארצות הברית ועברו רה-וסקולריזציה עם התערבות כלילית מילעורית או ניתוח מעקפים.

במהלך 8 שנות המחקר, מדינות רבות התירו בחוק או אישרו שימוש במריחואנה רפואית ו/או מריחואנה למטרות הנאה, עם עליה עקבית בשימוש במריחואנה מ-0.2% ל-0.7%.

בהשוואה לאלו שלא השתמשו במריחואנה, אלו שהשתמשו במריחואנה היו צעירים יותר (גיל חציוני של 53 שנים לעומת 72 שנים), עם שכיחות גבוה יותר של בנים (77% לעומת 62%). שיעור נמוך יותר מהמשתמשים במריחואנה אובחן עם יתר לחץ דם (72% לעומת 75%), סוכרת (24% לעומת 33%) או בדיסליפידמיה (51% לעומת 58%).

שיעור האוטמים הלבביים החוזרים היה גבוה יותר בקרב משתמשים במריחואנה (67% לעומת 41%). מצד שני, בקרב משתמשים במריחואנה שהיו צעירים ובריאים יותר היו בסיכון נמוך יותר לתמותה במהלך אשפוז בשל הישנות אוטם לבבי (0.8% לעומת 2.5%) ועלויות האשפוז היו נמוכות יותר.

במחקר שני בחנו חוקרים את הנתונים אודות חולים שעברו התערבות כלילית מילעורית בין תחילת ינואר 2013 ועד תחילת אוקטובר 2016 ב-48 בתי חולים ברחבי מישיגן. במדגם זה, 3,970 חולים דיווחו על עישון או אידוי מריחואנה בחודש שקדם להתערבות כלילית ו-109,507 חולים שללו זאת.

משתמשים במריחואנה היו צעירים יותר (גיל ממוצע של 54 לעומת 66 שנים), עם שכיחות גבוהה יותר של גברים (79% לעומת 67%) ועישון סיגריות (73% לעומת 27%). בקרב משתמשים במריחואנה תועדה שכיחות נמוכה יותר של יתר לחץ דם, סוכרת מסוג 2, דיסליפידמיה, מחלות לב וכלי דם, או היסטוריה של ניתוח מעקפים, עם שכיחות דומה של אוטם לבבי קודם.

בהשוואה לאלו שלא השתמשו במריחואנה, בקרב משתמשים במריחואנה תועד סיכוי גבוה יותר להתייצגות עם אוטם לבבי ללא עליות מקטע ST (30% לעומת 23%), או עם עליות מקטע ST (27% לעומת 16%), עם שכיחות נמוכה יותר של התייצגות בתמונה של אנגינה.

החוקרים התאימו בין 3,803 משתמשים במריחואנה עם מספר דומה של מטופלים שלא השתמשו במריחואנה. במדגם זה, בקרב אלו שהשתמשו במריחואנה תועד סיכון מוגבר לדימום באשפוז (יחס סיכויים מתוקן של 1.54, p<0.001) או אירוע מוחי (יחס סיכויים מתוקן של 11.01, p=0.026) לאחר התערבות כלילית מילעורית.

שימוש במריחואנה לווה בסיכון מופחת לנזק כלייתי חד (2.2% לעומת 2.9%, p=0.007). לא תועדו הבדלים בשיעורי התמותה או מתן מנות דם בין אלו שהשתמשו במריחואנה ואלו שלא השתמשו במריחואנה.

שני המחקרים תורמים לבסיס הידע שהצטבר בכל הנוגע לסיכון הקרדיווסקולארי של שימוש במריחואנה. על רופאים וחולים להיות מודעים לסיכון הקרדיווסקולארי עקב עישון מריחואנה והחוקרים קוראים להרחיב את בדיקות הסקר, ייעוץ ומחקר בנושא זה.

מתוך כנס ה-AHA

לידיעה במדסקייפ

הערת מערכת: כאשר הממשלה דנה כיום בליגליזציה של מריחואנה כדאי שגם מחקר כזה ונוספים המציגים סיכון מוגבר במצבים שונים יילקחו בחשבון ויקבלו ביטוי בהנחיות ובחקיקה.