מאת ד”ר בן פודה שקד

ממחקר חדש אשר בוצע תוך שמירה על סמיות והקצאה אקראית והוצג בכנס ה-Interscience Conference on Antimicrobial Agents and Chemotherapy ה-50 עולה כי התכשיר האנטיביוטי החדש Fidaxomycin עשוי להיות עדיף על פני Vancomycin בטיפול בהישנויות של זיהום גסטרואינטסטינלי ב-Clostridium difficile.

החוקרים מסבירים כי במשך כעשרים שנה, היה Vancomycin התכשיר הטוב ביותר לטיפול יעיל בזיהום ב-C. difficile, ואולם הבעיה לדבריהם הינה כי שיעור ההישנות באנשים חולים, כמו אלו שנכללו בעבודתם זו, הינו סביב 30%. כעת ידוע שניתן למנוע הישנויות לאחר טיפול ב-Vancomycin באמצעות שימוש ב-Fidaxomicin, הם טוענים, וכי זה האחרון הראה עדיפות גם כקו ראשון לטיפול במחקרים בשלב 3. לטענתם, המדובר בשינוי דרמטי.

התכשיר Fidaxomicin הינו האנטיביוטיקה המאקרוציקלית הפומית הראשונה מסוגה, פרי פיתוח Optimer Pharmaceuticals. לתרופה טווח צר של פעילות כנגד הפלורה הטבעית של המעי, עם פעילות בקטריצידית פוטנטית כנגד C. difficile. התכשיר תוקף את החיידקים הפתוגניים מבלי לפגוע בפלורת המעי הטבעית, טוענים החוקרים. לעומת זאת, Vancomycin המאושר לשימוש בהתוויה זו, וכן Metronidazole, המשמש לטיפול בהקשר זה פעמים רבות, מדכאים את צמיחת הפלורה האנדוגנית הטבעית.

במחקרם זה התמקדו החוקרים באוכלוסיה מוגדרת מראש של 178 חולים עם הישנות ראשונה של אירוע שלשולי קודם תוך 90 יום. החולים הוקצו אקראית לקבל טיפול ב-Fidaxomicin או לחילופין ב-Vancomycin. החולים מקורם בשני מחקרים שלב 3 עם הקצאה אקראית ובהם סך של 1,164 חולים עם זיהום חריף ב-C. difficile. בשני המחקרים, הם מציינים, נמצא כי Fidaxomicin אינו נחות מ-Vancomycin פומי במניעת הישנות התסמינים תוך 30 יום מהשלמת עשרה ימי טיפול.

הישנות הוגדרה כשלוש יציאות רכות ומעלה ב-24 השעות שקדמו להקצאה האקראית של החולים, ונוכחות C. difficile toxin A או B בצואה ב-48 השעות שלאחריה. הגדרה זו שימשה גם במחקרים שלב 3 המקוריים.

למשך עשרה ימים, טופלו בחולים ב-Fidaxomicin פומי במינון 200 מ”ג פעמיים ביום או לחילופין ב-Vancomycin פומי במינון 125 מ”ג ארבע פעמים ביום. לדברי החוקרים, למעלה מ-90% מהחולים בשתי הקבוצות הגיבו לטיפול הראשוני במחקרים שלב 3.

במחקר הנוכחי, מדווחים החוקרים, היו 55% מהעוקבה נשים, 53% היו מאושפזים והגיל הממוצע עמד על 63 שנים. מבין 122 חולים מתאימים, Fidaxomicin נמצא כעדיף בצורה משמעותית על פני Vancomycin ביחס לתוצא העיקרי אשר נקבע כהישנות שנייה תוך 28 ימים (19.7% לעומת 35.5%; p=0.045). בנוסף, נמצא כי Fidoxamicin הראה עדיפות על פני Vancomycin במניעת הישנות שנייה תוך 14 ימים (7.6% לעומת 27.4%; p=0.003).

החוקרים מדווחים כי הישנויות אירעו מאוחר יותר בעקבות הטיפול ב-Fidaxomicin, בסביבות יום 17 בהשוואה ליום 8 בחולים שטופלו ב-Vancomycin.

החוקרים מוסיפים כי גיל מבוגר הינו גורם סיכון ידוע להישנות של C. difficile, וכי במחקרם זה החולים בגילאי 75 שנים ומעלה הראו סיכון מוגבר פי 2.7 לחוות הישנות בהשוואה לאלו בגילאי 18-54 שנים. לא נצפה הבדל בשיעור ההישנות בין חולים בשתי קבוצות הגיל.

החוקרים סבורים כי הסבר אפשרי לעדיפות שמראה התכשיר Fidaxomicin הינו כי הפלורה הבריאה מגנה מפני ההופעה מחדש של C. difficile בחולים אשר קיבלו את התרופה החדשה יותר, בעוד שספורות עיקשות של החיידק נותרו במעי בחולים שטופלו ב-Vancomycin.

מומחה בתחום אשר נכח בכנס ונתבקש להגיב לפרסום הדברים מציין כי ניתוח תת-קבוצה של מחקרים ראשוניים מראה כי Fidaxomicin עשוי לשמש כלי חשוב מאוד למניעת הישנות לאחר זיהום ראשוני, אולם מוסיף כי יש צורך במחקרים פרוספקטיביים גדולים על מנת ליישב סוגיה זו בצורה הראויה. הוא מציין כי התכשיר החדש עשוי להוות תרופה טובה גם כקו ראשון לטיפול, ועשוי להיות יעיל באותה המידה כמו Vancomycin בטיפול בזיהום ראשוני וכן במניעת הישנויות.

לבסוף, טוען המומחה כי יש צורך במחקרים נוספים בתחום במטרה לקבוע את הקשר האפשרי בין ההשפעות השונות של Vancomycin ו-Fidaxomicin על הסביבה החיידקית במעי ושמא השפעות שונות אלו קשורות בצורה סיבתית להשפעותיהן הקליניות.

מתוך כנס ה-Interscience Conference on Antimicrobial Agents and Chemotherapy ה-50 אשר נערך בבוסטון בספטמבר 2010.

לידיעה במדסקייפ