מאת ד”ר בן פודה שקד

ממחקר חדש אשר הוצג ב-Annual North American Cystic Fibrosis Conference עולה כי השימוש בתכשיר Tobramycin הניתן בשאיפה קשור בשרידות ממושכת משמעותית בקרב חולים עם Cystic Fibrosis (CF).

החוקרים מדווחים כי הטיפול בתרופה היה קשור בירידה של 21% בסיכון לתמותה בשנה הקרובה. בנוסף, בהשוואה לחולים אשר מעולם לא טופלו בה, נמצא כי אלו שקיבלו את התרופה דרך קבע הראו ירידה של 36% בסיכון זה.

החוקרים מסבירים כי החיידק Pseudomonas aeroginosa (PA) הינו הפתוגן השכיח ביותר הגורם לתמותה בקרב חולי CF, והטיפול זו מוכר כגורם חשוב בשיפור התוצאות בחולים אלו. עם זאת, עד היום המחקרים בתחום התמקדו לטענתם בתוצאות קצרות הטווח של טיפול זה, כגון התפקוד הריאתי ושיעור האשפוזים, ופחות בשיעורי בתמותה.

במחקר הנוכחי, אשר מומן בידי חברת Novartis, ניתחו החוקרים מידע  ממאגר ה-Cystic Fibrosis Foundation Patient Registry בין השנים 1996 ו-2008. נתונים אודות 12,740 חולים אשר ענו לקריטריונים של טיפול ב-Tobramycin נותחו בתקופת מעקב ממוצעת של 6 שנים, במטרה להעריך את ההשפעה של הטיפול בתכשיר זה על שיעורי התמותה. החוקרים מציינים כי גיל החולים היה 22 שנים בממוצע כשענו לקריטריונים לטיפול, וכי 49.2% מהם היו נשים.

לדברי החוקרים, הקריטריונים לטיפול ב-Tobramycin כללו:

·         זיהום כרוני ב-PA, כפי שהוגדר כהיסטוריה של 4 תרביות חיוביות לכל הפחות.

·         גיל 6 שנים ומעלה.

·         תפקוד ריאתי בינוני עד קשה, אשר הוגדר כ-FEV1 בין 25-75% מהערך הצפוי באותה שנה או בשנה שקדמה לה.

בניתוח הנתונים תיקננו החוקרים לערפלנים אפשריים מרובים הקשורים בתמותה בחולי CF, לרבות גורמים סוציואקונומיים, תחלואה נלווית, תת-משקל, חומרת המחלה, זיהומים נוספים (Burkholderia cepacia, Methicillin-resistant Staphylococcus aureus) וטיפולים נוספים (Domerase alfa, תוספים פנקריאטיים, Ibuprofen במינון גבוה, והשתלה). במהלך תקופת המעקב נרשמו לדבריהם 2,538 מקרי תמותה.

החוקרים מצאו כי בקרב חולים אשר טופלו ב-Tobramycin בשנה החולפת, נרשמה עלייה של 21% בשרידות בשנה שלאחריה (OR, 0.79) בהשוואה לאלו שלא טופלו בתרופה בשנה החולפת. בנוסף, כאשר הושוו חולים אשר מעולם לא טופלו בתרופה לאלו שעשו בה שימוש ‘דרך קבע’, נצפתה עלייה של 36% בשרידות הכוללת (OR, 0.64) בקרב אלו האחרונים.

על אף שהמחקר לא מראה יותר מאשר קשר בין הטיפול ב-Tobramycin ובין שרידות, טוענים החוקרים כי ממצאיהם מעידים על כך שהשימוש בתרופה צריך להיות לכל החיים. המדובר בנטל, הם מוסיפים, אולם באם אכן מוסיף שנים לחיי המטופלים, הרי שזהו סיכון שמרבית המשפחות והקלינאים יסכימו לבטח לקבלו.

החוקרים מסבירים כי על אף שהטיפול בדרך כלל ניתן פעמיים ביום חודש-כן וחודש-לא, הרי שמשך הטיפול תלוי בשיקול הקליני. לדבריהם, עד 80% מהמתבגרים והמבוגרים עם מחלה ריאתית בינונית עד קשה עלולים לסבול מזיהום ב-Pseudomonas, ומרגע שהתגלה נדיר מאוד שמצליחים להפטר ממנו בצורה מלאה.

בחולים כאלו, מציעים החוקרים, על אף התחלת הטיפול ואף קבלת תרביות שליליות, פעמים רבות יש צורך בטיפול אחזקתי. גם כאשר מורידים את האורגניזם ואף מחסלים אותו, יתכן ויש צורך להמשיך את הטיפול על מנת לדכא התפתחות של זיהום עתידי, הם מציעים.

החוקרים מוסיפים כי מחקרים מראים כי רק כשני שליש מהחולים המתאימים לקבלת הטיפול אכן מקבלים טיפול מיטבי ב-Tobramycin בשאיפה. לדבריהם, על אף שעלויות הטיפול ותופעות הלוואי הכרוכות בו מייצגות מגבלות מינוריות בלבד, הרי שאי-הנוחות של הטיפול הינה משמעותית. משך הנבוליזציה הינו כ-10-15 דקות למנה, הם מסבירים. באנשים אשר מנהלים אורח חיים פעיל במיוחד, המנסים ללכת לעבודה או לבית הספר, ולכלול בסדר יומם טיפול לפינוי דרכי האוויר, הרי שהעול היומי של טיפולי ה-CF עלול לעבור את השעתיים ליום.

מאחר ומדובר בתרופה הניתנת השאיפה, עם ספיגה סיסטמית מועטה בלבד, הרי שתופעות הלוואי המופיעות בעקבות שימוש ב-Tobramycin נחשבות למינימליות, על אף שבדיקות סקר שגרתיות לטיניטוס ומעקב אחר התפקוד הכלייתי מומלצים.

באשר לעלות הטיפול, החוקרים טוענים כי בניסיונם הקליני טרם נתקלו במקרים של סירוב לשלם מצד חברות הביטוח הרפואי. עלותו של קורס טיפול אחד בן 28 יום של Tobramycin בשאיפה עומד על 4,103.39 דולרים, על פי דובר של החברה המייצרת, וחולים עשויים להתאים לסיוע בהקשר זה מטעם תוכנית תמיכה של החברה.

מומחה בתחום אשר נתבקש להגיב לפרסום הדברים טוען כי ממצאי המחקר תומכים בפילוסופיה הנוכחית לפיה יש לתת טיפול אנטיביוטי מדכא  לכל החיים. על אף שמדובר במחקר רטרוספקטיבי, הוא מוסיף, מחזק את אשר נראה כטיפול ארוך-טווח הנסבל היטב. ממצא זה מעודד לדבריו, מאחר ותכשירים אנטיביוטיים אחרים הניתנים כאבקה יבשה או אירוסול מצויים עדיין בפיתוח, או במקרה של Aztreonam, אושרו אך לאחרונה.

בנוסף, מציין המומחה כי המחקר הנוכחי מדגיש את החשיבות של מאגרי מידע כגון ה-Cystic Fibrosis Foundation Patient Registry המאפשרים לחקור אוכלוסיות חולים גדולות לאורך פרק זמן של שנים רבות.

מתוך כנס ה–Annual North American Cystic Fibrosis Conference אשר נערך בחודש אוקטובר 2010.

לידיעה במדסקייפ