Antimicrobial therapy

תרופות אנטיביוטיות אחראיות ליותר מרבע ממקרי SJS/TEN ברחבי העולם (JAMA Dermatology)

טיפול בתרופות אנטיביוטי נקשר עם 28% מכלל המקרים של SJS/TEN (או Stevens-Johnson Syndrome/Toxic Epidermal Necrolysis), כך עולה מתוצאות מטה-אנליזה ראשונה להערכת שיעורי הימצאות SJS/TEN על-רקע טיפול אנטיביוטי ברחבי העולם.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי SJS/TEN הינה הצורה החמורה ביותר של תגובת רגישות-יתר לטיפול תרופתי ותרופות אנטיביוטיות מהוות גורם סיכון חשוב.

הסקירה כללה 38 מחקרים שפורסמו בין 1987 עם 2,917 חולים מלמעלה מ-20 מדינות.

מהנתונים עולה כי 86% מכלל מקרי SJS/TEN קשורים עם טיפול בתרופה יחידה, כאשר ביתר המקרים התגובה העורית נקשרה עם מספר תרופות, זיהומים, או סיבות אחרות. למעלה מרבע מהחולים הללו (28%) קיבלו טיפול אנטיביוטי, כאשר סולפונאמידים הם המשפחה הנפוצה ביותר שהובילה להופעת SJS/TEN.

תרופות ממשפחת סולפונואמידים אחראיות ל-32% מהמקרים על-רקע טיפול אנטיביוטי, אשר היוו כ-11% מכלל מקרי SJS/TEN במחקר זה. תרופות ממשפחת פניצילין היו הבאות בתור ונקשרו עם 22% מהמקרים על-רקע טיפול אנטיביוטי, לאחריהן תרופות ממשפחת צפלוספורינים (11%), פלאורוקווינולונים (4%) ומאקרולידים (2%).

מניתוח לפי תת-קבוצות לפי גיל עלה כי אין הבדל בשיעור המקרים על-רקע טיפול אנטיביוטי בין מבוגרים ובין ילדים.

עם זאת, החוקרים זיהו הבדלים בין משפחות תרופות אנטיביוטיות שונות. סולפונואמידים היו אחראיים ל-54% מהתגובות על-רקע טיפול אנטיביוטי בילדים, זאת בהשוואה ל-25% בלבד מהמקרים במבוגרים, אך במבוגרים תועד סיכוי הרבה יותר גבוה למעורבות צפלוספורינים (23%) ופלאורוקווינולונים (5%) בהשוואה לילדים (2% ו-0%, בהתאמה). מקרים של SJS/TEN על-רקע מאקרולידים היו נפוצים יותר בילדים (18% לעומת 1%), בעוד ששיעור המקרים המיוחסים לפניצילין עמד על 18% בשתי הקבוצות.

מניתוח נוסף לפי תתי-קבוצות עלה כי שיעור המקרים של SJS/TEN על-רקע טיפול אנטיביוטי היה הגבוה ביותר ביבשת אוסטרליה (43%), אך זאת על-סמך מחקר יחיד שכלל 42 חולים. בצפון אמריקה השיעור היה מעט נמוך יותר (37%), אך הסקירה כללה 14 מחקרים ו-932 חולים.

משנת 2000 חלה ירידה ברחבי העולם בהיקף הטיפול האנטיביוטי בתכשירים ממשפחת סולפונאמידים, זאת למרות מגמת עליה בהיקף השימוש במשפחות תרופות אנטיביוטיות אחרות. תרופות אנטיביוטיות עדיין מהוות את התרופות הנפוצות ביותר האחראיות להתפתחות SJS/TEN הן במבוגרים והן בילדים ברחבי העולם.

JAMA Dermatology, Feb 2023

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • אבחנה של אטופיק דרמטיטיס מלווה בסיכון מוגבר לסרטן עור שאינו מלנומה

    אבחנה של אטופיק דרמטיטיס מלווה בסיכון מוגבר לסרטן עור שאינו מלנומה

    בחולים עם אטופיק דרמטיטיס סיכון מוגבר לאבחנה של ממאירות עורית שאינה מלנומה, אם כי הסיכון הכולל נותר נמוך, כך עולה מתוצאות מחקר רטרוספקטיבי חדש שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-Society for Investigative Dermatology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים קודמים בחנו את הקשר בין אטופיק דרמטיטיס ובין אבחנה של ממאירות עורית שאינה מלנומה. מחקר משנת […]

  • עדויות חדשות תומכות בתועלת ארוכת-טווח של Nemolizumab לטיפול פרוריגו נודולריס

    עדויות חדשות תומכות בתועלת ארוכת-טווח של Nemolizumab לטיפול פרוריגו נודולריס

    במאמר שפורסם בכתב העת British Journal of Dermatology מדווחים חוקרים מיפן על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי Nemolizumab נסבל היטב והוביל להקלה ארוכת טווח בגרד וחומרת מחלה לצד שיפור איכות החיים של חולים עם פרוריגו נודולריס לאורך 68 שבועות. עוד עולה מהנתונים כי החולים הצליחו להפחית את היקף השימוש בטיפול מקומי בקורטיקוסטרואידים. המחקר האקראי, […]

  • טיפול ב-Apremilast מפחית מסת שומן ופעילות מחלה בחולים עם דלקת מפרקים פסוריאטית

    טיפול ב-Apremilast מפחית מסת שומן ופעילות מחלה בחולים עם דלקת מפרקים פסוריאטית

    טיפול ב- Apremilast(אוטזלה) במשך שנה אחת הפחית משמעותית שומן בטני ושמר על מסת גוף רזה בחולים עם דלקת מפרקים פסוריאטית, לצד שיפור משמעותי בפעילות המחלה, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת The Journal of Rheumatology. באלו עם השמנת-יתר תועדה הירידה המשמעותית ביותר במסת השומן. החוקרים השלימו מחקר רב-מרכזי, לא-אקראי, במטרה לבחון את ההשפעות של טיפול […]

  • טיפול ב-Dupilumab משפר תפקוד ריאתי בחולים עם אסתמה מסוג 2

    טיפול ב-Dupilumab משפר תפקוד ריאתי בחולים עם אסתמה מסוג 2

    מתוצאות מחקר חדש שפורסם בכתב העת The Lancet Respiratory Medicine עולה כי הטיפול ב-Dupilumab מפחית תהליכים דלקתיים בדרכי הנשימה, עומס ריר ומשפר את נפח וזרימת האוויר, שינויים המובילים לשיפור התפקוד הריאתי ושליטה טובה באסתמה בקרב חולים עם אסתמה מסוג 2 בדרגה בינונית עד חמורה. החוקרים השלימו מחקר אקראי, בשלב 4, שנערך ב-72 מרכזים ב-14 מדינות […]

  • חדירה לימפווסקולרית הינה סמן פרוגנוסטי שלילי במקרים של ממאירות עורית ממקור תאי קשקש

    חדירה לימפווסקולרית הינה סמן פרוגנוסטי שלילי במקרים של ממאירות עורית ממקור תאי קשקש

    במאמר שפורסם בכתב העת Journal of the American Academy of Dermatology מדווחים חוקרים מקליפורניה על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי חדירה לימפווסקולרית הינה גורם מנבא בלתי-תלוי של פרוגנוזה שלילית בחולים עם קרצינומה עורית ממקור תאי קשקש. במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לקבוע אם חדירה לימפווסקולרית הינה גורם פרוגנוסטי משמעותי בחולים עם קרצינומה עורית ממקור תאי […]

  • עדויות חדשות תומכות ביעילות Deucravacitinib בטיפול בדלקת מפרקים פסוריאטית

    עדויות חדשות תומכות ביעילות Deucravacitinib בטיפול בדלקת מפרקים פסוריאטית

    מנתונים שפורסמו ע”י חברת Bristol Myers Squibb עולה כי Deucravacitinib (סוטיקטו) הינה תרופה יעילה לטיפול בחולים עם דלקת מפרקים פסוריאטית פעילה, כאשר לצד יעילות עדיפה על פלסבו הדגימה גם פרופיל בטיחות חיובי. המומחים מסבירים כי Deucravacitinib הינו מעכב פומי סלקטיבי של Tyrosine Kinase 2 ומהווה משפחה חדשה של מולקולות קטנות המיועדות למחלות בתיווך חיסוני. מחקר […]

  • שונות נרחבת בשכיחות פטרת כף הרגל בילדים

    שונות נרחבת בשכיחות פטרת כף הרגל בילדים

    מסקירה שיטתית עולה כי שיעורי הימצאות פטרת כף הרגל (Tinea Pedis) בילדים נעה בין 0.03% ועד 15.6%, עם שונות דמוגרפית וגיאוגרפית ניכרת, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Pediatric Dermatology. הגורם הנפוץ ביותר הוא דרמטופיטים, בפרט Trichophyton rubrum. להערכת שיעורי הימצאות פטרת כף הרגל בילדים בגילאי 0-19 שנים, החוקרים השלימו סקירה שיטתית של 29 מחקרים […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Nipocalimab לטיפול במיאסתניה גראביס

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Nipocalimab לטיפול במיאסתניה גראביס

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) אישר את Nipocalimab לטיפול במיאסתניה גרביס מוכללת במבוגרים ומתבגרים בגילאי 12 שנים ומעלה. המומחים מסבירים כי מדובר בתרופה הראשונה והיחידה הפועלת כנוגדן חד-שבטי הפועל כנגד קולטן Fc Receptor אשר אושרה ע”י מנהל המזון והתרופות האמריקאי לטיפול בחולים אלו עם נוגדנים כנגד קולטן לאצטילכולין או כנגד MuSK (או […]

  • האם מתן תוך-ורידי של מגנזיום עשוי למנוע נזק כלייתי חד משנית לציספלטין

    האם מתן תוך-ורידי של מגנזיום עשוי למנוע נזק כלייתי חד משנית לציספלטין

    בחולי סרטן שקיבלו טיפול פרופילקטי במגנזיום תוך-ורידי לפני התחלת טיפול בציספלטין תועד סיכון מופחת לנזק כלייתי חד משנית לטיפול הכימותרפי, בהשוואה לאלו שלא קיבלו טיפול במגנזיום דרך הוריד, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת JAMA Oncology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי נזק כלייתי חד הינו סיבוך נפוץ וחמור של טיפול בציספלטין ומלווה בתוצאות גרועות יותר. […]

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך