Arthritis other

המלצות לשימוש זהיר בתרופות ממשפחת ה-NSAIDs בקהילה (מתוך American Family Physician)

מאת ד”ר נגה ליפשיץ

בגיליון ה-15 בדצמבר 2009 של ה- American Family Physician פורסם מאמר סקירה בנושא השימוש הזהיר בתרופות ממשפחת ה- nonsteroidal anti-inflammatory drugs (NSAIDs) בקהילה.

כותבי הסקירה מסבירים כי השימוש בתרופות ממשפחת ה-NSAIDs הוא שכיח לטיפול בדלקת, כאב וחום. התרופות מובילות לירידה בייצור הפרוסטגלנדינים, באמצעות עיכוב האנזים cyclooxygenase (COX), כאשר NSAIDs לא סלקטיביים מעכבים את שני האיזופורמים העיקריים של האנזים, COX-1 ו-COX-2, ו-NSAIDs סלקטיביים מעכבים את COX-2. כמו כן, NSAIDs לא סלקטיביים מעכבים את אגרגציית הטסיות באמצעות עיכוב COX-1 ומסלול ה- thromboxane A2 (TXA2).

הכותבים מציינים כי לתרופות תופעות לוואי, הכוללות גם דימום מדרכי העיכול העליונות, בייחוד בקשישים, במטופלים בנוגדי קרישה ובמטופלים עם סיפור קודם של דימום מדרכי העיכול. הם מוסיפים כי ניתן לצמצם את תופעות הלוואי הגסטרואינטסטינליות באמצעות שילוב של NSAIDs עם תרופות מקבוצת מעכבי משאבת הפרוטונים (proton pump inhibitor, PPI) או חסמי H2.

כמו כן דנה הסקירה בהשפעות הקרדיאליות של NSAIDs. בעוד שלאספירין יש השפעה לבבית מגנה ידועה, תרופות אחרות מהמשפחה עלולות לגרום להחמרת אי ספיקת לב, עליית לחץ הדם, איסכמיה ואוטם לבבי. מעכבי COX-2 סלקטיביים קשורים לסיכון מוגבר לאוטם לבבי, אם כי הכותבים מציינים כי הבטיחות הלבבית של Celecoxib טובה יותר.

הכותבים ממליצים שלא לרשום NSAIDs לחולים עם שחמת הכבד, הסובלים מסיכון מוגבר לדימום ולאי ספיקת כליות. עם זאת, הם מדגישים כי רק לעיתים נדירות גורמים NSAIDs לנזק כבדי, ולרוב ההשפעה הכבדית של התרופות היא הפיכה. בין התרופות הכרוכות בסיכון מוגבר להפרעות כבדיות הם מציינים את Sulindac ו-Diclofenac.

כמו כן, יש להיזהר בעת מתן של NSAIDs לחולים המטופלים בנוגדי קרישה, חולים עם הפרעה בתפקוד הטסיות, או מייד לפני ניתוח. תופעות הלוואי הנוירולוגיות של NSAIDs כוללות מנינגיטיס אספטית, פסיכוזה וטינטון. התרופות עלולות גם לעורר החמרה של אסתמה, ולכן בחולי אסתמה ובייחוד בחולים עם פוליפים נזאליים או סינוסיטיס חוזר, יש להימנע משימוש ב-NSAIDs ואספירין.

הטיפול ב-NSAIDs אינו מומלץ ב-6-8 השבועות האחרונים להריון, שכן בשלב זה עלולות התרופות לגרום להארכת ההיריון (בשל עיכוב ייצור הפרוסטגלנדינים), סגירה מוקדמת של ה- ductus arteriosus, וסיבוכים אימהיים ועובריים בשל עיכוב פעילות הטסיות. עם זאת, רוב התרופות מהמשפחה הן קרוב לוודאי בטוחות לשימוש במהלך ההריון. השימוש ב-Ibuprofen, Indomethacin ו-Naproxen הוא בטוח בזמן ההנקה.

להלן מפורטות ההמלצות הקליניות לשימוש ב-NSAIDs בקהילה, בצירוף דרגת העדות המדעית שלהן:

1.      רצוי לשקול מתן משולב של NSAIDs יחד עם PPIs, חסמי H2 במינון כפול, או Misoprostol באנשים שסבלו בעבר מכיב הקשור ל-NSAIDs, אך בהם הטיפול ב-NSAIDs הכרחי. ניתן לתת Celecoxib לבד, אך יש להימנע משימוש בתרופה בחולים עם סיכון מוגבר לאוטם לבבי. כמו כן, אין לתת Misoprostol לנשים המעוניינות להרות (דרגת עדות מדעית, C).

2.      על מנת לצמצם את הסיכון לאי ספיקת כליות, יש להימנע משימוש ב-NSAIDs בחולים עם מחלת כליות, אי ספיקת לב או שחמת הכבד (דרגת עדות מדעית, C).

3.      על הרופאים לשקול ניטור של רמות הקריאטינין במהלך הטיפול ב-NSAIDs בחולים הסובלים מסיכון מוגבר לאי ספיקת כליות, ובחולים המטופלים במעכבי ACE או חסמי הרצפטור לאנגיוטנסין (דרגת עדות מדעית, C).

4.      יש להימנע ככל האפשר ממתן של NSAIDs ואספירין לחולים המטופלים בנוגדי קרישה. אם ניתן בכל זאת שילוב של NSAIDs ונוגדי קרישה, יש לצפות לעלייה בערכי ה-INR. יש לבצע ניטור צמוד של רמות ה-INR בחולים אלו, להתאים את מינון ה-Warfarin, ולשקול מתן טיפול להגנה על דרכי העיכול (דרגת עדות מדעית, C).

5.      לנשים מניקות ניתן לרשום בבטחה Ibuprofen, Indomethacin ו-Naproxen (דרגת עדות מדעית, C).

במאמר מערכת שפורסם בתגובה נכתב כי בעשור האחרון עלו דאגות באשר לבטיחות הלבבית של NSAIDs, בתחילה לגבי מעכבי COX-2 סלקטיביים, אך לאחרונה גם לגבי NSAIDs לא סלקטיביים. לדברי הכותב, היות ומדובר בתרופות חשובות ושכיחות, יש לשקול את היתרונות והסיכונים הכרוכים בהן לפני תחילת השימוש, בייחוד בחולים עם מחלה קרדיווסקולארית. באוכלוסיה זו רצוי לשקול מתן של תרופה מקבוצה אחרת כקו טיפול ראשון, לבחור ב-NSAIDs עם סלקטיביות גבוהה ל-COX-1 במידה והטיפול הכרחי (אספירין, Naproxen, Ibuprofen), ולתת את הטיפול במינונים הנמוכים ביותר ולתקופה הקצרה ביותר האפשרית.

הכותב מוסיף כי התרופות נמכרות ללא מרשם רופא במדינות רבות, וכי מחקרים אפידמיולוגים הדגימו שהשימוש ב-NSAIDs הוא נפוץ באוכלוסיה הכללית, כולל בחולים עם מחלת לב ידועה. לפיכך הוא ממליץ על הערכה מחדש של מדיניות הטיפול ב-NSAIDs, ומדגיש כי לא מדובר בתרופות לא-מזיקות.

Am Fam Physician. 2009;80(12):1371-8

Am Fam Physician. 2009;80(12):1366

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • עדויות חדשות תומכות בתועלת ארוכת-טווח של Nemolizumab לטיפול פרוריגו נודולריס

    עדויות חדשות תומכות בתועלת ארוכת-טווח של Nemolizumab לטיפול פרוריגו נודולריס

    במאמר שפורסם בכתב העת British Journal of Dermatology מדווחים חוקרים מיפן על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי Nemolizumab נסבל היטב והוביל להקלה ארוכת טווח בגרד וחומרת מחלה לצד שיפור איכות החיים של חולים עם פרוריגו נודולריס לאורך 68 שבועות. עוד עולה מהנתונים כי החולים הצליחו להפחית את היקף השימוש בטיפול מקומי בקורטיקוסטרואידים. המחקר האקראי, […]

  • אשפוזים על-רקע שימוש בקנאביס מלווים בסיכון מוגבר לדמנציה

    אשפוזים על-רקע שימוש בקנאביס מלווים בסיכון מוגבר לדמנציה

    היקף הביקורים בחדרי מיון ואשפוזים לבית החולים על-רקע שימוש בקנאביס עלה בשיעור גבוה מפי 26 לאורך תקופה של 13 שנים בקרב מבוגרים בגילאי 65 שנים ומעלה ומלווה בסיכון מוגבר משמעותית לדמנציה, בהשוואה לביקורים רפואיים דחופים מכל-סיבה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Neurology. מחקר העוקבה הרטרוספקטיבי כלל נתונים בין 2008 עד 2021 אודות […]

  • טיפול ב-Apremilast מפחית מסת שומן ופעילות מחלה בחולים עם דלקת מפרקים פסוריאטית

    טיפול ב-Apremilast מפחית מסת שומן ופעילות מחלה בחולים עם דלקת מפרקים פסוריאטית

    טיפול ב- Apremilast(אוטזלה) במשך שנה אחת הפחית משמעותית שומן בטני ושמר על מסת גוף רזה בחולים עם דלקת מפרקים פסוריאטית, לצד שיפור משמעותי בפעילות המחלה, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת The Journal of Rheumatology. באלו עם השמנת-יתר תועדה הירידה המשמעותית ביותר במסת השומן. החוקרים השלימו מחקר רב-מרכזי, לא-אקראי, במטרה לבחון את ההשפעות של טיפול […]

  • באחד מכל ארבעה חולים עם סוכרת מסוג 2 עמידה לטיפול ישנה עדות להיפרקורטיזוליזם

    באחד מכל ארבעה חולים עם סוכרת מסוג 2 עמידה לטיפול ישנה עדות להיפרקורטיזוליזם

    ברבע מהחולים עם סוכרת מסוג קשה לאיזון ישנה עדות להיפרקורטיזוליזם, עם שכיחות גבוהה במיוחד עם גיל מתקדם, מדד מסת גוף נמוך יותר, מוצא היספאני/שאינו-לטיני, מספר גדול יותר של תרופות לאיזון לחץ הדם ושימוש בפיברטים, משככי כאב או תרופות חדשות לאיזון רמות הסוכר בדם, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Diabetes Care. ברקע למחקר מסבירים החוקרים […]

  • התערבות ניתוחית עדיפה על טיפול שמרני בקשישים עם דלקת כיס מרה

    התערבות ניתוחית עדיפה על טיפול שמרני בקשישים עם דלקת כיס מרה

    טיפול ניתוחי בדלקת חדה של כיסה המרה בקשישים עם מחלות רקע רבות לווה בשיעורים נמוכים יותר של אשפוז חוזר וביקורים בחדרי מיון, בהשוואה לטיפול שמרני, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Surgery  וקוראים תיגר על המוסכמה כי מדובר במטופלים במצב קשה מדי בכדי לעמוד בניתוח. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי דלקת חדה […]

  • מדדים אקו-קרדיוגרפיים מנבאים תמותה בחולים עם תסחיף ריאתי

    מדדים אקו-קרדיוגרפיים מנבאים תמותה בחולים עם תסחיף ריאתי

    במאמר שפורסם בכתב העת American Journal of Respiratory and Critical Care Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי מדדי RVGLS (או Right Ventricular Global Longitudinal Strain) ומדד RVOT VTI (או Right Ventricular Outflow Tract Velocity Time Integral) עשויים לנבא את הסיכון לתמותה בחולים במצב קריטי עם תסחיף ריאתי. מדד RVGLS נקשר באופן […]

  • שכיחות גבוהה של הפרעת אכילה נמנעת/מגבילה בחולים עם מחלת מעי דלקתית

    שכיחות גבוהה של הפרעת אכילה נמנעת/מגבילה בחולים עם מחלת מעי דלקתית

    כ-18% מהחולים עם מחלת מעי דלקתית, כולל 16.3% מאלו עם מחלה לא-פעילה, ענו על הקריטריונים לאבחנה של הפרעת אכילה נמנעת/מגבילה (Avoidant/Restrictive Food Intake Disorder), כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Inflammatory Bowel Diseases. בקרב חולים עם מחלת מעי דלקתית לא-פעילה, חרדה על-רקע תסמינים גסטרואינטסטינאליים הייתה הגורם המנבא היחיד של הפרעת אכילה נמנעת/מגבילה. בחולים עם מחלת […]

  • טיפול ב-Dupilumab משפר תפקוד ריאתי בחולים עם אסתמה מסוג 2

    טיפול ב-Dupilumab משפר תפקוד ריאתי בחולים עם אסתמה מסוג 2

    מתוצאות מחקר חדש שפורסם בכתב העת The Lancet Respiratory Medicine עולה כי הטיפול ב-Dupilumab מפחית תהליכים דלקתיים בדרכי הנשימה, עומס ריר ומשפר את נפח וזרימת האוויר, שינויים המובילים לשיפור התפקוד הריאתי ושליטה טובה באסתמה בקרב חולים עם אסתמה מסוג 2 בדרגה בינונית עד חמורה. החוקרים השלימו מחקר אקראי, בשלב 4, שנערך ב-72 מרכזים ב-14 מדינות […]

  • עליה בשיעורי סרטן לבלב וסרטן מעי גס ורקטום בצעירים בארצות הברית

    עליה בשיעורי סרטן לבלב וסרטן מעי גס ורקטום בצעירים בארצות הברית

    בין השנים 2000 עד 2021 נרשמה עליה בשיעורי היארעות אדנוקרצינומה של הלבלב בכל קבוצות הגיל בארצות הברית, כאשר העלייה הגדולה ביותר תועדה באלו בגילאי 15-34 שנים, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. במהלך אותה תקופה, נרשמה ירידה בהיארעות הכוללת של אדנוקרצינומה של מעי גס ורקטום, אם כי השיעורים עלו בקרב צעירים יותר. […]

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך