הודעת אונ’ אריאל

מפגש מרגש קרה כשמשתתף הגיע במדי צה”ל וסיפר על שירות הסדיר במסלול קרבי רגיל. כך היווה המחקר הזדמנות לחוקרים לפגוש את הילדים שאובחנו על ידם ולראות בעצמם את השינויים שחלו במהלך השנים

בעבודות רבות בעבר הוכח שהטיפול בילדים על רצף האוטיזם יעיל ומהווה גורם משמעותי בשיפור תפקודם. יחד עם זאת מרבית המחקרים הם קצרי טווח ובחנו את יעילות הטיפול כעבור שנה שנתיים. מחקרים מועטים בלבד בדקו מה עלה בגורל הבוגרים שאובחנו בילדותם.

במחקר שנערך בימים אלה בשיתוף פעולה של החוקרות: פרופ’ דיצה צחור מהמרכז לאוטיזם בביה”ח אסף הרופא ופרופ’ אסתי בן יצחק ממרכז ברוקנר לחקר האוטיזם באוניברסיטת אריאל נבדקת שאלת ההישגים והקשיים של בוגרים שאובחנו על רצף האוטיזם בגיל צעיר.

מהממצאים הראשונים עולה כי קיימת שונות רבה בהישגיהם של נערים/ות שאובחנו בילדותם. מבין המשתתפים נמצאו כאלה הלומדים בכיתות רגילות ומגיעים להישגים אקדמיים ואף חברתיים גבוהים ועד לכאלה עם קשיים מגוונים כולל העדר שפה וקיומן של הפרעות נלוות משמעותיות. 12%  לא ענו לקריטריון של רצף האוטיזם ע”פ מדד תצפית מומחה כ 8%  מתוכם לא ענו יותר לקריטריון רצף האוטיזם.  כ 70% מהנבדקים פיתחו הפרעת קשב וריכוז וכ 25% מהנבדקים פתחו הפרעת חרדה בנוסף לרצף האוטיזם. מבחינת ההשמה החינוכית כ 10% לומדים או למדו בכיתה רגילה ללא סיוע כשליש בכיתה רגיל העם סייעת צמודה, כשליש נוספים בכיתת תקשורת ואחרים בבית ספר מיוחד לרצף האוטיזם או כיתות קטנות אחרות.

נמצא שהפרעה חברתית פחות חמורה בעת האבחון,  ניבאה תפקוד טוב יותר בגיל המבוגר. כמו כן נמצא שככל שבזמן האבחון חומרת התסמינים בעיקר בתחום החברתי היתה נמוכה יותר, היכולת הקוגניטיבית  גבוהה יותר וגיל הילדים צעיר יותר חומרת התסמינים בבגרות היתה נמוכה יותר.

במסגרת המחקר נבדקו עד כה כ 65 נערים ונערות בגילאי 10.5-19 שאובחנו על רצף האוטיזם לפני 9-16 שנים. המשתתפים בזמן האבחון היו מתחת לגיל 3. מטרות המחקר היו לבחון את הישגיהם של אלה שאובחנו בילדותם על רצף האוטיזם, לבדוק האם ולמי התפתחו הפרעות נלוות כמו הפרעת קשב וריכוז, הפרעות חרדה והפרעות אחרות הידועות כשכיחות באוכלוסייה זו, ומעל לכל לנסות ולבחון מה הגורמים המכריעים המשפיעים על הישגיים מיטביים. הגורמים שנבדקים כוללים את מאפייני המשתתף בתחילת הדרך (כגון חומרת אוטיזם, מין וגיל בזמן האבחון), סוג ותדירות הטיפולים של המשתתף במהלך השנים וגורמים משפחתיים שונים. כדי לתת מענה לשאלות אלו עברו משתתפי המחקר הערכה מגוונת המתייחסת לחומרת התסמינים האוטיסטיים, ליכולותיהם הקוגניטיביות ולרמת תפקודם בתחומים שונים עם דגש על תפקודם בתחום החברתי. בנוסף נאסף מידע לגבי מצבם הבריאותי הכללי כולל הפרעות נלוות וכן מידע נרחב המתייחס לסוג ותדירות הטיפולים והמסגרות החינוכיות בהן התחנכו. 

המחקר היווה הזדמנות לצוות החוקר לפגוש בנערים/ות שאובחנו על ידם בעבר ולהיווכח במו עיניהם בשינויים שחלו בילדים אלו בבגרותם. אחד מהמפגשים המרגשים היה כשמשתתף  הגיע ביוזמתו לבוש במדי צה”ל וסיפר כי הוא משרת בחייל סדיר בדומה לחבריו האחרים.

החוקרות מקוות כי המחקר ישפוך אור על הגורמים השונים, אשר משפיעים על התקדמותו והישגיו של הילד הצעיר המאובחן על רצף האוטיזם. תובנה שכזו תאפשר בעתיד לבנות תכנית טיפולית מותאמת אישית עבור כל ילד בהתאם למאפיינים שלו, של משפחתו ומאפייני הטיפול המיטבי.