Autism

יישום מוקדם של שיטת הקנגורו והישרדות תינוקות במשקל לידה נמוך (N Engl J Med) והערות עורך ניאונטולוגיה, ד”ר ברזילי

פג

במאמר שפורסם בכתב העת New England Journal of Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בקרב תינוקות במשקל לידה בין 1.0-1.799 ק”ג, שיעורי התמותה לאחר 28 ימים היו נמוכים יותר משמעותית במקרים בהם הוחלט על יישום מוקדם של שיטת הקנגורו, בהשוואה לטיפול קונבנציונאלי עם יישום שיטת קנגורו לאחר ייצוב התינוק.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי שיטת הקנגורו, טיפול ביילוד הכולל מגע עור לעור עם האם או מטפל אחר, הפחיתה את התמותה בתינוקות במשקל לידה נמוך כאשר הטיפול החל לאחר התייצבות התינוק, אך מרבית מקרי התמותה של תינוקות אלו אירעו עוד טרם התייצבות מצב התינוק. אין נתונים אודות הבטיחות והיעילות של יישום שיטת הקנגורו זמן קצר לאחר לידת תינוק במשקל לידה נמוך.

החוקרים השלימו מחקר אקראי ומבוקר שכלל תינוקות במשקל לידה בין 1.0 ועד 1.799 ק”ג מחמישה בתי חולים בגאנה, הודו, ניגריה, טנזניה ומלאווי.  המשתתפים חולקו באקראי לזרוע התערבות (שיטת קנגורו מיידית) או זרוע ביקורת (טיפול קונבנציונאלי עד להתייצבות התינוק וטיפול קנגורו לאחר מכן).

התוצאים העיקריים כללו את שיעורי התמותה במהלך 28 הימים הראשונים לחיים ובמהלך 72 השעות לחיים.

מדגם המחקר כלל 3,211 תינוקות שחולקו באקראי לזרוע ההתערבות (1,609 תינוקות עם האימהות שלהן) או זרוע ביקורת (1,602 תינוקות עם האימהות שלהן).

חציון משך המגע עור לעור ביחידת טיפול נמרץ ביילודים עמד על 16.9 שעות בזרוע ההתערבות ועל 1.5 שעות בזרוע הביקורת.

שיעורי התמותה במהלך 28 הימים הראשונים לחיי התינוק עמדו על 12.0% בזרוע ההתערבות ועל 15.7% בזרוע הביקורת (סיכון יחסי שלתמותה של 0.75, p=0.001); שיעורי התמותה במהלך 72 שעות ראשונות לחיים עמדו על 4.6% לעומת 5.8%, בהתאמה (סיכון יחסי לתמותה של 0.77, p=0.09).

המחקר הופסק מוקדם בהמלצת ועדת המעקב לאור עדויות לפיהן שיעורי התמותה היו נמוכים יותר בתינוקות בהן שיטת הקנגורו הותחלה בשלב מוקדם.

ממצאי המחקר תומכים ביישום מוקדם של שיטת הקנגורו בטיפול בתינוקות במשקל לידה נמוך, עם הוכחה להפחתת שיעורי התמותה במהלך 28 הימים לחייהם.

N Engl J Med 2021; 384:2028-2038

הערות עורך ניאונטולוגיה, ד”ר ברנרד ברזילי:

מחקר זה מצא כי “קנגורו” מייד לאחר הלידה (בממוצע החל מגיל שעה אחת) מוריד את התמותה ב-28 הימים הראשונים לחיים מאשר ביצוע “קנגורו” בגל מאוחר יותר (ממוצע החל מ-53 שעות) בילודים השוקלים בין 1,000 ל-1,800 גר’. מחקר זה לא הצליח להראות ירידה בתמותה ב-72 השעות הראשונות (לא הגיע לכדי משמעות סטטיסטית). על מנת למנוע מקרה תמותה אחד יש צורך לטפל ב-27 ילודים. אחד האתגרים הקשים יותר ליישום בשיטה זו הוא העובדה שעל האם לשהות בפגייה במשך 24 שעות ליד ילדה. לא ברור מדוע שיטת ה”קנגורו” המוקדם השפיעה כך. ישנם מספר מנגנונים שיתכן ויש להם קשר לכך: הראשון, השהות בקרבה לאם מקרבת את התינוק למיקרוביום של האם, כמו כן מאחר והוא שוהה על האם פחות מטפלים אחרים נוגעים בו וכמו כן השהות עם האם מורידה את תגובת הדחק של האם והילוד.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • חשיבות תמיכה תזונתית במקרים של פגות בינונית-עד-מאוחרת (NEJM)

    חשיבות תמיכה תזונתית במקרים של פגות בינונית-עד-מאוחרת (NEJM)

    במאמר שפורסם בכתב העת New England Journal of Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי התערבות לתמיכה תזונתית בפגים שנולדו לאחר 32 שבועות היריון לפני שבוע 36 להיריון ועד הזנה מלאה עם חלב אם הינה התערבות אפשרית, ללא השפעה על מרווח הזמן עד הזנה אנטרלית מלאה או על הרכב הגוף בגיל מתוקן של ארבעה חודשים. ד"ר ברזילי, עורך מדור נאונטולוגיה, מוסיף מהערותיו.

  • ההשפעות של מאפיינים שונים על התוצאות ארוכת הטווח של טיפול בהידרוקורטיזון זמן קצר לאחר הלידה בפגים מונשמים (JAMA)

    ההשפעות של מאפיינים שונים על התוצאות ארוכת הטווח של טיפול בהידרוקורטיזון זמן קצר לאחר הלידה בפגים מונשמים (JAMA)

    במאמר שפורסם בכתב העת Archives of Disease in Childhood: Fetal and Neonatal Edition מדווחים חוקרים מהולנד ובלגיה על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בפגים שנולדו לפני שבוע 27 להיריון, טיפול סיסטמי בהידרוקורטיזון עשוי להביא לשיפור סיכויי ההישרדות או ליקוי נוירו-התפתחותי. ד"ר ברזילי, עורך מדור נאונטולוגיה מוסיף מהערותיו.

  • יתרונות דחיית ניתוח לתיקון בקע מפשעתי בפגים (JAMA)

    יתרונות דחיית ניתוח לתיקון בקע מפשעתי בפגים (JAMA)

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בפגים עם בקע מפשעתי, השלמת תיקון בקרע לאחר השחרור מיחידת טיפול נמרץ ביילודים הובילה לשיעור נמוך יותר של אירועים חריגים, בהשוואה לפרוצדורות שבוצעו לפני השחרור מבית החולים. ד"ר ברזילי, עורך מדור נאונטולוגיה מוסיף מהערותיו.

  • חיסון אימהי כנגד RSV המבוסס על Perfusion F Protein מלווה בסיכון מוגבר ללידה מוקדמת (NEJM)

    חיסון אימהי כנגד RSV המבוסס על Perfusion F Protein מלווה בסיכון מוגבר ללידה מוקדמת (NEJM)

    במאמר שפורסם בכתב העת New England Journal of Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש בו הגיוס למחקר בשלב מוקדם בשל סוגיות הנוגעות לבטיחות ההתערבות, כאשר חיסון אימהי כנגד RSV המבוסס על Perfusion F Protein אמנם הפחית סיכון לסיבוכים משנית למחלה בדרכי נשימה תחתונות על-רקע RSV, אך לווה בעליה בסיכון ללידה מוקדמת. ד”ר ברנרד ברזילי, עורך מדור ניאונטולוגיה, משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו

  • בדיקות סקר לעליה מאוחרת ברמות TSH והיפותירואידיזם מולד לא-טיפוסי בפגים עם משקל לידה נמוך מאוד (J Pediatr)

    בדיקות סקר לעליה מאוחרת ברמות TSH והיפותירואידיזם מולד לא-טיפוסי בפגים עם משקל לידה נמוך מאוד (J Pediatr)

    במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Pediatrics מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה שכיחות גבוהה של הפרעה בתפקודי התריס בפגים. ד"ר ברנרד ברזילי, עורך נאונטולוגיה, משתף את המחקר ומוסיף מהערותיו.

  • טיפול ב-Nirsevimab יעיל מאוד במניעת אשפוזים של תינוקות עקב RSV (מתוך MMWR)

    טיפול ב-Nirsevimab יעיל מאוד במניעת אשפוזים של תינוקות עקב RSV (מתוך MMWR)

    מנתונים חדשים שפורסמו ב-Morbidity and Mortality Weekly Report עולה כי הנוגדן החד-שבטי Nirsevimab הדגים יעילות של 90% במניעת אשפוז עקב זיהום בנגיף RSV (או Respiratory Syncytial Virus) בתינוקות. ממצאי המחקר תומכים בהמלצות הנוכחיות של המרכז לבקרת מחלות ומניעתן התומכות במתן Nirsevimab ביילודים ותינוקות. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי RSV הינו הגורם המוביל לאשפוז תינוקות בארצות […]

  • הבדלים בהצגת מסר אופטימי לעומת פסימי להורים לפגים (JAMA Network)

    הבדלים בהצגת מסר אופטימי לעומת פסימי להורים לפגים (JAMA Network)

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Network Open מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בעת מסירת מידע פרוגנוסטי להורים לפגים אודות סיכון לסיבוכים, הורים לפגים שנולדו בשלב מוקדם מאוד עשויים להעדיף הצגת המסרים באופן אופטימי ולא פסימי. ד”ר ברנרד ברזילי, עורך מדור ניאונטולוגיה, משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו

  • גורמים המנבאים לידת חי לאחר טיפול היסטרוסקופי בהידבקויות תוך-רחמיות (Fertil Steril)

    גורמים המנבאים לידת חי לאחר טיפול היסטרוסקופי בהידבקויות תוך-רחמיות (Fertil Steril)

    בנשים לאחר טיפול היסטרוסקופי בהידבקויות תוך-רחמיות (תסמונת Asherman Syndrome) שלושה גורמים עשויים לנבא את הסיכוי ללידת חי, כולל שיפור בדימום וסתי, עובי רירית רחם לאחר-ניתוח ועדות להידבקויות חוזרות בדרגה מינימאלית בבדיקת היסטרוסקופיה חוזרת, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Fertility & Sterility. במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון גורמים בלתי-תלויים העשויים להשפיע על סיכויי לידת […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה