מטרת המחקר היתה לקבוע מהי היעילות והבטיחות של הטיפול המשולב ב- quetiapine עם לית’יום או divalproex למניעה של אירועי מצב רוח במטופלים הסובלים מהפרעה ביפולארית I. הניתוח הסתמך על שני מחקרי אורך דומים, כשקבוצות הטיפול השונות ב-לית’יום וב- divalproex נותחו בנפרד. המשתתפים טופלו בתווית פתוחה ב- quetiapine במינון של 400-800 מ”ג ליום, בנוסף ללית’יום או divalproex כדי להגיע למצב של 12 או יותר שבועות של יציבות קלינית, לפני שחולקו רנדומלית לקבלת טיפול משולב (כפול סמיות) עם quetiapine (400-800 מ”ג ליום) או פלצבו, בנוסף ללית’יום או divalproex לתקופה של עד 104 שבועות (שנתיים). יעד המחקר העיקרי היה הזמן עד לאירוע מצב הרוח הראשון לאחר שחולקו רנדומלית לקבוצות, לאחרת תקופת הייצוב בתווית פתוחה. החוקרים מצאו כי הטיפול ב-quetiapine האריך את פרק זמן זה, ללא תלות בסוג התרופה ששולבה עמו.
3414 משתתפים לקחו חלק בשלב הייצוב הראשוני, ו-1326 הגיעו לשלב החלוקה הרנדומלית. לא היו פערים בין הקבוצות מבחינת הסיכון לחזרה של מצבי הרוח, למאניה או דכאון, בין שתי קבוצות הטיפול (quetiapine + lithium או quetiapine + divalproex). מבין המטופלים שטופלו בפלצבו ובלית’יום, הסיכון לחזרה של אירועי מאניה היה גבוה יותר בצורה מובהקת מאשר במטופלים שטופלו עם פלצבו ו- divalproex. במטופלים עם אפיזודות מאניה, הטיפול בפלצבו ולית’יום היה קשור לסיכון גבוה יותר באופן מובהק לחזרה של אירועי מאניה מאשר בקבוצת הטיפול בפלצבו ו- divalproex. נתוני בטיחות התרופות היו דומים לפרופיל הבטיחות המוכר של התרופות.
החוקרים מסכמים כי במטופלים הסובלים מהפרעת בי פולארית I שיוצבו בעזרת טיפול ב- quetiapine עם לית’יום או עם divalproex, טיפול השמירה עם quetiapine האריך באופן מובהק את משך הזמן עד לחזרה של אירוע מצב רוח (מאניה, או דכאון) לעומת הטיפול בפלצבו, ללא תלות בסוג התרופה ששולבה עימו (לית’יום או divalproex).
Depress Anxiety. 2013
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!