Bladder cancer

עדויות חדשות תומכות במתן נוגדי-קרישה ישירים פומיים לטיפול בתרומבוזיס על-רקע ממאירות (Mayo Clinic Proceedings)

עדויות חדשות שפורסמו בכתב העת Mayo Clinic Proceedings תומכות בשימוש בנוגדי-קרישה פומיים ישירים (Direct Oral Anticoagulants, או DOAC), הטיפול הסטנדרטי כיום בתרומבואמבוליזם ורידי בחולים ללא ממאירות, כטיפול הסטנדרטי בחולים עם תרומבוזיס על-רקע ממאירות, למעט חולים בסיכון גבוה לדימומים.

החוקרים השלימו מחקר שהוא למעשה סקירה שיטתית אינטראקטיבית חיה, המאפשרת לחוקרים לעדכן את הממצאים עם פרסום עדויות חדשות. הסקירה החלה בשנת 2018 וכוללת כעת ארבעה מחקרים אקראיים ומבוקרים עם קרוב ל-2,900 משתתפים.

במחקר בחנו החוקרים תוצאים שונים הישנות תרומבואמבוליזם ורידי, דימום מג'ורי ודימום לא-מג'ורי בעל חשיבות קלינית בחולים שנטלו בלפחות אחד מבין הבאים: Edoxaban (ליקסיאנה) במינון 60 מ"ג פעם ביום, Rivaroxaban (קסרלטו)   במינון 15 מ"ג פעמיים ביום למשך 3 שבועות ולאחר מכן 20 מ"ג פעם ביום, Apixaban (אליקוויס) במינון 10 מ"ג פעמיים ביום0 למשך שבוע ולאחר מכן 5 מ"ג פעמיים ביום, או Dalteparin במינון 200 יחידות/ק"ג למשך חודש ולאחר מכן 150 יחידות/ק"ג ביום.

שניים מהמחקרים כללו חולים עם ממאירות פעילה וכן חולים עם היסטוריה של ממאירות ושני המחקרים האחרים כללו רק חולים עם ממאירות פעילה. קרוב ל-40% מהחולים אובחנו עם פקקת ורידים עמוקים כאירוע התרומבואמבולי ולמעלה מ-60% מהחולים אובחנו עם ממאירות גרורתית או מתקדמת-מקומית.

מהנתונים עולה כי הטיפול ב-DOAC הפחית משמעותית את הסיכון להישנות תרומבואמבוליזם ורידי (יחס סיכויים של 0.59), בהשוואה ל-Dalteparin, ללא עליה משמעותית בסיכון לדימום מג'ורי (יחס סיכויים של 1.34, רווח בר-סמך 95% של 0.83-2.18). באופן יותר ספציפי, 5.6% מהאירועים התרומבואמבוליים החוזרים אירעו בקבוצות טיפול ב-DOAC ו-9.1% תוארו בזרוע הטיפול ב-Dalteparin. באשר לאירועי דמם מג'ורי, 4.8% אירעו במטופלים ב-DOAC ו-3.6% במטופלים ב-Dalteparin, אך ההבדל אל היה מובהק סטטיסטית.

עם זאת, הסיכון לדימום לא-מג'ורי אך בעל חשיבות קלינית היה גבוה יותר משמעותית בקרב מטופלים ב-DOAC, בהשוואה למטופלים ב-Dalteparin (יחס סיכויים של 1.69, רווח בר-סמך 95% של 1.13-2.42).

מהערכת תכשירים ספציפיים עלה כי Rivaroxaban ו-Apixaban הפחיתו משמעותית את הסיכון להישנות תרומבואמבוליזם ורידי לעומת Dalteparin, עם ירידה בהיקף של 59% ו-42%, בהתאמה, אם כי לא תוארו הבדלים בין שתי התרופות.

הטיפול ב-Edoxaban לווה בעליה משמעותית בסיכון לדימום מג'ורי בהשוואה ל-Dalteparin (יחס סיכויים של 1.73) ו-Rivaroxaban העלה משמעותית את הסיכון לדימום לא-מג'ורי בעל חשיבות קלינית (יחס סיכויים של 4.09).

מניתוח לפי תתי-קבוצות עלה כי תתכן עדיפות ל-Apixaban על-פני שני נוגדי הקרישה הפומיים הישירים האחרים. בהשוואה ל-Dalteparin, הטיפול ב-Apixaban היה היחיד מבין שלושת תכשירי DOAC שלא הביא לעליה בסיכון לדימום מג'ורי או דימום לא-מג'ורי בעל חשיבות קלינית (יחס סיכויים של 0.66, רווח בר-סמך 95% של 0.46-0.95).

בסיכומו של דבר, הממצאים מעידים כי DOAC אינם מעלים את הסיכון לדימום ממערכת העיכול אך מעלים את הסיכון לדימום מדרכי המין והשתן לעומת Dalteparin. מנגד, דימום תוך-גולגולתי, דימום פטאלי ותמותה היו דומים בין קבוצות הטיפול.

לאור העדויות, החוקרים מסכמים וכותבים כי נוגדי-קרישה פומיים ישירים צריכים לשמש כטיפול הסטנדרטי במקרים של תרומבוזיס על-רקע ממאירות, עם משנה זהירות בחולים בסיכון גבוה לדימום.

Mayo Clinic Proceedings January 18, 2022

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • השפעות רעילות בדרגה נמוכה על תוצאות הטיפול במלנומה

    השפעות רעילות בדרגה נמוכה על תוצאות הטיפול במלנומה

    למעלה ממחצית מהחולים עם מלנומה בשלב III שקיבלו טיפול משלים בקיטרודה חוו רעילות בדרגה נמוכה, כאשר אירועים אלו הובילו להפסקת הטיפול התרופתי, אשפוז או צורך בטיפול לדיכוי חיסוני, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JCO Oncology Practice. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי טיפול אימונותרפי מפחית את הסיכון להישנות מלנומה, אך מלווה באירועים חריגים […]

  • תוצאות מבטיחות לקיטרודה בטיפול בשני תת-סוגים של לימפומה עורית של תאי T

    תוצאות מבטיחות לקיטרודה בטיפול בשני תת-סוגים של לימפומה עורית של תאי T

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Dermatology דווח על תוצאות מבטיחות לטיפול בקיטרודה בחולים עם מיקוזיס פונגואידס ותסמונת סזארי, תתי הסוגים הנפוצים ביותר של לימפומה עורית של תאי T, כאשר במחצית מהחולים שטופלו תועדה תגובה לטיפול. החוקרים השלימו ניתוח רטרוספקטיבי שכלל 30 חולים (גיל חציוני של 68 שנים; 56.7% נשים) עם מיקוזיס פונגואידס ותסמונת סזארי, אשר […]

  • האם טיפול אימונותרפי משלים ב-Camrelizumab משפר הישרדות בחולים עם ממאירות מתקדמת של נזופרינקס? (JAMA)

    האם טיפול אימונותרפי משלים ב-Camrelizumab משפר הישרדות בחולים עם ממאירות מתקדמת של נזופרינקס? (JAMA)

    טיפול משלים ב- Camrelizumab לווה בשיפור משמעותי של שיעורי ההישרדות ללא-אירועים לאחר שלוש שנים בחולים עם ממאירות מתקדמת מקומית-אזורית של הנזופרינקס, בהשוואה למעקב בלבד, כך עולה מתוצאות מחקר DIPPER בשלב 3, שפורסמו בכתב העת JAMA. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי כ-20-30% מהחולים עם קרצינומה של נזופרינקס בשלב מתקדם מקומית-אזורית צפויים להישנות מחלה לאחר טיפול כימו-קרינתי […]

  • דיאטת DASH מלווה בסיכון מופחת לממאירות מעי גס ורקטום

    דיאטת DASH מלווה בסיכון מופחת לממאירות מעי גס ורקטום

    במאמר שפורסם בכתב העת BMC Gastroenterology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי הקפדה על דיאטת DASH (או Dietary Approaches to Stop Hypertension) עם דגש על צריכת פירות, ירקות, דגנים מלאים, אגוזים ומוצרי חלב דלי-שומן – מלווה בירידה של 19% בסיכון לסרטן מעי גס ורקטום, עם השפעה מגנה בולטת יותר בגברים לעומת נשים. […]

  • משטר טיפול תרופתי חדש משפר הישרדות בקשישים עם DLBCL

    משטר טיפול תרופתי חדש משפר הישרדות בקשישים עם DLBCL

    משלב Polatuzumab Vedotin עם Rituximab, Cyclophosphamide, Doxorubicin ו-Prednisone (או Pola-R-CHP) מפחית את הסיכון להתקדמות מחלה, הישנות, או תמותה בהיקף של 37% לעומת טיפול סטנדרטי בחולים בגילאי 70 שנים ומעלה עם אבחנה של לימפומה מסוג DLBCL (או Diffuse Large B Cell Lymphoma), כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Blood Advances. פרופיל הבטיחות היה דומה עם […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Fitusiran לטיפול בהמופיליה (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Fitusiran לטיפול בהמופיליה (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) הודיע על אישור Fitusiran למניעת אירועי דמם בחולים בגילאי 12 שנים ומעלה עם המופיליה A או B, עם או ללא מעכבי פקטור VIII או IX. המומחים מסבירים כי Fitusiran הינה תרופה ראשונה מסוגה ממשפחת SiRNA (או Small Interfering RNA), המפחיתה ייצור אנטי-תרומבין בכבד ע"י הפחתת ביטוי גן […]

  • ההשפעה של דפוסי המשקל במהלך החיים על הסיכון לסרטן כליה

    ההשפעה של דפוסי המשקל במהלך החיים על הסיכון לסרטן כליה

    מדד מסת גוף גבוה יותר לאורך כך הגילאים וכן עליה משמעותית במשקל הגוף במהלך הבגרות מלווים בסיכון מוגבר לסרטן כליה, בעוד שירידה של 10% ומעלה במדד מסת הגוף בבגרות, בפרט לאחר גיל 50 שנים, מלווה בסיכון נמוך יותר לסרטן כליה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Cancer. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי עודף רקמת […]

  • עליה בהיארעות הופעה מוקדמת של סרטן מעי גס בבריטניה

    עליה בהיארעות הופעה מוקדמת של סרטן מעי גס בבריטניה

    מנתונים חדשים מבריטניה שפורסמו בכתב העת American Journal of Gastroenterology עולה כי ההיארעות הכוללת של ממאירות מעי גס ורקטום בבריטניה התייצבה סביב 6.74 מקרים ל-100,000 שנות-אדם בין שנת 2000 עד 2021, עם שיפור קל בהישרדות הכוללת, בפרט באלו בגילאי 60-69 שנים; עם זאת, היארעות הופעה מוקדמת של סרטן מעי גס ורקטום הדגימה מגמת עליה במהלך […]

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך