Cardio Thoracic Surgery

דבקות בדיאטה, ולא סוג הדיאטה, היא הגורם החשוב לירידה במשקל (JAMA)

ממחקר חדש עולה כי הדבקות לדיאטה מסוימת במשך שנה אחת, ולא תכנית הדיאטה הספציפית, היא הפקטור החשוב ביותר לאיבוד משקל וירידה בסיכון קרדיווסקולרי.

חוסר המידע בכל הקשור להשפעות הבריאותיות של דיאטות פופולריות היא בעיה בתחום בריאות הציבור, בעיקר מאחר שמטופלים ורופאים מגלים עניין בדיאטות פופולריות כאסטרטגיה למניעת מחלות. חלק מהתכניות מבוססות על צמצום צריכת הפחממות, ללא הגבלת שומנים (דוגמאת דיאטת אטקינס), אחרות מווסתות את מאזן הנוטריינטים והעומס הגליקמי (Zone Diet), ואחרות מגבילות את צריכת השומנים (Ornisg diet).

במסגרת המחקר עקבו אחר 160 מבוגרים, הסובלים מעודף-משקל או השמנת יתר. המשתתפים חולקו לדיאטת אטקינס, דיאטת זון, שומרי משקל (הגבלה קלורית), או דיאטת אורניש, בתקופה שבין 18 ביולי 2000, עד 24 בינואר 2002. טווח הגילאי היה 22-72 שנים, ממוצע BMI עמד על 35 (בטווח 27-42), וכל המשתתפים סבלו מיל”ד, דיסליפידמיה או היפרגליקמיה בצום.

המדד העיקרי היו השינויים מתחילת המחקר במשקל ובגורמי הסיכון הלבביים, לאחר שנה, וכן שיעורי דבקות בדיאטה, בהתבסס על דיווח עצמי. שיעורי השלמת המחקר עמדו על 21 (53%) מבין 40 המשתתפים בדיאטת אטקינס, 26 (65%) מבין 40 המשתתפים בדיאטת זון, 26 (65%) מבין 40 המשתתפים בשומרי משקל, ו-20 (50%) ממשתתפי דיאטת אורניש. החוקרים התייחסו לנבדקים שפרשו מהמחקר ככאלו שלא חל בהם כל שינוי מתחילת המחקר.

לאחר שנה, הירידה הממוצעת במשקל עמדה על 2.1 ± 4.8 ק”ג עבור דיאטת אטקינס (P=0.009), 3.2 ± 6.0 ק”ג לדיאטת זון (P=0.002), 3.0 ± 4.9 ק”ג בשומרי משקל (P<0.001) ו-3.3 ± 7.3 בדיאטת אורניש (P=0.007). באלו שסיימו את המחקר נרשמו אפקטים משמעותיים יותר. בכל קבוצה, כ-25% מהמשתתפים המקוריים השיגו ירידה של למעלה מ-5% במשקל לאחר שנה אחת, וכ-10% מהמשתתפים ירדו לפחות 10% ממשקל הגוף שלהם.

לאחר שנה אחת, נרשמה ירידה ביחס LDL/HDL בכל אחת מהקבוצות, של כ-10% (P<0.05 לכולן), ללא השפעות משמעותיות על לחץ הדם או סוכר.

נמצא קשר בין כמות הירידה במשקל ובין הדיווח העצמי באשר לרמת ההיצמדות לדיאטה (r=0.60, P<0.001), אך לא עם סוג הדיאטה (r=0.07, P=0.40). עבור כל דיאטה, הירידה ברמות Total/HDL Cholesterol, CRP ואינסולין, היו קשורות בקשר משמעותי עם הירידה במשקל (mean r = 0.36, 0.37, 0.39 בהתאמה), אך לא היה הבדל משמעותי בין הדיאטות (P=0.48, 0.57, 0.31, בהתאמה).

כל אחד מהדיאטות הפופולריות הביאה לירידה צנועה במשקל הגוף , ומספר גורמי סיכון לבביים, לאחר שנה אחת. סה”כ, שיעורי ההיצמדות לדיאטה היו נמוכים, למרות שנמצא קשר בין עליה בהיצמדות לדיאטה ובין ירידה גדולה יותר במשקל ובגורמי הסיכון הלבבים, בכל אחת מהקבוצות.

מגבלות המחקר כללו בין היתר חוסר יכולת לזהות את הדיאטה הכי טובה ומדדים סוביקטיביים של צריכת המזון והיצמדות לתכנית הדיאטה.

דרך אחת לשפר את שיעורי ההיצמדות לדיאטה היא מגוון רחב יותר של דיאטות אפשריות, בכדי להתאים טוב יותר את העדפות התזונה למטופל הספציפי, אורח החיים שלו ופרופיל גורמי הסיכון הקרדיווסקולרים. הממצאים קוראים תיגר על התפיסה לפיה סוג דיאטה מסוים הוא הטוב ביותר לכולם, וכי יש להתעלם מדיאטות אלטרנטיביות. באופן דומה, הממצאים אינם תומכים  בגישה לפיה דיאטות המבוססות על צריכה נמוכה מאוד של פחמימות עדיפות על דיאטות סטנדרטיות, למרות עדויות לאחרונה המצביעות על ההיפך.

במאמר מערכת נכתב כי אין מספיק מידע באשר למנגנון רצידיביזם בהשמנת-יתר.

נראה הגיוני להתאים את הדיאטה הנכונה למטופל הנכון, במטרה לשמור על הירידה במשקל. רופאים ועובדי בריאות אחרים צריכים ללמד מטופלים הסובלים מהשמנת-יתר, כי איכות וכמות הדיאטה חשובים, וכי ירידה ממושכת במשקל יכולה להיות אפשרית, בנוסף לפעילות גופנית ושינויים התנהגותיים.

JAMA. 2005;293:43-53, 96-97

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • באחד מכל ארבעה חולים עם סוכרת מסוג 2 עמידה לטיפול ישנה עדות להיפרקורטיזוליזם

    באחד מכל ארבעה חולים עם סוכרת מסוג 2 עמידה לטיפול ישנה עדות להיפרקורטיזוליזם

    ברבע מהחולים עם סוכרת מסוג קשה לאיזון ישנה עדות להיפרקורטיזוליזם, עם שכיחות גבוהה במיוחד עם גיל מתקדם, מדד מסת גוף נמוך יותר, מוצא היספאני/שאינו-לטיני, מספר גדול יותר של תרופות לאיזון לחץ הדם ושימוש בפיברטים, משככי כאב או תרופות חדשות לאיזון רמות הסוכר בדם, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Diabetes Care. ברקע למחקר מסבירים החוקרים […]

  • מדדים אקו-קרדיוגרפיים מנבאים תמותה בחולים עם תסחיף ריאתי

    מדדים אקו-קרדיוגרפיים מנבאים תמותה בחולים עם תסחיף ריאתי

    במאמר שפורסם בכתב העת American Journal of Respiratory and Critical Care Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי מדדי RVGLS (או Right Ventricular Global Longitudinal Strain) ומדד RVOT VTI (או Right Ventricular Outflow Tract Velocity Time Integral) עשויים לנבא את הסיכון לתמותה בחולים במצב קריטי עם תסחיף ריאתי. מדד RVGLS נקשר באופן […]

  • שכיחות גבוהה של הפרעת אכילה נמנעת/מגבילה בחולים עם מחלת מעי דלקתית

    שכיחות גבוהה של הפרעת אכילה נמנעת/מגבילה בחולים עם מחלת מעי דלקתית

    כ-18% מהחולים עם מחלת מעי דלקתית, כולל 16.3% מאלו עם מחלה לא-פעילה, ענו על הקריטריונים לאבחנה של הפרעת אכילה נמנעת/מגבילה (Avoidant/Restrictive Food Intake Disorder), כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Inflammatory Bowel Diseases. בקרב חולים עם מחלת מעי דלקתית לא-פעילה, חרדה על-רקע תסמינים גסטרואינטסטינאליים הייתה הגורם המנבא היחיד של הפרעת אכילה נמנעת/מגבילה. בחולים עם מחלת […]

  • עדויות חדשות תומכות בתועלת ארוכת-טווח של השתלת איי לבלב בחולים עם סוכרת מסוג 1

    עדויות חדשות תומכות בתועלת ארוכת-טווח של השתלת איי לבלב בחולים עם סוכרת מסוג 1

    השתלת איי לבלב הדגימה תועלת משמעותית בהפחתת התמותה וסיבוכים אחרים בחולים עם סוכרת מסוג 1 לאורך חציון מעקב של למעלה מעשר שנים, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Diabetes Care. מהערכת פרופיל הבטיחות ארוך הטווח של הפרוצדורה עלה כי אין סיכון מוגבר לממאירות למרות טיפול לדיכוי חיסוני. מחקר העוקבה הרטרוספקטיבי, רב-מרכזי, נועד לבחון את […]

  • שכיחות גבוהה של סרקופניה ומצב תזונתי ירוד בנשים עם מחלת מעי דלקתית

    שכיחות גבוהה של סרקופניה ומצב תזונתי ירוד בנשים עם מחלת מעי דלקתית

    בחולים עם מחלת מעי דלקתית חוזק השריר נמוך משמעותית בהשוואה לביקורות בריאות תואמות, כאשר בנשים תועד מצב תזונתי גרוע במיוחד בכל הנוגע למסת גוף ללא שומן ומסת שריר, לצד היארעות גבוהה יותר של סרקופניה, כך מדווחים חוקרים מפולין במאמר שפורסם בכתב העת Nutrients. החוקרים השלימו מחקר מקרה-ביקורת להשוואת המצב התזונתי של 80 מבוגרים עם מחלת […]

  • חשש לקשר בין שימוש ב־Semaglutide לבין NAION – מחקר רב־מרכזי רחב

    חשש לקשר בין שימוש ב־Semaglutide לבין NAION – מחקר רב־מרכזי רחב

    רקע Semaglutide (שם מסחרי: Ozempic / Rybelsus), ממשפחת ה-GLP-1RA, הפכה לתרופה נפוצה בטיפול בסוכרת סוג 2 עקב יתרונותיה הקרדיו־כלייתיים. לאחרונה עלו דיווחים המצביעים על קשר אפשרי בין השימוש בתרופה זו לבין התפתחות Non-Arteritic Anterior Ischemic Optic Neuropathy (NAION), סיבת עיוורון פתאומית נפוצה בקרב מבוגרים. מטרת המחקר לבדוק אם קיים קשר בין שימוש ב-semaglutide לבין הופעת […]

  • עליה בריכוזי וויטמין B6 ו-B2 לאחר פעילות גופנית בחולים עם טרשת נפוצה חמורה

    עליה בריכוזי וויטמין B6 ו-B2 לאחר פעילות גופנית בחולים עם טרשת נפוצה חמורה

    בחולים עם טרשת נפוצה זוהה קשר בין מדדי מוגבלות גבוהים יותר ובין ריכוזים נמוכים יותר של וויטמין B6; עם זאת, אימוני סיבולת הובילו לעליה בריכוזי וויטמין B6 ו-B2 בחולים עם מוגבלות חמורה יותר, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת The American Journal of Clinical Nutrition. מדגם המחקר כלל 106 חולים עם טרשת נפוצה שלקחו חלק […]

  • עדויות עולם-אמיתי תומכות ביעילות טיפול אימונותרפי פומי במבוגרים עם אלרגיה לבוטנים

    עדויות עולם-אמיתי תומכות ביעילות טיפול אימונותרפי פומי במבוגרים עם אלרגיה לבוטנים

    מתוצאות מחקר בשלב 2 שפורסמו בכתב העת Allergy, עולה כי טיפול אימונותרפי פומי (Oral Immunotherapy) במבוגרים עם אלרגיה לבוטנים הוביל לשיפור מדדי איכות חיים ולשינויים אימונולוגיים משמעותיים, כולל דיכוי תגובתיות תבחין עורי ועליה בריכוז נוגדנים ספציפיים כנגד בוטנים. המחקר בשלב 2 בחן את תוצאות טיפול אימונותרפי פומי במבוגרים עם אלרגיה לבוטנים על-בסיס עדויות עולם-אמיתי. במסגרת […]

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך