Cardio Thoracic Surgery

מיגרנות הקשורות בשנטים מגיבות טוב לתיקון המחיצה הבין עלייתית (Stroke)

במחקרים לא מבוקרים דווח על שיפור במיגרנה בחולים עם הפרעות צרברווסקולריות לאחר סגירת Foramen Ovale Patent (PFO). מחקר חדש העריך את מהלך המיגרנה במהלך תקופה של 12 חודשים בחולים סימפטומטים (למחלה צרברווסקולרית) ואסימפטומטים שעברו סגירה של PFO ובחולים עם PFO שקיבלו טיפול תרופתי.

23 חולי שבץ סימפטומטים (קבוצת SS, בגיל ממוצע של 39, 5 מהם גברים ו-18 נשים), ו-27 חולי שבץ אסימפטומטים (קבוצת SA, בגיל ממוצע של 40, 5 גברים ו-22 נשים) עם מיגרנה שעברו סגירת PFO. קבוצת הביקורת כללה 27 חולי מיגרנה ו-PFO (בגיל ממוצע של 36, 4 גברים ו-23 נשים).

הערכת חומרת המיגרנה נעשתה בתחילת המחקר באמצעות מדד שכלל את תדירות, משך ועוצמת ההתקפים והופעת אאורה (מדד בין 0 ל-10). 6 חודשים לאחר מכן, המשתתפים קיבלו יומן מובנה בו נדרשו למלא את המאפיינים של ההתקפים, לפי אותו מדד, ל-6 החודשים הבאים.

בסיום השנה הראשונה, ערכו ממוצע של מדד המיגרנה לחצי השנה האחרונה.

לא נמצא הבדל בחומרת המיגרנה בתחילת המחקר (6.3, 6.1 ו-6.7 בקבוצת SS, SA והביקורת, בהתאמה). בהערכה לאחר שנה, מדד המיגרנה הכולל השתפר משמעותית ב-3.7 ו-2.8 נקודות בקבוצת SS ו-SA, בהתאמה (P<0.001 במדדי ANOVA חוזרים), בעוד שבקבוצת הביקורת נרשמה הרעה לא-משמעותית של 0.1 נקודות.

מניתוח התוצאות עולה כי השיפור בקבוצת SS ו-SA לא היה תלוי בסוג המיגרנה, גיל או גורמי סיכון צרברווסקולרים. אאורה המשיכה להופיע גם בסיום המחקר ב-21 מ-21 חולי המיגרנה עם אאורה בקבוצת הביקורת. לעומת זאת, אאורה המשיכה להקדים התקפי מיגרנה רק ב-3 מתוך 14 מהמשתתפים בקבוצת SA ו-4 מ-19 המשתתפים בקבוצת SS. (P<0.0001).

לסיכום, סגירת PFO מביאה לשיפור משמעותי במיגרנה, בהשוואה לטיפול תרופתי. נראה כי השיפור אינו תלוי בסוג המיגרנה או מחלה צרברווסקולרית קודמת. בנוסף לשיפור הכללי, בנוכחות מיגרנה עם אאורה, הופעת האאורה קטנה משמעותית.

2005 Dec 22Stroke.

לידיעה ב-Pubmed

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם יש להפסיק את הטיפול באספירין סביב ניתוח מוח?

    האם יש להפסיק את הטיפול באספירין סביב ניתוח מוח?

    הפסקת טיפול באספירין למשך 12 ימים סביב ניתוח מוח אינה מלווה בירידה בהישנות המטומה סב-דוראלית כרונית בקשישים שהופנו לניתוח חירור גולגולת (Burr Hole) לעומת המשך טיפול באספירין, כך עולה מתוצאות מחקר חדש הקוראות תיגר על הגישות המקובלות כיום ופורסמו בכתב העת JAMA Neurology. מחקר SECA הינו מחקר אקראי, מבוקר-פלסבו, שכלל 155 מבוגרים (גיל ממוצע של […]

  • האם ישנה חשיבות למועד נטילת תרופות לאיזון לחץ דם?

    האם ישנה חשיבות למועד נטילת תרופות לאיזון לחץ דם?

    מועד נטילת תרופות לאיזון לחץ הדם במבוגרים עם יתר לחץ דם לא השפיע על הסיכון או התועלת של הטיפול התרופתי, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת JAMA. לנוכח תוצאות אלו, החוקרים קובעים כי ההחלטה אם ליטול את הטיפול התרופתי בבוקר או בשעות הלילה תתבסס על העדפות המטופלים. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי שני מחקרים קודמים […]

  • אשפוזים על-רקע שימוש בקנאביס מלווים בסיכון מוגבר לדמנציה

    אשפוזים על-רקע שימוש בקנאביס מלווים בסיכון מוגבר לדמנציה

    היקף הביקורים בחדרי מיון ואשפוזים לבית החולים על-רקע שימוש בקנאביס עלה בשיעור גבוה מפי 26 לאורך תקופה של 13 שנים בקרב מבוגרים בגילאי 65 שנים ומעלה ומלווה בסיכון מוגבר משמעותית לדמנציה, בהשוואה לביקורים רפואיים דחופים מכל-סיבה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Neurology. מחקר העוקבה הרטרוספקטיבי כלל נתונים בין 2008 עד 2021 אודות […]

  • גישה טרנסורידית לטיפול במומים עורקיים־ורידיים מוחיים: השוואה אקראית עם אמבוליזציה טרנס־עורקית

    גישה טרנסורידית לטיפול במומים עורקיים־ורידיים מוחיים: השוואה אקראית עם אמבוליזציה טרנס־עורקית

    המאמר מציג את תוצאות מחקר TATAM, מחקר קליני פרוספקטיבי שלב 2, רב־מרכזי, אשר השווה בין שתי גישות לטיפול במומים עורקיים־ורידיים מוחיים (AVMs): גישה טרנס־ורידית (TVE) לעומת גישה טרנס־עורקית (TAE).

  • מדדים אקו-קרדיוגרפיים מנבאים תמותה בחולים עם תסחיף ריאתי

    מדדים אקו-קרדיוגרפיים מנבאים תמותה בחולים עם תסחיף ריאתי

    במאמר שפורסם בכתב העת American Journal of Respiratory and Critical Care Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי מדדי RVGLS (או Right Ventricular Global Longitudinal Strain) ומדד RVOT VTI (או Right Ventricular Outflow Tract Velocity Time Integral) עשויים לנבא את הסיכון לתמותה בחולים במצב קריטי עם תסחיף ריאתי. מדד RVGLS נקשר באופן […]

  • הדמיה של הרשתית בגיל העמידה עשויה לסייע בחיזוי הסיכון למחלת אלצהיימר

    הדמיה של הרשתית בגיל העמידה עשויה לסייע בחיזוי הסיכון למחלת אלצהיימר

    מנתונים שפורסמו בכתב העת Journal of Alzheimer’s Disease עולה כי מצב בריאותי ירוד של הרשתית בגיל העמידה מלווה בסיכון מוגבר משמעותית למחלת אלצהיימר ודמנציה נלווית בגיל מבוגר יותר. ממצאי המחקר מציעים כי הדמיה של כלי הדם הקטנים של הרשתית הינה כלי סקר זמין ומשתלם לניבוי הופעת מחלת אלצהיימר. במסגרת המחקר נבחנה השאלה אם מדדים עצביים […]

  • לידה מוקדמת מלווה בסיכון מוגבר לבעיות קוגניטיביות בטווח הארוך

    לידה מוקדמת מלווה בסיכון מוגבר לבעיות קוגניטיביות בטווח הארוך

    לידה מוקדמת לפני שבוע 34 להיריון מלווה בסיכון מוגבר להפרעות קוגניטיביות בילדות מאוחרת, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. מחקר החתך בחן את ההשפעה של גיל היריון על התפקוד הקוגניטיבי בילדים בגילאי 9-10 שנים על-בסיס מדדים פוליגניים להפרדת השפעות סביבתיות וביולוגיות. אוכלוסיית המחקר כלל 5,946 ילדים (גיל ממוצע של 9.9 […]

  • עליה בריכוזי וויטמין B6 ו-B2 לאחר פעילות גופנית בחולים עם טרשת נפוצה חמורה

    עליה בריכוזי וויטמין B6 ו-B2 לאחר פעילות גופנית בחולים עם טרשת נפוצה חמורה

    בחולים עם טרשת נפוצה זוהה קשר בין מדדי מוגבלות גבוהים יותר ובין ריכוזים נמוכים יותר של וויטמין B6; עם זאת, אימוני סיבולת הובילו לעליה בריכוזי וויטמין B6 ו-B2 בחולים עם מוגבלות חמורה יותר, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת The American Journal of Clinical Nutrition. מדגם המחקר כלל 106 חולים עם טרשת נפוצה שלקחו חלק […]

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך