Cardio Thoracic Surgery

האם Circumferential Pulmonary-Vein Ablation יעיל לטיפול בפרפור פרוזדורים כרוני? (NEJM)

ממחקר חדש עולה כי Circumferential Pulmonary-Vein Ablation הוא טיפול יעיל לטווח ארוך עם מעט סיבוכים לטיפול בפרפור פרוזדורים כרוני. העורך מאמין כי עדיין מוקדם מדי להמליץ על טיפול זה לשימוש נרחב, אך הוא עשוי להתאים לחלק מהחולים.

Circumferential Pulmonary-Vein Ablation נמצא יעיל לטיפול ב-Paroxysmal / Chronic Atrial Fibrillation. עם זאת, חולים עם Chronic AF מקבלים לרוב טיפול זמני בתרופות אנטי-אריתמיות לאחר אבלציה ולרוב זקוקים להיפוך קצב (Cardioversion) אחד או יותר כדי לשוב לקצב סינוס. אלו משתנים מערפלים העשויים להגדיל את יעילות טיפול אבלציה.

במחקר השתתפו 146 חולים עם Chronic AF שחולקו באקראי לטיפול ב-Amiodarone ועברו שני Cardioversion במהלך שלושת החודשים הראשונים של המחקר (קבוצת הביקורת) או בשילוב עם Circumferential Pulmonary-Vein Ablation. הגיל הממוצע בתחילת המחקר עמד על 57. במשך שנה אחת עקבו אחר קצב הלב באמצעות הודעות טלפוניות. קוטר הפרוזדור השמאלי וחומרת התסמינים נבדקו לאחר 12 חודשים.

ב-77 מהחולים שעברו Circumferential Pulmonary-Vein Ablation, היה צריך לחזור על הפעולה בשל הישנות פרפור פרוזדורים ב-26% מהמטופלים ובשל Atypical Atrial Flutter ב-6%. 74% מהמטופלים בקבוצת הטיפול ו-58% מהמשתתפים בקבוצת הביקורת לא סבלו מהישנות של רפרוף או פרפור הפרוזדורים בהעדר טיפול אנטי-אריתמי לאחר שנה אחת (P=0.05).

53 נבדקים מתוך 69 המשתתפים בקבוצת הביקורת (77%) עברו לקבוצת הטיפול ועברו Circumferential Pulmonary-Vein Ablation בשל הישנות פרפור פרוזדורים תוך שנה. רק 3 משתתפים (4%) שמרו על קצב סינוס ללא טיפול אנטי-אריתמי או אבלציה. בנבדקים ששמרו על קצב סינוס לאחר Circumferential Pulmonary-Vein Ablation נמצאה ירידה משמעותית בקוטר הפרוזדור השמאלי (12% ± 11%; P < .001)) ובחומרת התסמינים (59% ± 21%; P < .001). לא נרשמו סיבוכים הקשורים בפרוצדורה פרט ל-Atypical Atrial Flutter.

במרבית החולים עם Chronic AF ניתן לשמור על קצב סינוס לאורך זמן באמצעות Circumferential Pulmonary-Vein Ablation, ללא צורך בטיפול אנטי-אריתמי, Cardioversion, או שניהם. שמירה על קצב סינוס קשורה בירידה משמעותית הן בחומרת התסמינים והן בקוטר הפרוזדור השמאלי.

במאמר מערכת נכתב כי המחקר ראוי לציון ממספר סיבות, בעיקר מאחר שהוא מבסס את המודל הסטנדרטי ומעקב אלקטרוקרדיוגרפי במחקרים עתידיים. עם זאת, תקופת המעקב היתה קצרה, וחלק מהנושאים נותרו בלתי-פתורים.

למרות שיש אפשרות לבצע טיפול אבלציה במקרים של Chronic AF, עדיין מוקדם מדי להמליץ על הטיפול לכל החולים. אבלציה אינה טיפול הבחירה במקרים של Chronic AF. רופאים השוקלים אפשרות זו צריכים להפנות את החולים שלהם למרכזים מנוסים ולהבין כי קשישים וחולים עם מחלה מבנית חמורה של הלב אינם מתאימים לפרוצדורה.

N Engl J Med. 2006;354:934-941, 967-969

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם ישנה חשיבות למועד נטילת תרופות לאיזון לחץ דם?

    האם ישנה חשיבות למועד נטילת תרופות לאיזון לחץ דם?

    מועד נטילת תרופות לאיזון לחץ הדם במבוגרים עם יתר לחץ דם לא השפיע על הסיכון או התועלת של הטיפול התרופתי, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת JAMA. לנוכח תוצאות אלו, החוקרים קובעים כי ההחלטה אם ליטול את הטיפול התרופתי בבוקר או בשעות הלילה תתבסס על העדפות המטופלים. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי שני מחקרים קודמים […]

  • היפונתרמיה מלווה בסיכון מוגבר לתמותה באשפוז

    היפונתרמיה מלווה בסיכון מוגבר לתמותה באשפוז

    בחולים עם היפונתרמיה תועדו שיעורי תמותה גבוהים יותר לאחר 30 ימים, בהשוואה לאלו עם ריכוזי נתרן תקינים בדם, ולאורך הזמן, הסיכון לתמותה פחת בחולים עם היפונתרמיה קלה; אך מגמה זו הייתה פחות בולטת באלו עם היפונתרמיה מתונה ולא תוארה כלל בחולים עם היפונתרמיה חמורה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת European Journal of Internal […]

  • אשפוזים על-רקע שימוש בקנאביס מלווים בסיכון מוגבר לדמנציה

    אשפוזים על-רקע שימוש בקנאביס מלווים בסיכון מוגבר לדמנציה

    היקף הביקורים בחדרי מיון ואשפוזים לבית החולים על-רקע שימוש בקנאביס עלה בשיעור גבוה מפי 26 לאורך תקופה של 13 שנים בקרב מבוגרים בגילאי 65 שנים ומעלה ומלווה בסיכון מוגבר משמעותית לדמנציה, בהשוואה לביקורים רפואיים דחופים מכל-סיבה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Neurology. מחקר העוקבה הרטרוספקטיבי כלל נתונים בין 2008 עד 2021 אודות […]

  • גישה טרנסורידית לטיפול במומים עורקיים־ורידיים מוחיים: השוואה אקראית עם אמבוליזציה טרנס־עורקית

    גישה טרנסורידית לטיפול במומים עורקיים־ורידיים מוחיים: השוואה אקראית עם אמבוליזציה טרנס־עורקית

    המאמר מציג את תוצאות מחקר TATAM, מחקר קליני פרוספקטיבי שלב 2, רב־מרכזי, אשר השווה בין שתי גישות לטיפול במומים עורקיים־ורידיים מוחיים (AVMs): גישה טרנס־ורידית (TVE) לעומת גישה טרנס־עורקית (TAE).

  • התערבות ניתוחית עדיפה על טיפול שמרני בקשישים עם דלקת כיס מרה

    התערבות ניתוחית עדיפה על טיפול שמרני בקשישים עם דלקת כיס מרה

    טיפול ניתוחי בדלקת חדה של כיסה המרה בקשישים עם מחלות רקע רבות לווה בשיעורים נמוכים יותר של אשפוז חוזר וביקורים בחדרי מיון, בהשוואה לטיפול שמרני, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Surgery  וקוראים תיגר על המוסכמה כי מדובר במטופלים במצב קשה מדי בכדי לעמוד בניתוח. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי דלקת חדה […]

  • מדדים אקו-קרדיוגרפיים מנבאים תמותה בחולים עם תסחיף ריאתי

    מדדים אקו-קרדיוגרפיים מנבאים תמותה בחולים עם תסחיף ריאתי

    במאמר שפורסם בכתב העת American Journal of Respiratory and Critical Care Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי מדדי RVGLS (או Right Ventricular Global Longitudinal Strain) ומדד RVOT VTI (או Right Ventricular Outflow Tract Velocity Time Integral) עשויים לנבא את הסיכון לתמותה בחולים במצב קריטי עם תסחיף ריאתי. מדד RVGLS נקשר באופן […]

  • הדמיה של הרשתית בגיל העמידה עשויה לסייע בחיזוי הסיכון למחלת אלצהיימר

    הדמיה של הרשתית בגיל העמידה עשויה לסייע בחיזוי הסיכון למחלת אלצהיימר

    מנתונים שפורסמו בכתב העת Journal of Alzheimer’s Disease עולה כי מצב בריאותי ירוד של הרשתית בגיל העמידה מלווה בסיכון מוגבר משמעותית למחלת אלצהיימר ודמנציה נלווית בגיל מבוגר יותר. ממצאי המחקר מציעים כי הדמיה של כלי הדם הקטנים של הרשתית הינה כלי סקר זמין ומשתלם לניבוי הופעת מחלת אלצהיימר. במסגרת המחקר נבחנה השאלה אם מדדים עצביים […]

  • לידה מוקדמת מלווה בסיכון מוגבר לבעיות קוגניטיביות בטווח הארוך

    לידה מוקדמת מלווה בסיכון מוגבר לבעיות קוגניטיביות בטווח הארוך

    לידה מוקדמת לפני שבוע 34 להיריון מלווה בסיכון מוגבר להפרעות קוגניטיביות בילדות מאוחרת, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. מחקר החתך בחן את ההשפעה של גיל היריון על התפקוד הקוגניטיבי בילדים בגילאי 9-10 שנים על-בסיס מדדים פוליגניים להפרדת השפעות סביבתיות וביולוגיות. אוכלוסיית המחקר כלל 5,946 ילדים (גיל ממוצע של 9.9 […]

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך