Cardio Thoracic Surgery

הפרעה לתפקוד חדרי אינה מספיקה לזיהוי הסיכון לתמותה לבבית פתאומית (J Am Coll Cardiol)

ממחקר חדש עולה כי הפרעה לתפקוד חדר שמאל תאפשר לזהות רק מעט מהחולים בסיכון למוות לבבי פתאומי (SCD Sudden Cardiac Death).

החוקרים מצאו כי רק ב-30% ממקרי SCD בהם בוצעה קודם לכן הערכה של תפקוד חדר שמאל, זוהתה הפרעה חמורה מספיק שהביאה להשתלה פרופילקטית של דה-פיברילטור.

ממצאים אלו תומכים בפיתוח בדיקות סקר אחרות להעלות את יכולת הזיהוי של חולים בסיכון.

החוקרים מסבירים כי זוהו מספר גורמי סיכון ל-SCD, מעבר להפרעה חמורה בתפקוד חדר שמאל, ועלתה השערה כי במרבית מקרי SCD אין הפרעה קשה לתפקוד חדר שמאל. בכדי להבין טוב יותר את הקשר בין תפקוד חדר שמאל ובין תמותה לבבית פתאומית באוכלוסיה הכללית, ובמטרה לזהות גורמי סיכון נוספים, החוקרים בדקו את התוצאות ממחקר שכלל 660,486 נבדקים מאורגון.

בתקופה שבין 2002 עד 2004 נרשמו 714 מקרי SCD. הערכת תפקוד חדר שמאל בוצעה ב-121 מהמקרים הללו. ב-30% מהם זוהתה הפרעה קשה בתפקוד חדר שמאל, עובדה המעידה על ירידה של 35% או פחות. במחצית זוהה תפקוד חדר שמאלי תקין, ו-22% סבלו מירידה בינונית בתפקוד החדר. גורמי סיכון אחרים שזוהו כללו דום לב, שזוהה ב-4 נבדקים, ומצבים גנטיים בסיכון גבוה, שזוהו בשניים. עם זאת, לאור ההנחיות הנוכחיות, 65% מהנבדקים אינם מתאימים להשתלה פרופילקטית של Cardioverter-Defibrillator.

הנבדקים עם תפקוד חדר שמאלי תקין, שפיתחו SCD , היו צעירים יותר (66 לעומת 74), עם סיכוי גבוה יותר ל-Seizure Disorder (14% לעומת 0%(, ובסיכוי נמוך יותר לאבחנה של Coronary Artery Disease (50% לעומת 81%). 47% היו נשים.

הפרעה לתפקוד חדר שמאל היא גורם סיכון משמעותי ל-SCD באוכלוסיה הכללית, אך יש לשים דגש לזיהוי גורי סיכון נוספים ל-SCD באוכלוסיה הכללית.

במאמר מערכת נכתב כי מחקרים קודמים מצאו כי הפרעה חמורה לתפקוד חדר שמאל מופיעה רק במעט מקרי SCD. ב-50 השנים האחרונות בוצעו צעדים רבים במניעת מוות לבבי פתאומי.

זיהוי מוקדם של גורמי סיכון קורונרים ואמצעי מניעה ראשונית ושניונית אמורים להקטין עוד יותר את גודל האוכלוסיה המצויה בסיכון למוות פתאומי. כמו כן, צויין כי השיפור בטיפול חירום לחולי דום לב יגדיל גם הוא את סיכויי ההישרדות של חולים עם הפרעות קצב הקשורות במוות פתאומי.

J Am Coll Cardiol 2006;47:1161-1166.

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • תוצאות מבטיחות למשלב בדיקות דם לניטור אחר מחלת כליות כרונית

    תוצאות מבטיחות למשלב בדיקות דם לניטור אחר מחלת כליות כרונית

    הבחירה בטיפול כלייתי חליפי, לצד גורמים דוגמת משך דיאליזה, גורם ושלב מחלת כליות כרונית, עשויים כולם להשפיע על רמות Renalase, Dopamine ו-Norepinephrine בחולים עם מחלת כליות כרונית, ממצאים המדגישים את חשיבות ניטור רמות סמנים אלו בדם לחיזוי התקדמות מחלת כליות כרונית והסיכון לאירועים קרדיווסקולאריים, כך מדווחים חוקרים מפולין במאמר שפורסם בכתב העת BMC Nephrology. החוקרים […]

  • חשיבות טיפול מוקדם לאיזון יתר לחץ דם

    חשיבות טיפול מוקדם לאיזון יתר לחץ דם

    בחולים עם יתר לחץ דם לא-מטופל או לא-מאוזן שהחלו טיפול תרופתי מונותרפי לאיזון לחץ דם במהלך החודש הראשון לאחר האבחנה תועד סיכוי גבוה יותר להשגת איזון לחץ דם בתוך שישה חודשים, בהשוואה לאלו שהחלו בטיפול בשלב מאוחר יותר, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Hypertension. למרות שאיזון לחץ הדם נשמר לאורך 30 חודשים, בלמעלה מ-30% […]

  • טיפול ניתוחי משפר תוצאות בקרב חולים עם קישיון מלא של המרפק

    טיפול ניתוחי משפר תוצאות בקרב חולים עם קישיון מלא של המרפק

    בחולים עם התגרמות הטרוטופית חמורה סביב המרפק עם קישיון של המרפק תועדה תועלת להתערבות ניתוחית בשילוב עם תכנית שיקום, כאשר למעלה מ-75% מהחולים שמרו על טווח תנועה של לפחות 100 מעלות לאחר שנתיים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Orthopedic Surgeons. במסגרת המחקר בחנו החוקרים באופן רטרוספקטיבי את […]

  • חשיבות גיל המטופל בתוצאות ארוכות הטווח לאחר ניתוח כריתת כיס מרה

    חשיבות גיל המטופל בתוצאות ארוכות הטווח לאחר ניתוח כריתת כיס מרה

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Clinical Gastroenterology and Hepatology עולה כי השלמת ניתוח כריתת כיס מרה לפני גיל 40 מלווה בסיכון מוגבר לתמותה בטווח הארוך, קשר העשוי לנבוע בחלקו משיעורים גבוהים יותר של צריכת אלכוהול ועישון. החוקרים משבדיה השלימו מחקר עוקבה ארצי להערכת התמותה בטווח הארוך לאחר ניתוח כריתת כיס מרה ב-159,946 מבוגרים (62.2% […]

  • האם ישנה חשיבות למועד נטילת תרופות לאיזון לחץ דם?

    האם ישנה חשיבות למועד נטילת תרופות לאיזון לחץ דם?

    מועד נטילת תרופות לאיזון לחץ הדם במבוגרים עם יתר לחץ דם לא השפיע על הסיכון או התועלת של הטיפול התרופתי, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת JAMA. לנוכח תוצאות אלו, החוקרים קובעים כי ההחלטה אם ליטול את הטיפול התרופתי בבוקר או בשעות הלילה תתבסס על העדפות המטופלים. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי שני מחקרים קודמים […]

  • התערבות ניתוחית עדיפה על טיפול שמרני בקשישים עם דלקת כיס מרה

    התערבות ניתוחית עדיפה על טיפול שמרני בקשישים עם דלקת כיס מרה

    טיפול ניתוחי בדלקת חדה של כיסה המרה בקשישים עם מחלות רקע רבות לווה בשיעורים נמוכים יותר של אשפוז חוזר וביקורים בחדרי מיון, בהשוואה לטיפול שמרני, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Surgery  וקוראים תיגר על המוסכמה כי מדובר במטופלים במצב קשה מדי בכדי לעמוד בניתוח. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי דלקת חדה […]

  • מדדים אקו-קרדיוגרפיים מנבאים תמותה בחולים עם תסחיף ריאתי

    מדדים אקו-קרדיוגרפיים מנבאים תמותה בחולים עם תסחיף ריאתי

    במאמר שפורסם בכתב העת American Journal of Respiratory and Critical Care Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי מדדי RVGLS (או Right Ventricular Global Longitudinal Strain) ומדד RVOT VTI (או Right Ventricular Outflow Tract Velocity Time Integral) עשויים לנבא את הסיכון לתמותה בחולים במצב קריטי עם תסחיף ריאתי. מדד RVGLS נקשר באופן […]

  • גורמי סיכון לאפילפסיה בחולים עם ליקוי קוגניטיבי

    גורמי סיכון לאפילפסיה בחולים עם ליקוי קוגניטיבי

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Neurology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי ישנם מספר גורמי סיכון המלווים בעליה משמעותית בסיכון להופעה מאוחרת של אפילפסיה בחולים עם הידרדרות קוגניטיבית, כולל אלל APOE4, הופעה מוקדמת של דמנציה, ליקוי קוגניטיבי חמור, דמנציה משנית למחלת אלצהיימר, היסטוריה של אירוע מוחי או התקף איסכמי חולף ומחלת פרקינסון. […]

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך