Cardio Thoracic Surgery

השפעות גורמי סיכון פסיכו-סוציאליים על תוצאות פרוצדורות להחלפת מסתם וותין (JACC Cardiovasc Interv)

במאמר שפורסם בכתב העת JACC Cardiovascular Intervention מדווחים חוקרים מארצות הברית על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בחולים עם גורמי סיכון פסיכו-סוציאליים סיכון מוגבר לתוצאות גרועות יותר בטווח הקצר לאחר ניתוח החלפת מסתם וותין או החלפת מסתם וותין בצנתור, עם השפעה בולטת יותר לאחר התערבות ניתוחית להחלפת המסתם.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי גורמי סיכון פסיכו-סוציאליים זוהו כגורם חשוב העשוי להשפיע על התוצאות הניתוחיות, אך אין נתונים אודות ההשפעה של גורמים אלו על מחלות מסתם. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את ההשפעה של גורמי סיכון פסיכו-סוציאליים על התוצאות 30 ימים לאחר החלפת מסתם וותין בניתוח או בצנתור.

מדגם המחקר כלל את כל המבוגרים בגילאי 18 שנים ומעלה שעברו החלפת מסתם וותין בצנתור (TAVR) או בניתוח (SAVR) במאגר Nationwide Readmissions Database בין 2016 עד 2018. החולים סווגו לאלו ללא גורמי סיכון פסיכו-סוציאליים או אלו עם לפחות גורם סיכון אחד, כולל הבנה קוגניטיבית מוגבלת, שימוש בחומרים, מחלה פסיכיאטרית, מצב סוציו-אקונומי נמוך, או העדר ביטוח רפואי.

התוצאים העיקריים כללו את שיעורי התמותה לאחר 30 ימים, אשפוזים חוזרים ומדד תחלואה משולב (אירוע מוחי, תסחיף ריאתי, השתלת קוצב לב, סיבוכי דמם, נזק כלייתי חד, אוטם שריר הלב, או פרפור פרוזדורים חדש).

החוקרים מדווחים כי 74,763 חולים לאחר ניתוח החלפת מסתם וותין ו-87,142 חולים לאחר החלפת מסתם וותין בצנתור נכללו במחקר. באשר להחלפת מסתם בניתוח, בחולים עם גורמי סיכון פסיכו-סוציאליים תועדו לאחר 30 ימים שיעורים גבוהים יותר של תמותה(4.2% לעומת 3.7%, p=0.048) ואשפוזים חוזרים (13.1% לעומת 11.3%, p<0.001), אך לא תוארו הבדלים במדד התחלואה המשולב.

באשר לחולים לאחר החלפת מסתם בצנתור, באלו עם גורמי סיכון פסיכו-סוציאליים תועדו שיעורים גבוהים יותר של אשפוזים חוזרים לאחר 30 ימים (11.7% לעומת 10.7%, P=0.012), אך לא תוארו הבדלים בשיעורי התמותה לאחר 30 ימים או במדד התחלואה המשולב.

מניתוח סטטיסטי עלה כי גורמי סיכון פסיכו-סוציאליים הינם גורם מנבא משמעותי של שיעורים גבוהים יותר של אשפוזים חוזרים בתוך 30 ימים מניתוח החלפת מסתם וותין (יחס סיכויים מתוקן של 1.10, רווח בר-סמך 95% של 1.02-1.19).

ממצאי המחקר מדגישים את החשיבות של זיהוי חולים בסיכון מוגבר לסיבוכים ומציעים כי בחולים עם מערכת תמיכה חברתית מוגבלת יותר תתכן עדיפות להחלפת מסתם וותין בצנתור.

 

JACC Cardiovasc Interv, Nov 28, 2022

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם תסמונת שחלות פוליציסטיות מלווה בסיכון מוגבר למחלות מטבוליות וקרדיווסקולאריות? (J Clin Endocrinol Metab)

    האם תסמונת שחלות פוליציסטיות מלווה בסיכון מוגבר למחלות מטבוליות וקרדיווסקולאריות? (J Clin Endocrinol Metab)

    בנשים עם תסמונת שחלות פוליציסטיות סיכון מוגבר לסוכרת מסוג 2, מחלת כבד סטאטוטית משנית להפרעה מטבולית ומחלות לב וכלי דם, אם כי הסיכון משתנה כתלות בפנוטיפ תסמונת שחלות פוליציסטיות, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מאפייני תסמונת שחלות פוליציסטיות כוללים תנגודת לאינסולין, ללא תלות […]

  • האם קסנתלזמה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב? (Ophthalmology)

    האם קסנתלזמה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב? (Ophthalmology)

    מתוצאות מחקר חדש בראשות דר’ יעל לוסטיג מהמרכז הרפואי שיבא ברמת גן עולה כי Xanthelasma Palpebrarum, המתאפיינת בנגעים צהבהבים על העפעפיים, אינה מלווה בסיכון מוגבר לדיסליפדימיה או מחלות לב וכלי דם. החוקרים השלימו מחקר מקרה-ביקורת במרכז יחיד בישראל ובחנו את הנתונים אודות 35,452 משתתפים (גיל ממוצע של 52.2 שנים, 69% גברים) שעברו בדיקות סקר רפואיות […]

  • יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    בקשישים עם יתר לחץ דם שאינו מטופל עליה של 36% בסיכון למחלת אלצהיימר, בהשוואה לאלו ללא יתר לחץ דם ועליה של 42% בסיכון למחלת אלצהיימר לעומת אלו עם יתר לחץ דם מטופל, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology. החוקרים השלימו מטה-אנליזה להערכת נתונים אודות 31,250 משתתפים בגילאי 60 שנים ומעלה (גיל ממוצע של […]

  • ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    מגזין הג'ורנאל קלאב המשולב מס' 3: בקרב מטופלים הנוטלים נוגדי קרישה, הסיכונים הטרומבוטיים מחד גיסא, והדימומיים מאידך גיסא, מתחרים זה בזה ומובילים לתהליך קבלת החלטות מורכב סביב תקופת הניתוח. נביא כאן את ההנחיות של המכללה האמריקנית לרופאי חזה לייעול הניהול הסב-ניתוחי (Perioperative) של טיפול נוגד קרישה. לפי הנחיות אלו, התקופה הסב-ניתוחית מתחילה שבוע לפני ההתערבות, ומסתיימת כ-4 שבועות לאחר מכן.

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה