מחקר שנערך לאחרונה ופורסם ב-The Lancet הראה כי טיפול אימונוסופרסיבי באמצעות Tacrolimus הניתן פעם ביום, תרופה ממשפחת מעכבי האנזים קלצינורין (CNI – Calcineurin Inhibitors), הפחית משמעותית את שכיחות הדחיה הכרונית של השתל הריאתי (CLAD – Chronic Lung Allograft Dysfunction) בהשוואה לטיפול ב-Ciclosporin הניתן פעמיים ביום. עד כה, לא קיימים מחקרים רבים העוסקים בבחירת התרופה ממשפחת CNI לצורך דיכוי חיסון לאחר השתלת ריאות. מטרת המחקר הנוכחי הייתה להשוות את הטיפול ב-Tacrolimus פעם ביום עם הטיפול ב-Ciclosporin פעמיים ביום מבחינת שכיחות CLAD לאחר השתלת ריאות.
המחקר שנערך בשנים 2016-2019, כלל 249 מטופלים בגילאי 18-70 (55% גברים, גיל ממוצע של 55.2) שהיו אמורים לעבור השתלת ריאה, והשווה את פרוטוקול הטיפול ב- Ciclosporin (n=125, 2-3 מ”ג/ק”ג טרם ההשתלה ו-3 מ”ג/ק”ג פעמיים ביום לאחר ההשתלה) לפרוטוקול טיפול ב-Tacrolimus (n=124, 0.05-0.1 מ”ג/ק”ג לפני ההשתלה ו-0.1-0.2 מ”ג/ק”ג פעם ביום לאחר ההשתלה). שני הפרוטוקולים כללו גם מתן Mycophenolate mofetil וסטרואידים כחלק מטיפול ATG (Antithymocyte Globulin). התוצא העיקרי היה CLAD לאחר 36 חודשים מההשתלה, שהוערך על ידי בדיקות תפקודי ריאה בקרב אוכלוסיית הכוונה לטיפול (mITT – modified Intention-To-Treat), שהוגדרה כמטופלים שעברו השתלה וקיבלו לפחות מנה אחת של תרופת מחקר.
תוצאות המחקר הראו כי CLAD התרחש בקרב 48 מטופלים (היארעות מצטברת 39%, 95% CI 31-48) בקבוצת ה- Ciclosporin ובקרב 16 מטופלים (היארעות מצטברת 13%, 95% CI 8-21) בקבוצת ה- Tacrolimusב-36 החודשים שלאחר ההשתלה (HR 0.28, 95% CI 0.15-0.52, log-rank p < 0.0001). יש לציין כי השרידות הכוללת לא הייתה שונה בין הקבוצות לאחר 3 שנים באוכלוסיית mITT, כ-74% בקבוצת ה-Ciclosporin לעומת 79% בקבוצת ה-Tacrolimus. עם זאת, בקרב המטופלים עם CLAD, שרידות השתל הייתה טובה יותר באופן משמעותי בקבוצת ה-Tacrolimus.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!