בפעולת ניטור לכד המשרד להגנת הסביבה יתושות שאובחנו לאחר מכן במעבדות משרד הבריאות כנגועות בנגיף קדחת מערב הנילוס. היתושות נלכדו במספר מוקדים במרכז הארץ וכן באילת ובמועצה אזורית איילות; המשרד להגנת הסביבה הנחה את הרשויות בישראל, בדגש על הרשויות בהן נמצאו יתושות נגועות ועל הרשויות לגביהן דיווח משרד הבריאות על תחלואה של בני אדם בקדחת מערב הנילוס, להרחיב עוד יותר את מערך הניטור וההדברה

 ד”ר שי רייכר, מנהל אגף מזיקים והדברה במשרד להגנת הסביבה: “במסגרת פעולות ניטור נרחבות שביצע המשרד להגנת הסביבה במהלך השבוע האחרון נלכדו יתושות הנושאות את ווירוס קדחת מערב הנילוס בתל אביב, בהרצליה, בקריית אונו, בפתח תקווה, במועצה אזורית לב השרון ובמועצה מקומית אבן יהודה שבמחוז מרכז, וכן באילת ובמועצה אזורית איילות שבדרום הארץ. בהתאם לתוצאות הניטור, המשרד להגנת הסביבה הנחה את כל הרשויות להגביר את מאמצי הניטור וההדברה. מעבר לפנייה החוזרת של המשרד להגנת הסביבה לכלל הרשויות בישראל, אנו מבקשים מהציבור להתמגן בפני יתושים בהתאם להנחיות המשרד, זאת במטרה לסייע במאמץ הלאומי לצמצם את מפגע היתושים. שיתוף הפעולה של כלל הגורמים נדרש כדי לייבש את היתושים, לצמצם את אוכלוסייתם ובכך להימנע מעקיצות מיותרות ומתחלואה”

ד”ר אורן שטח כתבי, מנהל המחלקה למחלות זואונוטיות מהחטיבה לבריאות הציבור במשרד הבריאות מסביר כי קדחת מערב הנילוס (West Nile Fever) היא מחלה שמקורה בבעלי חיים ומועברת גם לאדם. היא נגרמת על-ידי נגיף המצוי בעיקר בעופות, ומועברת לבני אדם ולבעלי חיים שונים באמצעות עקיצת יתושים שניזונים מעופות נגועים. במרבית המקרים מדובר במחלה קלה דמוית שפעת אשר חולפת מאליה. המחלה לרוב מאופיינת בחום, כאבי ראש, חולשה, כאבי פרקים ושרירים, דלקת בלחמית העין, פריחה ולעיתים בחילות ושלשולים. סיבוכים נדירים אפשריים הם דלקת חדה של המוח או דלקת קרום המוח, ולעיתים נדירות מסתיימת המחלה במוות.

צוות מזיקים והדברה של המשרד להגנת הסביבה מבצע לאורך כל השנה אלפי ניטורים של זחלי יתושים במקורות מים וכן מאות לכידות של יתושים בוגרים. היתושים מועברים לזיהוי ולבדיקה במעבדות משרד הבריאות. כאשר הבדיקה הווירולוגית מעידה על כך שהיתושות נגועות בווירוס הגורם למחלת קדחת מערב הנילוס, מוציא המשרד להגנת הסביבה לרשות הרלוונטית התראה ודרישה מיידית לטיפול במפגע.

בקיץ מקורות של מים עומדים (אפילו בנפח קטן), במקביל לתנאי מזג אוויר חם ולח, עלולים להוות כר פורה לרבייה ולהתפתחות של יתושים. האחריות לצמצום מפגעי היתושים בשטח הציבורי מוטלת על הרשות המקומית אך הציבור נדרש להירתם למשימה ולייבש מקורות של מים עומדים במרחב הפרטי (חצרות, גינות, מרפסות וכו’). רק מאמץ משותף של כלל הגורמים יביא לפתרון מהיר וארוך טווח שיאפשר לצמצם באופן משמעותי את מטרדי היתושים בסביבה, ובכך יקטין את הסיכון להיעקץ וחלילה אף לחלות.

כבכל שנה, מתחילת חודש יוני ועד לסוף חודש נובמבר עולה שכיחות מציאתן של יתושות הנושאות את ווירוס קדחת מערב הנילוס. מסתמן כי בשנה זו, ככל הנראה עקב שינויים במזג האוויר, הן הקדימו להופיע. על פי נתוני משרד הבריאות גם היקף התחלואה הוא גבוה ביחס לשנים קודמות. המשרד להגנת הסביבה מבקש מכלל הרשויות בישראל לתגבר את תדירות הפעולות שהן מבצעות לצורך ניטור זחלי יתושים, ובמידת הצורך להדבירם בטרם מתפתח מפגע. כמו כן, המשרד קורא לרשויות המקומיות לרענן את ההנחיות הניתנות לתושבים, זאת במטרה לסייע להם למנוע את התפתחותם של יתושים בסביבת המגורים.

כדי להימנע מעקיצות וממפגעי יתושים, המשרד להגנת הסביבה ממליץ לציבור לנקז ולייבש מקורות מים עומדים העלולים להוות בתי גידול ליתושים, ובכלל זה:

* לאתר, לסלק, לנקב או להפוך כל מכל העלול לצבור מים כגון צמיגים ישנים, דליים וחביות.

* למנוע הצטברות מים בתחתיות של עציצים ואדניות; לרוקן או להחליף מים לפחות פעם בשבוע במכלים כגון אגרטלי פרחים וכלי שתייה לחיות מחמד; לכסות בריכות שחייה; לנקות ולרוקן מרזבים.

* להשקיע מאמץ בחיפוש מקורות מים עומדים נסתרים בסבך הצמחייה, במרתפים ובגגות ולייבשם.

* לסלק מהסביבה חפצים ישנים שאין בהם שימוש ועלולים לצבור בתוכם מים.

בנוסף, המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות ממליצים לציבור לנקוט באמצעי התגוננות מעקיצות יתושים:

* ככל שיתושים מהווים מטרד, ניתן להשתמש בתכשירים דוחי חרקים במריחה על הגוף וכן באביזרים מתאימים להרחקת יתושים בחדרי המגורים.

* להקטין את שטחי העור החשופים לעקיצות על-ידי לבוש ארוך ובהיר.

* להפעיל מאווררים בתוך הבית וכאשר יושבים מחוץ לבית.

* להתקין רשתות על חלונות ופתחים.

המשרד להגנת הסביבה מעודד את הציבור לפנות לכל רשות מקומית אשר בשטחה מתגלה מפגע יתושים ולעדכן אותה על קיום פריצות ביוב, על קיומם של מים עומדים ועל מפגעי יתושים במרחב הציבורי. מעבר לפעילות השגרתית שמבצעות הרשויות לצמצום מפגעים של מזיקים תברואיים, הפניית תשומת הלב של הרשות המקומית למפגעים גם מצד הציבור תאפשר לרשויות לפעול טוב יותר לסילוקם.

שירה סולומון, דוברת משרד הבריאות