Cardiomiopathy & Cardiology

האם שונות בלחץ דם במהלך ניתוח מעלה את הסיכון לאירוע מוחי לאחר ניתוח? (Am Surg)

מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת The American Surgeon עולה כי וריאביליות לחץ דם במהלך ניתוח אינה מלווה בסיכון מוגבר לאירוע מוחי לאחר ההתערבות הניתוחית; עם זאת, עירוי כדוריות דם אדומות זוהתה כגורם סיכון משמעותי לאירוע מוחי לאחר הניתוח.

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את הקשר בין אירוע מוחי לאחר-ניתוח ובין וריאביליות במדדים המודינמיים או מתן מנות דם במהלך הניתוח.

החוקרים השלימו מחקר מקרה-ביקורת שכלל מבוגרים בגילאי 18 שנים ומעלה עם אבחנה של אירוע מוחי בתוך 72 שעות מהתערבות ניתוחית, להם התאימו החוקרים שתי ביקורות דומות בגיל, מין וסוג הפרוצדורה. גורמי הסיכון שנבחנו כללו מתן נוזלים או מוצרי דם במהלך הניתוח, שימוש בוזופרסורים ושונות בלחץ דם דיאסטולי וסיסטולי או קצב הלב לאורך הניתוח.

מבין 687,581 פרוצדורות זוהו בסך הכול 64 מקרים של אירוע מוחי לאחר-ניתוח עם שיעורי היארעות של 9.3 מקרים ל-100,000 פרוצדורות. למקרים אלו התאימו החוקרים 128 ביקורות.

מהנתונים עולה כי בקבוצת החולים לאחר אירוע מוחי תועד מדד Charlson Comorbidity Index גבוה יותר, בהשוואה לביקורות (p=0.046). לא תואר קשר בשונות במדדי לחץ דם וקצב הלב ובין הסיכון לאירוע מוחי לאחר הניתוח.

הסיכון לאירוע מוחי היה גבוה יותר לאחר קבלת מנות דם (יחס סיכויים של 14.82, p<0.001), שימוש בוזופרסורים (יחס סיכויים של 3.91, p=0.003), ומשך פרוצדורה ארוך יותר (יחס סיכויים של 1.23/שעה, P=0.04).

מניתוח רב-משתני שכלל את משך הפרוצדורה, עירוי מנות דם ושימוש בוזופרסורים עלה כי רק עירוי כדוריות דם אדומות הינו גורם סיכון בלתי-תלוי לאירוע מוחי לאחר ההתערבות הניתוחית (יחס סיכויים של 10.10, p=0.004).

החוקרים מסכמים וכותבים כי וריאביליות בלחץ הדם אינה מלווה בסיכון מוגבר לאירוע מוחי לאחר-ניתוח, אך מתן עירויי כדוריות דם אדומות זוהה כגורם סיכון בלתי-תלוי לסיבוך זה לאחר ניתוח.

 

Am Surg, Nov 24, 2022

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • הפחתת צריכת אלכוהול מלווה בירידה בהיקף אירועים קרדיווסקולאריים (JAMA Netw Open)

    הפחתת צריכת אלכוהול מלווה בירידה בהיקף אירועים קרדיווסקולאריים (JAMA Netw Open)

    בקרב אלו הצורכים אלכוהול בכמות רבה, הפחתת צריכת אלכוהול להיקף קל עד מתון מלווה בירידה של 23% בסיכון לסיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים, כך עולה ממחקר עוקבה גדול שתוצאותיו פורסמו בכתב העת JAMA Network Open. החוקרים בחנו את הנתונים אודות 21,011 מבוגרים ממאגר Korean National Health Insurance Service-Health Screening Database עם צריכת אלכוהול רבה בתחילת הדרך (90.39% […]

  • התועלת של אנטרסטו בטיפול בחולים מאושפזים עם החמרת אי-ספיקת לב (J Am Coll Cardiol)

    התועלת של אנטרסטו בטיפול בחולים מאושפזים עם החמרת אי-ספיקת לב (J Am Coll Cardiol)

    במאמר שפורסם בכתב העת Journal of the American College of Cardiology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, התומכות בתועלת של טיפול ב-Sacubitril/Valsartan (אנטרסטו) בחולים מאושפזים בשל החמרת אי-ספיקת לב. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אין נתונים אודות היעילות והבטיחות של טיפול באנטרסטו בחולים מאושפזים עם אי-ספיקת לב לאורך ספקטרום מקטע הפליטה של חדר שמאל. הם […]

  • טיפול ב-Icosapent Ethyl מפחית רמות Liporprotein (a) וסיכון לסיבוכים קרדיווסקולאריים מג'וריים (J Am Coll Cardiol)

    טיפול ב-Icosapent Ethyl מפחית רמות Liporprotein (a) וסיכון לסיבוכים קרדיווסקולאריים מג'וריים (J Am Coll Cardiol)

    במאמר שפורסם בכתב העת Journal of the American College of Cardiology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי ריכוזי Lp(a) (או Lipoprotein (a)) מנבאים את הסיכון לסיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים בחולים עם רמות טריגליצרידים גבוהות במהלך טיפול בסטטינים. חשוב מכך, טיפול ב-Icosapent Ethyl (וסקפה) הפחית את הסיכון לסיבוכים אלו לאורך טווח רחב של רמות […]

  • טכיקרדיה פרוקסיזמלית על-חדרית (JAMA,CME)

    טכיקרדיה פרוקסיזמלית על-חדרית (JAMA,CME)

    טכיקרדיה פּרוקסיזמלית על-חדרית (Paroxysmal Supra-Ventricular Tachycardia) כוללת בתוכה טָכיאריתְמיוֹת (Tachyarrhythmia ) שמקורן החשמלי הוא דרך צומת הפרוזדור והחדר (atrio-ventricular junction, ובקיצור AV junction) וטָכיאריתְמיוֹת שעוברות דרך צומת זה, עם קצב לב העולה על 100/דקה. תת-סוגים של הפרעת קצב זו כוללים AV Nodal Reentrant Tachycardia (ובקיצור AVNRT),AV Reentrant Tachycardia (AVRT) וטכיקרדיה עלייתית מוקדית (Focal Atrial Tachycardia). מאמר זה, מתוך ה-JAMA, מתעמק באפידמיולוגיה, בפתופיזיולוגיה, באבחון, ובאסטרטגיות טיפול.

  • סיכון מוגבר להפרעות פסיכיאטריות ואיכות חיים ירודה בילדים עם מחלת לב מולדת (J Pediatr Rehabil Med)

    סיכון מוגבר להפרעות פסיכיאטריות ואיכות חיים ירודה בילדים עם מחלת לב מולדת (J Pediatr Rehabil Med)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of Pediatric Rehabilitation Medicine עולה כי בילדים עם מחלת לב מולדת סיכון מוגבר להפרעות פסיכיאטריות וכן איכות חיים כוללת נמוכה יותר, בהשוואה לילדים בריאים. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לקבוע את שיעורי ההימצאות של הפרעות פסיכיאטריות ספציפיות, לזהות גורמים מנבאים הקשורים עם הפרעות אלו ולבחון את איכות החיים הכוללת של […]

  • אנמיה מלווה בסיכון מוגבר לסיבוכים ותמותה בחולים עם פרפור פרוזדורים המופנים להתערבות כלילית מילעורית (Int J Cardiol)

    אנמיה מלווה בסיכון מוגבר לסיבוכים ותמותה בחולים עם פרפור פרוזדורים המופנים להתערבות כלילית מילעורית (Int J Cardiol)

    במאמר שפורסם בכתב העת International Journal of Cardiology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי אנמיה בדרגה בינונית או חמורה מלווה בעליה משמעותית בהיארעות סיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים ותמותה מכל-סיבה, כמו גם אירועי דמם מג’ורי בחולים עם פרפור פרוזדורים המופנים להתערבות כלילית מילעורית. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אין נתונים רבים אודות הקשר בין […]

  • הטיפ השבועי עם פרופ' רז: הפסקת או לקיחת אספירין במטופלים.

    הטיפ השבועי עם פרופ' רז: הפסקת או לקיחת אספירין במטופלים.

    פרופ’ רז עוסק בהפסקת/לקיחת אספירין במטופלים, ומתייחס למאמר שפורסם לאחרונה ב-JAMA בו נמצא שבמטופלים ללא אינדיקציה לנטילת אספירין, הפסקת הטיפול הביאה לעליה בסיכון לאירועים לבביים, בעוד שהמשך נטילת הטיפול לא נקשרה לעליה משמעותית בסיכון לדימום. לכל הטיפים השבועיים  בחסות בלתי תלויה של חברת נובונורדיסק

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה