בחולים עם סוכרת מסוג 2, משלב אגוניסטים לקולטנים ל-GLP-1 עם תיאזולידנדיונים מלווה בסיכון מופחת לתמותה מכל-סיבה, תמותה קרדיווסקולארית וסיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים בהשוואה לחולים שלא נטלו אף אחת מהתרופות הללו, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי בחולים עם סוכרת מסוג 2, התועלת האפשרית של טיפולים משולבים עם אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 עוררו עניין בתיאזולידנדיונים, בפרט Pioglitazone, למרות חששות מוקדמים מפני הבטיחות הקרדיווסקולארית עם Rosiglitazone. כעת הם השלימו מחקר עוקבה רטרוספקטיבי שהתבסס על נתוני ביטוח רפואי ארצי בטאיוואן (2011-2020) להערכת ההשפעות על סיבוכי סוכרת של משלב אגוניסטים לקולטנים ל-GLP-1 עם תיאזולידנדיונים, בהשוואה לסיכון בחולים שלא קיבלו אף אחד מהתכשירים הללו.
מדגם המחקר כלל 110,411 חולים עם סוכרת מסוג 2 (גיל ממוצע של 58 שנים, 45% נשים) שקיבלו את אחת התרופות או שתיהן. חולים אלו הותאמו למספר דומה של חולים שלא נטלו טיפול בתרופות אלו.
התוצאים העיקריים כללו תמותה מכל-סיבה, סיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים (משלב של אוטם לבבי לא-פטאלי, מחלה צרברווסקולארית לא-פטאלית ותמותה קרדיווסקולארית) ותמותה קרדיווסקולארית (משלב של אוטם לבבי, מחלה קרדיווסקולארית, מחלת לב איסכמית, אי-ספיקת לב ומחלת עורקים היקפית). תוצאים משניים כללו את התוצאים הפרטניים ואירועי היפוגליקמיה.
החולים היו במעקב מהיום הראשון להתחלת אחת התרופות ועד לתמותה, הופעת התוצאים, או תום תקופת המחקר.
בהשוואה לחולים שלא נטלו את שתי התרופות, באלו תחת משלב אגוניסטים לקולטנים ל-GLP-1 עם תיאזולידנדיונים תועד סיכון מופחת לתמותה מכל-סיבה (יחס סיכון מתוקן של 0.20), סיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים (יחס סיכון מתוקן של 0.85) ותמותה קרדיווסקולארית (יחס סיכון מתוקן של 0.20, p<0.001). התועלת הייתה בולטת יותר בחולים שקיבלו טיפול למשך למעלה מ-900 ימים.
עוד תועד סיכון מופחת לתוצאים משניים עם טיפול משולב בהשוואה לחולים שלא נטלו אף אחת מהתרופות, כולל אוטם לבבי (יחס סיכון מתוקן של 0.73, p<0.001), מחלה קרדיווסקולארית (יחס סיכון מתוקן של 0.93, p=0.002) ואי-ספיקת לב (יחס סיכון מתוקן של 0.85, p<0.001). עם זאת, הסיכון להיפוגליקמיה היה גבוה יותר בחולים שטופלו בתיאזולידנדיונים בלבד יחס סיכון מתוקן של 1.61, p<0.001) בהשוואה לאלו שלא טופלו באף אחת מהתרופות. סיכונים אלו פחתו עם טיפול לממשך למעלה מ-900 ימים.
בחולים תחת טיפול מונותרפי בתיאזולידנדיונים תועד סיכון מוגבר לתמותה מכל-סיבה ותמותה קרדיווסקולארית, בהשוואה לאלו שקיבלו טיפול מונותרפי באגוניסטים לקולטן ל-GLP-1.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מצביעים על השפעה סינרגיסטית של הטיפול התרופתי על הסיכון לתמותה. התועלת של תיאזולידנדיונים מוגבלת בשל הסיכונים האפשריים הכרוכים בטיפול התרופתי, דוגמת אגירת נוזלים וסיכון מוגבר לאי-ספיקת לב. מהמחקר עולה כי אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 עשויים להפחית את הסיכון לאי-ספיקת לב על-רקע טיפול בתיאזולידנדיונים.
JAMA Netw Open, April 2025
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!