Cervical cancer

תוצאות מבטיחות לטיפול אימונותרפי עם תאי T כנגד סרטן צוואר הרחם (מתוך הכנס השנתי מטעם ASCO)

מנתונים מוקדמים עולה כי לטיפול אימונותרפי באמצעות תאי T תוצאות מבטיחות בטיפול בממאירות מתקדמת של צוואר הרחם. עירוי יחיד של טיפול בתאי T הביא להפוגה מלאה וממושכת בשתי חולות עם ממאירות גרורתית מתקדמת של צוואר הרחם. בנוסף, בחולה שלישית תועדה תגובה חלקית במשך שלושה חודשים, עם ירידה של כ-39% בנפח הגידול.

ממצאי המחקר מעידים על נסיגה מלאה וממושכת של הגידול לאחר עירוי יחיד של תאי T המכוונים כנגד נגיף HPV (Human Papillomavirus). החוקרים מעדכנים כי נכון לשבוע שעבר, שתי החולות נותרו בהפוגה מלאה, כעת 15 ו-22 חודשים לאחר הטיפול.

החוקרים בחנו את השימוש בטיפול בתאי T במקרים של קרצינומה של צוואר הרחם, ממאירות על-רקע זיהום בנגיף HPV. הם ערכו מחקר קטן שכלל תשע נשים עם גידולים גרורתיים חיוביים לנגיף, וטיפלו בהן בלימפוציטים שנבחרו בשל תגובתיות לחלבוני E6 ו-E7 של נגיף HPV (HPV-TIL או HPV Tumor Infiltrating Lymphocytes).

כל הנשים קיבלו חציון של 81×109 תאי T בעירוי יחיד, כאשר לתאים הייתה פעילות כנגד חלבוני E6 ו/או E7 בשש מבין שמונה נשים. בשתי חולות נוספות לא תוארה ריאקטיביות לנגיף HPV והן לא הגיבו לטיפול.

לפני עירוי HPV-TIL קיבלו טיפול שאינו מיאלואבלטיבי ולאחר מכן ניתן עירוי במינון גבוה של Aldesleukin, תכשיר דמוי Interleukin-2.

מבין שש הנשים עם עדות לזיהום בנגיף HPV, בשלוש תועדה תגובה אובייקטיבית של הגידול לפי RECIST, באחת תועדה תגובה חלקית ובשתיים תועדה תגובה מלאה.

חולה אחת עם תגובה מלאה הייתה אישה בת 36 שנים עם קרצינומה של תאי קשקש, על-רקע זיהום בנגיף HPV16, עמידה לטיפול כימותרפי. החולה קיבלה שלושה משטרי טיפול כימותרפי שונים, עם גידול המערב מספר אתרים, ופיתחה תגובה מלאה ללא עדות למחלה לאחר 18 חודשים, כאשר התוצאות היו דומות לאחר 22 חודשים.

החולה השניה בה תוארה תגובה מלאה הייתה גם היא בת 36 שנים, עם אדנוקרצינומה חיובית ל-HPV18, עמידה לטיפול כימותרפי-קרינתי. הגידול הראשוני שלה היה אגרסיבי מאוד ובעת הניתוח נמצא כי הגידול התפשט לאגן ולאתרים מרוחקים. הטיפול הוביל להפוגה מלאה במצבה, למשך 15 חודשים נכון להיום.

בשתי החולות הודגם אכלוס מחדש ממושך בתאי T ריאקטיביים ל-HPV לאחר הטיפול, עם עליה בתדירות תאי T ספציפיים לנגיף HPV לאחר 13 חודשים בחולה אחת ולאחר 6 חודשים בחולה השניה. מנגד, בשתי נשים בהן לא תועדה תגובה לטיפול לא הודגם אכלוס מחדש של תאי T המגיבים לנגיף HPV.

תופעות הלוואי הנפוצות ביותר היו המטולוגיות והרעילות הנפוצה ביותר פרט לכך הייתה קשורה לזיהומים. לא תוארו תגובות לעירוי, וכל התופעות ההמטולוגיות היו הפיכות במלואן.

ממצאי המחקר מספקים הוכחת עיקרון לפיו טיפול אימונותרפי עשוי להביא להפוגה בממאירות צוואר הרחם וכי טיפול בתאי T עשוי לסייע בנסיגה של גידולים שמקורם בתאי אפיתל. דרושים מחקרים נוספים בנושא.

מתוך הכנס השנתי מטעם ASCO

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • תסמונת מטבולית מלווה בסיכון מוגבר לתמותה בנשים עם סרטן שד

    תסמונת מטבולית מלווה בסיכון מוגבר לתמותה בנשים עם סרטן שד

    בנשים עם אבחנה של תסמונת מטבולית בעת אבחנת סרטן שד תועד סיכון גבוה יותר משמעותית להישנות ותמותה, בהשוואה לנשים ללא ההפרעה הנ”ל, כך עולה מתוצאות מטה-אנליזה שכללה למעלה מ-42,000 נשים ופורסמו בכתב העת Journal of Internal Medicine. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי בנשים עם תסמונת מטבולית סיכון מוגבר להתפתחות סרטן שד ופרוגנוזה גרועה יותר לאחר […]

  • חדירה לימפווסקולרית הינה סמן פרוגנוסטי שלילי במקרים של ממאירות עורית ממקור תאי קשקש

    חדירה לימפווסקולרית הינה סמן פרוגנוסטי שלילי במקרים של ממאירות עורית ממקור תאי קשקש

    במאמר שפורסם בכתב העת Journal of the American Academy of Dermatology מדווחים חוקרים מקליפורניה על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי חדירה לימפווסקולרית הינה גורם מנבא בלתי-תלוי של פרוגנוזה שלילית בחולים עם קרצינומה עורית ממקור תאי קשקש. במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לקבוע אם חדירה לימפווסקולרית הינה גורם פרוגנוסטי משמעותי בחולים עם קרצינומה עורית ממקור תאי […]

  • לידה מוקדמת מלווה בסיכון מוגבר לבעיות קוגניטיביות בטווח הארוך

    לידה מוקדמת מלווה בסיכון מוגבר לבעיות קוגניטיביות בטווח הארוך

    לידה מוקדמת לפני שבוע 34 להיריון מלווה בסיכון מוגבר להפרעות קוגניטיביות בילדות מאוחרת, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. מחקר החתך בחן את ההשפעה של גיל היריון על התפקוד הקוגניטיבי בילדים בגילאי 9-10 שנים על-בסיס מדדים פוליגניים להפרדת השפעות סביבתיות וביולוגיות. אוכלוסיית המחקר כלל 5,946 ילדים (גיל ממוצע של 9.9 […]

  • עליה בשיעורי סרטן לבלב וסרטן מעי גס ורקטום בצעירים בארצות הברית

    עליה בשיעורי סרטן לבלב וסרטן מעי גס ורקטום בצעירים בארצות הברית

    בין השנים 2000 עד 2021 נרשמה עליה בשיעורי היארעות אדנוקרצינומה של הלבלב בכל קבוצות הגיל בארצות הברית, כאשר העלייה הגדולה ביותר תועדה באלו בגילאי 15-34 שנים, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. במהלך אותה תקופה, נרשמה ירידה בהיארעות הכוללת של אדנוקרצינומה של מעי גס ורקטום, אם כי השיעורים עלו בקרב צעירים יותר. […]

  • ריבוי מי שפיר מלווה בסיכון מוגבר לדמם לאחר לידה

    ריבוי מי שפיר מלווה בסיכון מוגבר לדמם לאחר לידה

    בנשים עם ריבוי מי שפיר תועד סיכון מוגבר לדימום לאחר-לידה, כאשר גורמי סיכון בלתי-תלויים כללו לידה לאחר ניתוח קיסרי ומאקרוזומיה של העובר, בעוד שמתן פרופילקטי של Oxytocin זוהה כגורם המפחית את הסיכון לסיבוך זה, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Journal of Gynecology Obstetrics and Human Reproduction. המחקר הרטרוספקטיבי נועד לזהות גורמי סיכון לדימום לאחר-לידה […]

  • ילדים המתגוררים באזורי עוני בסיכון מוגבר לתמותה עקב מחלה ממארת

    ילדים המתגוררים באזורי עוני בסיכון מוגבר לתמותה עקב מחלה ממארת

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Pediatrics עולה כי ילדים עם סרטן אשר בעת אבחנת המחלה הממארת התגוררו בשכונות עם שיעורי עוני גבוהים בשלושת העשורים הקודמים תועד סיכון מוגבר לתמותה מוקדמת עקב ממאירות ותמותה עקב ממאירות בכלל, בהשוואה לאלו שהתגוררו באזורים ללא עוני ממושך. החוקרים השלימו מחקר מבוסס-אוכלוסייה שהתבסס על נתוני מחלות ממאירות מסקר Surveillance, […]

  • הפחתת מנת קרינה אינה פוגעת בתוצאות טיפול כנגד ממאירויות של הראש והצוואר

    הפחתת מנת קרינה אינה פוגעת בתוצאות טיפול כנגד ממאירויות של הראש והצוואר

    במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Oncology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי הפחתת מינון טיפול קרינתי מ-50 גריי ל-43 גריי הייתה בטוחה ולא השפיעה משמעותית על הסיכון להישנות מחלה בחולים עם קרצינומה של תאי קשקש של האורופרינקס, לרינקס או היפופרינקס, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Journal of Clinical Oncology. […]

  • האם מתן תוך-ורידי של מגנזיום עשוי למנוע נזק כלייתי חד משנית לציספלטין

    האם מתן תוך-ורידי של מגנזיום עשוי למנוע נזק כלייתי חד משנית לציספלטין

    בחולי סרטן שקיבלו טיפול פרופילקטי במגנזיום תוך-ורידי לפני התחלת טיפול בציספלטין תועד סיכון מופחת לנזק כלייתי חד משנית לטיפול הכימותרפי, בהשוואה לאלו שלא קיבלו טיפול במגנזיום דרך הוריד, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת JAMA Oncology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי נזק כלייתי חד הינו סיבוך נפוץ וחמור של טיפול בציספלטין ומלווה בתוצאות גרועות יותר. […]

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך