בהשוואה לטיפול כימותרפי בלבד, הוספת טיפול קרינתי לכימותרפיה לא הוביל לשיפור הישרדות כוללת או הישרדות ללא-הישנות של נשים עם סרטן רירית רחם מתקדם-מקומית, כך עולה מתוצאות מחקר בשלב 3 שפורסמו בכתב העת Journal of Clinical Oncology.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי טיפול קרינתי וכימותרפי משמש לטיפול בנשים עם סרטן רירית רחם בשלב III; עם זאת, עדיין לא ידוע אם שילוב שתי הגישות מוביל לשיפור ההישרדות. במטרה לבחון את הנושא, הם השלימו מחקר אקראי בשלב 3 שכלל 813 נשים עם סרטן רירית רחם בשלב IIIA או IVA (גיל חציוני של 60 שנים), אשר חולקו באקראי לקבלת טיפול כימו-קרינתי (407 נשים) או כימותרפיה בלבד (406 נשים).
התוצא העיקרי היה שיעורי הישרדות ללא-הישנות. החוקרים בחנו עוד את ההישרדות הכוללת בשתי קבוצות המחקר.
בנשים בזרוע הטיפול הכימו-קרינתי לא תועד שיפור בשיעורי הישנות מקומית, בהשוואה לנשים בזרוע טיפול כימותרפי. שיעורי ההישרדות הכוללים היו דומים בשתי הקבוצות (יחס סיכון לתמותה בהשוואת טיפול כימו-קרינתי לעומת טיפול כימותרפי עמד על 1.05, p=0.72).
לאחר חציון מעקב של 112 חודשים, חציון ההישרדות הכוללת טרם נקבע בשתי הקבוצות.
מניתוח לפי תתי-קבוצות עלה כי אין גורמים המסייעים בחיזוי התועלת ההישרדותית של טיפול כימו-קרינתי.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים כי אין תועלת מבחינת הישרדות ללא-הישנות או הישרדות כוללת להוספת טיפול קרינתי לאגן לטיפול כימותרפי בנשים עם סרטן רירית רחם מתקדם-מקומית בשלב III. בנוסף, הם לא הצליחו לזהות גורמים פתולוגיים או דמוגרפיים המנבאים תועלת הישרדותית לטיפול כימו-קרינתי.
J Clin Oncol, Jan 2025
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!