מחקר חדש שהוצג בכנס השנתי של האגודה האירופית לחקר הסוכרת (EASD) מראה שהוספת fenofibrate לסטטין הורידה 11% מהסיכון להתקדמות רטינופתיה סוכרתית בחולים עם סוכרת מסוג 2, בנוסף, שילוב התרופות נמצא גם כמפחית את הסיכון לטיפול בהזרקה תוך-זגוגית ב-22%.
לצורך המחקר, חולים עם סוכרת מסוג 2 נלקחו מקבוצה המורכבת מכל אזרחי דרום קוריאה (כ-50 מיליון) שהיו בני 30 לפחות וקיבלו סטטינים במשך יותר מ-90 ימים רצופים לאחר האבחנה. הם חולקו באקראי 1:2 (סטטין פלוס fenofibrate או סטטין בלבד) כך שהיו נתונים עבור 23,692 ו-46,223 מקרי ביקורת, בהתאמה. בין המשתנים הרבים ששימשו להתאמה היו גיל, מין, משך הסוכרת, מצב סוציו-אקונומי, אינדקס מסת גוף (BMI), גלוקוז בצום, לחץ דם סיסטולי, מחלות לב וכלי דם קיימות וכולסטרול ברמת צפיפות נמוכה של ליפופרוטאין (LDL). מאפייני הבסיס כללו גיל ממוצע של כ-55 שנים, משך סוכרת של 5.2 שנים, BMI של 26.7 ק”ג/מ”ר וכולסטרול LDL ממוצע של 2.6 ממול/ליטר. בסך הכל, 66%-67% מהמשתתפים היו גברים, 37%-38% סבלו ממחלה קרדיווסקולרית קיימת, וכ-28% סבלו מרטינופתיה סוכרתית.
נעשה שימוש בתוצאה ראשונית מורכבת של התקדמות רטינופתיה סוכרתית, אשר כללה אירועים הקשורים לדימום בזגוגית, ויטרקטומיה, פוטוקואגולציה בלייזר, טיפול בהזרקה תוך-זגוגית והיפרדות רשתית.
שיעור ההיארעות של התקדמות רטינופתיה סוכרתית היה 14.3 לכל 1000 שנות אדם בקבוצת סטטינים בלבד ו-12.7 לכל 1000 שנות אדם בקבוצת סטטין פלוס fenofibrate, עם יחס סיכון (HR) המעדיף את קבוצת השילוב (HR, 0.89; P = .001). הסיכון לדימום זגוגי היה גם נמוך יותר בקבוצת הסטטינים בתוספת fenofibrate בהשוואה לקבוצת הסטטינים בלבד (HR, 0.87; P = .008), וכך גם השכיחות של פוטוקואגולציה בלייזר (HR, 0.89; P = .022) וטיפול בהזרקה תוך-זגוגית. (HR, 0.78; P = .003).
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!