מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of the American Heart Association עולה כי טיפול בסטטינים מלווה בסיכון מופחת לאי-ספיקת לב בחולים עם פרפור פרוזדורים.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי קיימת מחלוקת באשר לשאלה אם טיפול בסטטינים עשוי להפחית את הסיכון לאי-ספיקת לב. במחקר הנוכחי הם בחנו את הקשר בין טיפול בסטטינים ובין אי-ספיקת לב בחולים עם פרפור פרוזדורים.
מדגם המחקר כלל חולים עם אבחנה חדשה של פרפור פרוזדורים בין 2010 ועד 2018, מהם 23,239 מטופלים בסטטינים ו-29,251 חולים ללא טיפול בסטטינים.
התוצא העיקרי היה היארעות אי-ספיקת לב.
לאורך חציון מעקב של 5.1 שנים, תועדו 3,673 מקרים חדשים של אי-ספיקת לב (15.8%) בקרב מטופלים בסטטינים ו-5,595 מקרים חדשים של מחלת הלב (19.1%) בחולים שלא טופלו בסטטינים.
טיפול בסטטינים לווה בסיכון מופחת ב-19% לאי-ספיקת לב יחס סיכון מתוקן של 0.81, רווח בר-סמך 95% של 0.78-0.85).
בקרב מטופלים בסטטינים, משך הטיפול בסטטינים השפיע על הסיכון להיארעות אי-ספיקת לב, כאשר בהשוואה לטיפול קצר טווח (3 חודשים עד שנתיים), תועדה ירידה הדרגתית בסיכון להיארעות אי-ספיקת לב עם טיפול במשך 2-4 שנים (יחס סיכון של 0.86, רווח בר-סמך 95% של 0.84-0.88), טיפול במשך 4-6 שנים (יחס סיכון של 0.74, רווח בר-סמך 95% של 0.72-0.76) וטיפול בסטטינים במשך 6 שנים ומעלה (יחס סיכון של 0.71, רווח בר-סמך 95% של 0.69-0.74).
החוקרים מסכמים וכותבים כי טיפול בסטטינים מלווה בסיכון מופחת להיארעות אי-ספיקת לב בקרב חולים עם פרפור פרוזדורים, עם קשר תלוי-מינון בין משך הטיפול ובין הסיכון למחלת הלב.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!