Chronic Kidney Disease

סיכון לתמותה כתלות בגישות טיפול שונות באנמיה אצל חולי דיאליזה (מתוך JAMA)

מאת ד”ר מיכל איזנשטט

מתוצאות מחקר שפורסם בירחון JAMA במרץ 2010, עולה כי קיים קשר בין גישות שונות לטיפול באנמיה בחולי דיאליזה ובין סיכון לתמותה.

שימוש מתאים ב- ESAs (Erythropoiesis-Stimulating Agents) וברזל תוך ורידי עשוי לטפל באופן יעיל באנמיה הנובעת ממחלת כליות כרונית וממחלת כליות סופנית (ESRD End Stage Renal Disease).

מהספרות עולה כי מחקרים שבוצעו בעבר דיווחו על סיכון מוגבר לתמותה ולתחלואה קרדיו-וסקולארית בחולי דיאליזה, אשר היו זקוקים לטיפול להעלאת רמות ההמטוקריט שלהם.  יחד עם זאת, מחקרים אלו בוצעו באוכלוסיות מטופלים ספציפיות, ועל כן הגישה לטיפול באנמיה בחולי דיאליזה נותרה שנויה במחלוקת.  מטרת המחקר, אם כן, הייתה לגבש עמדה מובהקת יותר לגבי הגישה הנכונה לטיפול באנמיה בחולים אלו.

במחקר הנוכחי נבדקו נתוניהם של 269,717 חולים מכ- 4,500 מרכזי דיאליזה בארצות הברית.  החולים חולקו לארבע קבוצות המטוקריט, ובוצעה בדיקה של הסיכון לתמותה תוך שנה אחת ביחס לטיפול הנהוג באנמיה בכל מרכז דיאליזה (זאת עפ”י נתונים מ Medicare).  הטיפולים אשר נבדקו היו ESAs וברזל תוך ורידי.

מתוצאות המחקר עולה כי שיעורי תמותה חודשיים היו גבוהים ביותר בחולים עם המטוקריט נמוך מ- 30% (2.1%), ונמוכים ביותר בקבוצת החולים עם המטוקריט > 36% (0.7%).  עוד עולה כי לאחר תקנון של משתנים שונים של חולה עפ”י המרכז בו טופל, במרכזי דיאליזה בהם ניתן מינון גבוה יותר של ESA לחולים עם המטוקריט נמוך מ- 30% נצפו שיעורי תמותה נמוכים יותר מאשר במרכזים שטיפלו במינון נמוך יותר של ESA באותן קבוצות חולים (יחס סיכון 0.94; 95% CI  0.90-0.97).  עוד נמצא כי במרכזים בהם ניתן ברזל תוך ורידי בתכיפות גבוהה יותר לחולים עם המטוקריט נמוך מ- 33% נצפו שיעורי תמותה נמוכים יותר (רבעון עליון מול תחתון: יחס סיכון 0.95; 95% CI  0.91-0.98).  יחד עם זאת, נצפו שיעורי תמותה מוגברים במרכזים בהם ניתנו מינונים גבוהים של ESA עבור חולים עם ערכי המטוקריט בין 33% – 35.9% (רבעון עליון מול תחתון: יחס סיכון 1.07; 95% CI  1.03-1.12).  יתרה מזאת, שימוש אינטנסיבי יותר הן ב ESA והן בברזל נקשר בסיכון מוגבר לתמותה בחולים עם המטוקריט > 36%.

החוקרים מסכמים כי סיכון מופחת לתמותה קשור בשימוש מוגבר ב ESAs ובברזל בחולי דיאליזה עם רמות המטוקריט נמוכות.  על אף שסיכון לתמותה נמוך יותר בחולים עם המטוקריט גבוה יותר, שימוש נרחב יותר ב ESAs וברזל בחולים אלו נקשר דווקא בסיכון מוגבר לתמותה.

החוקרים מסייגים את תוצאות המחקר לאור העובדה שבוצעה בחירה מסוימת של החולים, ועל כן יתכן שלא יהיה ניתן להכליל את התוצאות על כלל החולים.

JAMA March 2010

לידיעה ב NeLM

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • עדויות חדשות תומכות בתועלת ארוכת-טווח של השתלת איי לבלב בחולים עם סוכרת מסוג 1

    עדויות חדשות תומכות בתועלת ארוכת-טווח של השתלת איי לבלב בחולים עם סוכרת מסוג 1

    השתלת איי לבלב הדגימה תועלת משמעותית בהפחתת התמותה וסיבוכים אחרים בחולים עם סוכרת מסוג 1 לאורך חציון מעקב של למעלה מעשר שנים, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Diabetes Care. מהערכת פרופיל הבטיחות ארוך הטווח של הפרוצדורה עלה כי אין סיכון מוגבר לממאירות למרות טיפול לדיכוי חיסוני. מחקר העוקבה הרטרוספקטיבי, רב-מרכזי, נועד לבחון את […]

  • הגורמים המשפיעים על התאוששות מאנמיה לאחר ניתוח בריאטרי

    הגורמים המשפיעים על התאוששות מאנמיה לאחר ניתוח בריאטרי

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Obesity Surgery עולה כי בקרוב ל-60% מהחולים עם השמנת-יתר ואנמיה קודמת תועדה התאוששות מאנמיה בתוך שישה חודשים מניתוח בריאטרי. מין נקבה, גיל מתקדם וניתוח בריאטרי מסוג שרוול קיבה לוו בסיכויי התאוששות גבוהים יותר. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים קודמים בחנו את התפתחות אנמיה לאחר ניתוח בריאטרי, אך אין […]

  • שונות נרחבת בשכיחות פטרת כף הרגל בילדים

    שונות נרחבת בשכיחות פטרת כף הרגל בילדים

    מסקירה שיטתית עולה כי שיעורי הימצאות פטרת כף הרגל (Tinea Pedis) בילדים נעה בין 0.03% ועד 15.6%, עם שונות דמוגרפית וגיאוגרפית ניכרת, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Pediatric Dermatology. הגורם הנפוץ ביותר הוא דרמטופיטים, בפרט Trichophyton rubrum. להערכת שיעורי הימצאות פטרת כף הרגל בילדים בגילאי 0-19 שנים, החוקרים השלימו סקירה שיטתית של 29 מחקרים […]

  • הערכה לא פולשנית של נוקשות הטחול מסייעת בחיזוי סיכון לסיבוכי מחלת כבד כרונית

    הערכה לא פולשנית של נוקשות הטחול מסייעת בחיזוי סיכון לסיבוכי מחלת כבד כרונית

    בדיקת SSM (או Spleen Stiffness Measurement) הדגימה ערך מנבא משמעותי של דה-קומפנסציה כבדית בחולים עם מחלת כבד כרונית מתקדמת מפוצה, עם ערך סף אופטימאלי של 50 kPa, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Clinical Gastroenterology and Hepatology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי יתר לחץ דם פורטאלי הינו גורם פרוגנוסטי מרכזי במחלת כבד כרונית מתקדמת. […]

  • ילדים המתגוררים באזורי עוני בסיכון מוגבר לתמותה עקב מחלה ממארת

    ילדים המתגוררים באזורי עוני בסיכון מוגבר לתמותה עקב מחלה ממארת

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Pediatrics עולה כי ילדים עם סרטן אשר בעת אבחנת המחלה הממארת התגוררו בשכונות עם שיעורי עוני גבוהים בשלושת העשורים הקודמים תועד סיכון מוגבר לתמותה מוקדמת עקב ממאירות ותמותה עקב ממאירות בכלל, בהשוואה לאלו שהתגוררו באזורים ללא עוני ממושך. החוקרים השלימו מחקר מבוסס-אוכלוסייה שהתבסס על נתוני מחלות ממאירות מסקר Surveillance, […]

  • ההשלכות ארוכות הטווח של שינויים במבנה הלב בקרב טייסים

    ההשלכות ארוכות הטווח של שינויים במבנה הלב בקרב טייסים

    גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם ומחלות רקע מתועדים בשכיחות גבוהה בטייסי מטוסים אסימפטומטיים שהופנו לבדיקות סקר רפואיות, אך אוכלוסייה זו לרוב מייצגת אוכלוסייה בריאה עם יכולת תפקודית טובה. עם זאת, מתוצאות המחקר שפורסמו בכתב העת Heart עולה כי יש לשים לב לשכיחות הגבוהה של שינויים במבנה הלב, דוגמת הרחבת אבי עורקים. ברקע למחקר מסבירים […]

  • צעירים ששרדו מחלה ממארת בסיכון מוגבר לתמותה מסיבות אחרות

    צעירים ששרדו מחלה ממארת בסיכון מוגבר לתמותה מסיבות אחרות

    בהשוואה לאוכלוסייה הכללית, במתבגרים ומבוגרים צעירים ששרדו מחלה ממארת תועד סיכון מוגבר לתמותה מסיבות שאינן קשורות למחלה הממארת, ממצאים בולטים במיוחד בקרב נשים עם ממאירויות המטולוגיות וגידולים מסוימים במערכת העצבים המרכזית, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת European Journal of Cancer. מדגם המחקר כלל 128,647 מתבגרים ומבוגרים צעירים עם מחלה ממארת בגילאי 15-39 שנים מ-63 […]

  • טיפול במעכבי JAK אינו מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם לעומת מעכבי TNF בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית

    טיפול במעכבי JAK אינו מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם לעומת מעכבי TNF בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית

    בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית (Rheumatoid Arthritis) שטופלו במעכבי JAK לא תועדה היארעות מוגברת של סיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים, בהשוואה לאלו שטופלו במעכבי TNF או תרופות ביולוגיות עם מנגנוני פעולה אחרים במהלך השנתיים הראשונות לטיפול, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Arthritis & Rheumatology. החוקרים בחנו את הנתונים מ-15 מאגרים להשוואת היארעות סיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים […]

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך