Cognitive Function

התועלת של זריקות גינקו בילובה לשיפור תפקוד קוגניטיבי לאחר אירוע מוחי (מתוך כנס ה-International Stroke Conference)

משלב של מרכיבים פעילים ביולוגית של גינקו בילובה הניתנים בזריקות דרך הוריד למשך שבועיים מלווה בשיפור התאוששות קוגניטיבית מוקדמת בחולים עם אירוע מוחי איסכמי חד, כך עולה מתוצאות מחקר מבוקר-פלסבו שהוצגו במהלך כנס ה-International Stroke Conference.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי גינקו בילובה הינה תמצית עשב מזרעים ועלים מיובשים של עץ גינקו, אחד העצים הוותיקים המצוי במזרח אסיה. תכשיר זה מצוי בשימוש נרחב ברפואה סינית מסורתית אך בארצות הברית גינקו בילובה אינו מאושר לשימוש רפואי ע”י מנהל המזון והתרופות האמריקאי, למרות שתוספים אלו זמינים לשימוש נרחב.

המחקר כלל 3,452 חולים מ-100 מרכזים בסין עם אירוע מוחי איסכמי חד אשר גויסו למחקר בתוך 48 שעות מהופעת התסמינים. המשתתפים חולקו באקראי לזריקות תוך-ורידיות יומיות של GDLM (או Ginkgo Diterpene Lactone Meglumine; משלב של המרכיבים הפעילים ביולוגית של גינקו בילובה) במינונים של 25 מ”ג למשך 14 ימים, או זריקות פלסבו.

התפקוד הקוגניטיבי נבחן לפני הטיפול, לאחר 14 ימים ולאחר 90 ימים באמצעות מדד Montreal Cognitive Assessment. בתחילת המחקר, לפני התחלת הטיפול, המצב הקוגניטיבי של מרבית המשתתפים היה לקוי באופן מתון עם מדד ממוצע של 17 מתוך 30 נקודות.

לאחר שבועיים, בחולים בקבוצת ההתערבות תועד שיפור במדדים קוגניטיביים לעומת אלו בזרוע הפלסבו, עם ציון גבוה יותר בממוצע של 3.93 נקודות לעומת 3.62 נקודות.

השיפור נותר לאחר 90 ימים, באותה עת בזרוע ההתערבות תועד ממוצע של 5.51 נקודות לעומת 5.04 נקודות בזרוע הפלסבו. הבדלים אלו היו מובהקים סטטיסטית.

מניתוח נוסף עלה כי מדדי תפקודי ראיה ושפה בזרוע ההתערבות היו גבוהים יותר משמעותית בהשוואה לזרוע הפלסבו לאחר 14 ימים, וכי מדדי תפקודי ראיה, ניהול, קשה, שפה ויכולת הפשטה היו גבוהים יותר משמעותית בזרוע הטיפול ב-GDLM לעומת זרוע הפלסבו לאחר 90 ימים.

החוקרים מסבירים כי מאחר ומשך המעקב במחקר הנוכחי עמד על 90 ימים בלבד, דרוש מחקר ארוך יותר להערכת ההשפעות ארוכות הטווח של זריקות GDLM.

מומחים בתחום מזהירים כי על חולים עם אירוע מוחי לדון עם הרופא המטפל והרוקח בטרם מתחילים טיפול בגינקו בילובה או עשבי מרפא או תוספים אחרים.

במידה והתועלת של גינקו בילובה תאושר במחקרים קליניים נוספים, אזי מדובר באפשרות טיפול העשויה להיות יעילה בטיפול בחולים לאחר אירוע מוחי; עם זאת, יש תחילה להוכיח את היעילות והבטיחות של טיפול זה ועליו לעמוד בסטנדרטים המקובלים בדומה לכל תרופת מרשם אחרת על-מנת לקבל את אישור מנהל המזון והתרופות האמריקאי.

מתוך כנס ה-International Stroke Conference.

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם יש להפסיק את הטיפול באספירין סביב ניתוח מוח?

    האם יש להפסיק את הטיפול באספירין סביב ניתוח מוח?

    הפסקת טיפול באספירין למשך 12 ימים סביב ניתוח מוח אינה מלווה בירידה בהישנות המטומה סב-דוראלית כרונית בקשישים שהופנו לניתוח חירור גולגולת (Burr Hole) לעומת המשך טיפול באספירין, כך עולה מתוצאות מחקר חדש הקוראות תיגר על הגישות המקובלות כיום ופורסמו בכתב העת JAMA Neurology. מחקר SECA הינו מחקר אקראי, מבוקר-פלסבו, שכלל 155 מבוגרים (גיל ממוצע של […]

  • אשפוזים על-רקע שימוש בקנאביס מלווים בסיכון מוגבר לדמנציה

    אשפוזים על-רקע שימוש בקנאביס מלווים בסיכון מוגבר לדמנציה

    היקף הביקורים בחדרי מיון ואשפוזים לבית החולים על-רקע שימוש בקנאביס עלה בשיעור גבוה מפי 26 לאורך תקופה של 13 שנים בקרב מבוגרים בגילאי 65 שנים ומעלה ומלווה בסיכון מוגבר משמעותית לדמנציה, בהשוואה לביקורים רפואיים דחופים מכל-סיבה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Neurology. מחקר העוקבה הרטרוספקטיבי כלל נתונים בין 2008 עד 2021 אודות […]

  • גישה טרנסורידית לטיפול במומים עורקיים־ורידיים מוחיים: השוואה אקראית עם אמבוליזציה טרנס־עורקית

    גישה טרנסורידית לטיפול במומים עורקיים־ורידיים מוחיים: השוואה אקראית עם אמבוליזציה טרנס־עורקית

    המאמר מציג את תוצאות מחקר TATAM, מחקר קליני פרוספקטיבי שלב 2, רב־מרכזי, אשר השווה בין שתי גישות לטיפול במומים עורקיים־ורידיים מוחיים (AVMs): גישה טרנס־ורידית (TVE) לעומת גישה טרנס־עורקית (TAE).

  • הדמיה של הרשתית בגיל העמידה עשויה לסייע בחיזוי הסיכון למחלת אלצהיימר

    הדמיה של הרשתית בגיל העמידה עשויה לסייע בחיזוי הסיכון למחלת אלצהיימר

    מנתונים שפורסמו בכתב העת Journal of Alzheimer’s Disease עולה כי מצב בריאותי ירוד של הרשתית בגיל העמידה מלווה בסיכון מוגבר משמעותית למחלת אלצהיימר ודמנציה נלווית בגיל מבוגר יותר. ממצאי המחקר מציעים כי הדמיה של כלי הדם הקטנים של הרשתית הינה כלי סקר זמין ומשתלם לניבוי הופעת מחלת אלצהיימר. במסגרת המחקר נבחנה השאלה אם מדדים עצביים […]

  • לידה מוקדמת מלווה בסיכון מוגבר לבעיות קוגניטיביות בטווח הארוך

    לידה מוקדמת מלווה בסיכון מוגבר לבעיות קוגניטיביות בטווח הארוך

    לידה מוקדמת לפני שבוע 34 להיריון מלווה בסיכון מוגבר להפרעות קוגניטיביות בילדות מאוחרת, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. מחקר החתך בחן את ההשפעה של גיל היריון על התפקוד הקוגניטיבי בילדים בגילאי 9-10 שנים על-בסיס מדדים פוליגניים להפרדת השפעות סביבתיות וביולוגיות. אוכלוסיית המחקר כלל 5,946 ילדים (גיל ממוצע של 9.9 […]

  • עליה בריכוזי וויטמין B6 ו-B2 לאחר פעילות גופנית בחולים עם טרשת נפוצה חמורה

    עליה בריכוזי וויטמין B6 ו-B2 לאחר פעילות גופנית בחולים עם טרשת נפוצה חמורה

    בחולים עם טרשת נפוצה זוהה קשר בין מדדי מוגבלות גבוהים יותר ובין ריכוזים נמוכים יותר של וויטמין B6; עם זאת, אימוני סיבולת הובילו לעליה בריכוזי וויטמין B6 ו-B2 בחולים עם מוגבלות חמורה יותר, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת The American Journal of Clinical Nutrition. מדגם המחקר כלל 106 חולים עם טרשת נפוצה שלקחו חלק […]

  • פוטנציאל המהפכה של AGI בנוירולוגיה

    פוטנציאל המהפכה של AGI בנוירולוגיה

    המאמר דן בהשפעות האפשריות של בינה מלאכותית כללית (AGI) על תחום הנוירולוגיה ומציג את הפוטנציאל המהפכני של AGI לצד הסיכונים המשמעותיים הכרוכים בכך

  • גורמי סיכון לאפילפסיה בחולים עם ליקוי קוגניטיבי

    גורמי סיכון לאפילפסיה בחולים עם ליקוי קוגניטיבי

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Neurology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי ישנם מספר גורמי סיכון המלווים בעליה משמעותית בסיכון להופעה מאוחרת של אפילפסיה בחולים עם הידרדרות קוגניטיבית, כולל אלל APOE4, הופעה מוקדמת של דמנציה, ליקוי קוגניטיבי חמור, דמנציה משנית למחלת אלצהיימר, היסטוריה של אירוע מוחי או התקף איסכמי חולף ומחלת פרקינסון. […]

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך