ניתן לרשום לחולים עם שיעול כרוני PPI כטיפול קו ראשון רק אם יש להם תסמינים אופייניים של GERD. בנוסף, במקרה של כישלון טיפולי או שיעול מבודד ללא תסמינים אופייניים, בדיקות לאימות או לשלילת GERD הן חיוניות (כגון אנדוסקופיה, וניטור pH) – כך עולה מהרצאה שהועברה בשבוע הגסטרואנטרולוגיה האירופי המאוחד על ידי פרופ’ סבין רומן, מהמחלקה לגסטרואנטרולוגיה ופיזיולוגיה בבית החולים האוניברסיטאי ליון בצרפת. ההרצאה עסקה בקשר בין שיעול כרוני למחלת ריפלוקס גסטרו-וופגיאלי (GERD).
בהרצאה עלה כי שיעול כרוני הוא בעיה נפוצה עם שכיחות של בין 9% ל-33% באוכלוסייה הכללית, כפי שעולה ממחקרים קליניים. לפי רומן, הגורמים לשיעול כרוני באופן כללי מגוונים וקשורים בעיקר למערכת הנשימה, למשל, אסטמה, מחלת ריאות חסימתית כרונית, זיהומים בדרכי הנשימה או עישון, ולתחום האוזן, האף והגרון, למשל, postnasal drip. יתרה מכך, נטילת תרופות מסוימות, בעיקר מעכבי ACE, יכולה להיות גם כן גורם למצב זה.
לדבריה, GERD הוא גם כן גורם אפשרי לשיעול כרוני, אך סביר להניח שמעריכים אותו יתר על המידה. מחקר ספרדי משנת 2023 מספק הוכחות לכך; GERD נחשד כקשור לשיעול ב-46% מהחולים (לעומת 32% לאסטמה ו-15% עבור postnasal drip).
הטיפולים הנפוץ ביותר כוללים PPIs (79.6%) ותרופות הקשורות למערכת הנשימה (87.8%). בנוסף, אנטיביוטיקה ניתנת באופן אמפירי ל-28.6% מהחולים. עבור רומן, “האשמה בשיעול כרוני מוטלת לעתים קרובות מדי על GERD, במיוחד בהתחשב בעובדה שבמחקר זה, רק 43% מהחולים ראו גסטרואנטרולוג, 27% עברו אנדוסקופיה ו-24% עברו ניטור pH בוושט”.
לתצפית זו נוסף הקושי לבסס קשר סיבתי בין שיעול ל-GERD, גם כאשר המטופל אובחן ב-GERD. כמובן, קשר בין השניים אינו מרמז בהכרח על קשר סיבה-תוצאה, במיוחד לאור העובדה שמחקרים הראו ששיעול עצמו יכול לגרום ל-GERD. מחקרים הראו ש-GERD קודם לשיעול ב-48% מהחולים, אבל ב-56% מהמקרים, זה היה השיעול שהגיע לפני ה-GERD. יתרה מכך, שני המנגנונים היו קיימים בשליש מהחולים.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!