Complementary and Alternative

אימוני יוגה עשויים להקל על תחושת הסטיגמה ולשפר את איכות החיים של חולים עם אפילפסיה (Neurology)

במאמר שפורסם בכתב העת Neurology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי אימוני יוגה עשויים להפחית את תחושת הסטיגמה של חולי אפילפסיה וכך להקל על נטל המחלה ולשפר את איכות החיים הכוללת של החולים.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מעבר לתסמינים הנוירולוגים, חולים עם אפילפסיה מתמודדים עם בעיות נלוות דוגמת סטיגמה, חרדה ודיכאון, להן השפעה משמעותית על איכות החיים של החולים. מחלות נלוות אלו אינן זוכות להתייחסות מספקת במדינות בעלות משאבים מוגבלים. במחקר האקראי-מבוקר הנוכחי ביקשו החוקרים לבחון אם יוגה והדרכה פסיכולוגית עשויים לסייע בהפחתת תחושת הסטיגמה של חולים עם אפילפסיה. עוד נבחנה ההשפעה של התערבות זו על תוצאות נוירו-פסיכיאטריות ותדירות פרכוסים, בהשוואה לאימוני דמה.

המחקר כלל חולים בגילאי 18-60 שנים עם אבחנה של אפילפסיה, אשר דיווחו על תחושת סטיגמה משנית למחלתם, כפי שנקבע לפי מדד KSS (או Kilifi Stigma Scale). המשתתפים חולקו באקראי לאימוני יוגה עם הדרכה פסיכולוגית (קבוצת התערבות) או הדרכה פסיכולוגית ואימוני יוגה דמה (קבוצת ביקורת) למשך שלושה חודשים.

התוצא העיקרי היה ירידה משמעותית בתחושת סטיגמה בהשוואת קבוצת ההתערבות אל מול קבוצת הביקורת, כפי שנקבע לפי מדד KSS להערכת סטיגמה. התוצאים העיקריים והמשניים (תדירות פרכוסים, איכות חיים, חרדה, דיכאון, מיינדפולנס, ליקוי קוגניטיבי, בקרת רגשות) נבחנו בתחילת המחקר, לאחר שלושה חודשים ושישה חודשים.

מדגם המחקר כלל 160 חולים, כאשר בתום תקופת המעקב (6 חודשים) דווח על ירידה משמעותית בתחושת סטיגמה בקבוצת ההתערבות לעומת קבוצת הביקורת (p=0.006).

עוד עולה מהנתונים כי בקבוצת ההתערבות תועד סיכוי גבוה יותר משמעותית לירידה של למעלה מ-50% בתדירות פרכוסים (יחס סיכויים של 4.11, P=0.01) ולהפוגה מלאה בפרכוסים (יחס סיכויים של 7.4, p=0.005).

בתום תקופת המעקב, בקבוצת ההתערבות תועד שיפור משמעותי בתסמיני חרדה, ליקוי קוגניטיבי, מיינדפולנס ואיכות חיים, בהשוואה לקבוצת הביקורת (p<0.05).

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים כי תרגילי יוגה מהווים אמצעי יעיל להקלה על תחושת הסטיגמה של מבוגרים עם אפילפסיה וכך עשויים לשפר את איכות החיים של החולים.

Neurology, Dec 4, 2023

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם יש להפסיק את הטיפול באספירין סביב ניתוח מוח?

    האם יש להפסיק את הטיפול באספירין סביב ניתוח מוח?

    הפסקת טיפול באספירין למשך 12 ימים סביב ניתוח מוח אינה מלווה בירידה בהישנות המטומה סב-דוראלית כרונית בקשישים שהופנו לניתוח חירור גולגולת (Burr Hole) לעומת המשך טיפול באספירין, כך עולה מתוצאות מחקר חדש הקוראות תיגר על הגישות המקובלות כיום ופורסמו בכתב העת JAMA Neurology. מחקר SECA הינו מחקר אקראי, מבוקר-פלסבו, שכלל 155 מבוגרים (גיל ממוצע של […]

  • אשפוזים על-רקע שימוש בקנאביס מלווים בסיכון מוגבר לדמנציה

    אשפוזים על-רקע שימוש בקנאביס מלווים בסיכון מוגבר לדמנציה

    היקף הביקורים בחדרי מיון ואשפוזים לבית החולים על-רקע שימוש בקנאביס עלה בשיעור גבוה מפי 26 לאורך תקופה של 13 שנים בקרב מבוגרים בגילאי 65 שנים ומעלה ומלווה בסיכון מוגבר משמעותית לדמנציה, בהשוואה לביקורים רפואיים דחופים מכל-סיבה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Neurology. מחקר העוקבה הרטרוספקטיבי כלל נתונים בין 2008 עד 2021 אודות […]

  • גישה טרנסורידית לטיפול במומים עורקיים־ורידיים מוחיים: השוואה אקראית עם אמבוליזציה טרנס־עורקית

    גישה טרנסורידית לטיפול במומים עורקיים־ורידיים מוחיים: השוואה אקראית עם אמבוליזציה טרנס־עורקית

    המאמר מציג את תוצאות מחקר TATAM, מחקר קליני פרוספקטיבי שלב 2, רב־מרכזי, אשר השווה בין שתי גישות לטיפול במומים עורקיים־ורידיים מוחיים (AVMs): גישה טרנס־ורידית (TVE) לעומת גישה טרנס־עורקית (TAE).

  • הדמיה של הרשתית בגיל העמידה עשויה לסייע בחיזוי הסיכון למחלת אלצהיימר

    הדמיה של הרשתית בגיל העמידה עשויה לסייע בחיזוי הסיכון למחלת אלצהיימר

    מנתונים שפורסמו בכתב העת Journal of Alzheimer’s Disease עולה כי מצב בריאותי ירוד של הרשתית בגיל העמידה מלווה בסיכון מוגבר משמעותית למחלת אלצהיימר ודמנציה נלווית בגיל מבוגר יותר. ממצאי המחקר מציעים כי הדמיה של כלי הדם הקטנים של הרשתית הינה כלי סקר זמין ומשתלם לניבוי הופעת מחלת אלצהיימר. במסגרת המחקר נבחנה השאלה אם מדדים עצביים […]

  • לידה מוקדמת מלווה בסיכון מוגבר לבעיות קוגניטיביות בטווח הארוך

    לידה מוקדמת מלווה בסיכון מוגבר לבעיות קוגניטיביות בטווח הארוך

    לידה מוקדמת לפני שבוע 34 להיריון מלווה בסיכון מוגבר להפרעות קוגניטיביות בילדות מאוחרת, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. מחקר החתך בחן את ההשפעה של גיל היריון על התפקוד הקוגניטיבי בילדים בגילאי 9-10 שנים על-בסיס מדדים פוליגניים להפרדת השפעות סביבתיות וביולוגיות. אוכלוסיית המחקר כלל 5,946 ילדים (גיל ממוצע של 9.9 […]

  • עליה בריכוזי וויטמין B6 ו-B2 לאחר פעילות גופנית בחולים עם טרשת נפוצה חמורה

    עליה בריכוזי וויטמין B6 ו-B2 לאחר פעילות גופנית בחולים עם טרשת נפוצה חמורה

    בחולים עם טרשת נפוצה זוהה קשר בין מדדי מוגבלות גבוהים יותר ובין ריכוזים נמוכים יותר של וויטמין B6; עם זאת, אימוני סיבולת הובילו לעליה בריכוזי וויטמין B6 ו-B2 בחולים עם מוגבלות חמורה יותר, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת The American Journal of Clinical Nutrition. מדגם המחקר כלל 106 חולים עם טרשת נפוצה שלקחו חלק […]

  • פוטנציאל המהפכה של AGI בנוירולוגיה

    פוטנציאל המהפכה של AGI בנוירולוגיה

    המאמר דן בהשפעות האפשריות של בינה מלאכותית כללית (AGI) על תחום הנוירולוגיה ומציג את הפוטנציאל המהפכני של AGI לצד הסיכונים המשמעותיים הכרוכים בכך

  • גורמי סיכון לאפילפסיה בחולים עם ליקוי קוגניטיבי

    גורמי סיכון לאפילפסיה בחולים עם ליקוי קוגניטיבי

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Neurology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי ישנם מספר גורמי סיכון המלווים בעליה משמעותית בסיכון להופעה מאוחרת של אפילפסיה בחולים עם הידרדרות קוגניטיבית, כולל אלל APOE4, הופעה מוקדמת של דמנציה, ליקוי קוגניטיבי חמור, דמנציה משנית למחלת אלצהיימר, היסטוריה של אירוע מוחי או התקף איסכמי חולף ומחלת פרקינסון. […]

© ‫ e-Med
 כל הזכויות שמורות

 

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך
עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן
להרשמה לאתר