Congestive heart failure

הקשר בין Sleep Apnea ובין אי ספיקת לב סיסטולית (Int J Cardiol)


ממחקר חדש עולה כי קרוב ל-50% מחולי אי ספיקת לב סיסטולית סובלים מהפרעות נשימה בשינה, שמצידם עלולים להחמיר את מחלת הלב, בהעדר טיפול.

לדברי החוקרים, דום נשימה בשינה (Sleep Apnea) מסוכן בעיקר בחולי אי ספיקת לב, מאחר שכאשר החולים מפסיקים לנשום, לא מגיע די חמצן ללב ויש עליה בפעילות הסימפטטית. כתוצאה מכך, עלול להתפתח מעגל קסמים הכולל Sleep Apnea ואי ספיקת לב.

החוקרים עקבו אחר 100 גברים הסובלים מאי ספיקת לב יציבה, בעקבות הפרעה סיסטולית (LVEF<45%), בכדי לקבוע את שכיחות Sleep Apnea. במסגרת המחקר עברו המשתתפים בדיקות שינה והולטר.

37% מהמשתתפים סבלו מ-Central Sleep Apnea (CSA), 12% סבלו מ-Obstructive Sleep Apnea (OSA).

החולים שסבלו מ-OSA היו שמנים יותר באופן משמעותי, ושיעור הנוחרים היה גבוה יותר בהשוואה ליתר המשתתפים.

לעומת זאת, סיווג New York Heart Association בדרגה 3 היה שכיח יותר בקרב חולי CSA ועמד על 43%, לעומת 22% מהמשתתפים שלא סבלו מדום נשימה בשינה. כמו כן, מדדי LVEF נמוכים היו שכיחים יותר בחולים שסבלו מ-CSA.

שכיחות פרפור פרוזדורים היתה גבוהה יותר בקרב חולים שסבלו מ-CSA (27% לעומת 6%), כמו גם שיעור הפעימות החדריות המוקדמות (PVC) (159 לשעה, לעומת 53 לשעה), Couplets (7 לשעה, לעומת 2 לשעה), הפרעות קצב ליליות ורמות PaCO2 נמוכות בזמן ערות.

החוקרים ממליצים לקרדיולוגים לשקול הפניית חולים הסובלים מהשמנת יתר או נחירות, לבדיקות שינה, כמו גם במקרים שחלה החמרה באי ספיקת לב והפרעות קצב ליליות רבות.

החוקרים מדגישים כי חשוב לזהות אם חולים סובלים מ-OSA או CSA, מאחר שהטיפול שונה. במקרים של Obstructive Sleep Apnea, טיפול הבחירה הוא CPAP (Continuous Positive Airway Pressure), אך במקרים של Central Sleep Apnea קיימת התווית נגד לטיפול זה.

טיפולים אפשריים ל-CSA כוללים Acetazolamide או Theophylline, טיפול בחמצן או השתלת קוצב לב, למרות שעדיין לא הושלמו מחקרים קליניים לטווח ארוך לשני הטיפולים האחרונים.

לאחר מתן טיפול מתאים, חשוב לעקוב בזהירות בכדי לוודא שחל שיפור.

Int J Cardiol 2006;106:21-28.

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • התערבות ניתוחית עדיפה על טיפול שמרני בקשישים עם דלקת כיס מרה

    התערבות ניתוחית עדיפה על טיפול שמרני בקשישים עם דלקת כיס מרה

    טיפול ניתוחי בדלקת חדה של כיסה המרה בקשישים עם מחלות רקע רבות לווה בשיעורים נמוכים יותר של אשפוז חוזר וביקורים בחדרי מיון, בהשוואה לטיפול שמרני, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Surgery  וקוראים תיגר על המוסכמה כי מדובר במטופלים במצב קשה מדי בכדי לעמוד בניתוח. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי דלקת חדה […]

  • מדדים אקו-קרדיוגרפיים מנבאים תמותה בחולים עם תסחיף ריאתי

    מדדים אקו-קרדיוגרפיים מנבאים תמותה בחולים עם תסחיף ריאתי

    במאמר שפורסם בכתב העת American Journal of Respiratory and Critical Care Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי מדדי RVGLS (או Right Ventricular Global Longitudinal Strain) ומדד RVOT VTI (או Right Ventricular Outflow Tract Velocity Time Integral) עשויים לנבא את הסיכון לתמותה בחולים במצב קריטי עם תסחיף ריאתי. מדד RVGLS נקשר באופן […]

  • טיפול ב-Dupilumab משפר תפקוד ריאתי בחולים עם אסתמה מסוג 2

    טיפול ב-Dupilumab משפר תפקוד ריאתי בחולים עם אסתמה מסוג 2

    מתוצאות מחקר חדש שפורסם בכתב העת The Lancet Respiratory Medicine עולה כי הטיפול ב-Dupilumab מפחית תהליכים דלקתיים בדרכי הנשימה, עומס ריר ומשפר את נפח וזרימת האוויר, שינויים המובילים לשיפור התפקוד הריאתי ושליטה טובה באסתמה בקרב חולים עם אסתמה מסוג 2 בדרגה בינונית עד חמורה. החוקרים השלימו מחקר אקראי, בשלב 4, שנערך ב-72 מרכזים ב-14 מדינות […]

  • גורמי סיכון לאפילפסיה בחולים עם ליקוי קוגניטיבי

    גורמי סיכון לאפילפסיה בחולים עם ליקוי קוגניטיבי

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Neurology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי ישנם מספר גורמי סיכון המלווים בעליה משמעותית בסיכון להופעה מאוחרת של אפילפסיה בחולים עם הידרדרות קוגניטיבית, כולל אלל APOE4, הופעה מוקדמת של דמנציה, ליקוי קוגניטיבי חמור, דמנציה משנית למחלת אלצהיימר, היסטוריה של אירוע מוחי או התקף איסכמי חולף ומחלת פרקינסון. […]

  • ההשלכות ארוכות הטווח של שינויים במבנה הלב בקרב טייסים

    ההשלכות ארוכות הטווח של שינויים במבנה הלב בקרב טייסים

    גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם ומחלות רקע מתועדים בשכיחות גבוהה בטייסי מטוסים אסימפטומטיים שהופנו לבדיקות סקר רפואיות, אך אוכלוסייה זו לרוב מייצגת אוכלוסייה בריאה עם יכולת תפקודית טובה. עם זאת, מתוצאות המחקר שפורסמו בכתב העת Heart עולה כי יש לשים לב לשכיחות הגבוהה של שינויים במבנה הלב, דוגמת הרחבת אבי עורקים. ברקע למחקר מסבירים […]

  • טיפול במעכבי JAK אינו מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם לעומת מעכבי TNF בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית

    טיפול במעכבי JAK אינו מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם לעומת מעכבי TNF בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית

    בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית (Rheumatoid Arthritis) שטופלו במעכבי JAK לא תועדה היארעות מוגברת של סיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים, בהשוואה לאלו שטופלו במעכבי TNF או תרופות ביולוגיות עם מנגנוני פעולה אחרים במהלך השנתיים הראשונות לטיפול, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Arthritis & Rheumatology. החוקרים בחנו את הנתונים מ-15 מאגרים להשוואת היארעות סיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים […]

  • מדד שבריריות אלקטרוני מסייע בזיהוי מבוגרים בסיכון גבוה לתמותה

    מדד שבריריות אלקטרוני מסייע בזיהוי מבוגרים בסיכון גבוה לתמותה

    מדד שבריריות אלקטרוני, המבוסס על נתונים מהרשומות הרפואיות הממוחשבות וכולל קודי אבחנה, מסייע בזיהוי מבוגרים בסיכון מוגבר לתמותה, פניות דחופות לקבלת טיפול רפואי ואשפוזים בבתי חולים, כך מדווחים חוקרים מבוסטון במאמר שפורסם בכתב העת Journal of the American Geriatric Society. מחקר העוקבה הרטרוספקטיבי מבוסס על נתונים מרשומות רפואיות ממוחשבות במערכת רפואית אזורית בארצות הברית אשר […]

  • וריאביליות ברמות שומנים בדם והסיכון לאי-ספיקת לב בחולים עם סוכרת מסוג 2

    וריאביליות ברמות שומנים בדם והסיכון לאי-ספיקת לב בחולים עם סוכרת מסוג 2

    שונות רבה ברמות כולסטרול כולל, LDL, HDL, או טריגליצרידים נקשרה בקשר בלתי-תלוי עם סיכון מוגבר לאי-ספיקת לב בחולים עם סוכרת מסוג 2, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Diabetes Care. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי הקשר בין שונות ברמות שומנים בדם והסיכון לאי-ספיקת לב לא נבחן היטב, בפרט בחולים עם סוכרת מסוג 2 בסיכון […]

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך