Congestive heart failure

הפרעה בתפקוד הדיאסטולי שכיחה יותר באי-ספיקת לב עם תפקוד ירוד של חדר שמאל

בעבר, אי-ספיקת לב בחולה עםejection fraction תקין של חדר שמאל נתפסה לרוב כנובעת מתפקוד דיאסטולי ירוד, והמונח אי-ספיקת לב “דיאסטולית” הפך לדרך פופולארית להבדיל מצב זה מאי-ספיקת לב “סיסטולית”, שנבעה מ- ejection fraction נמוך. אולם, המונח אי-ספיקת לב הוא מורכב יותר. מחקר חדש, שפורסם בגיליון נובמבר של Journal of the American Medical Association, מיטיב להדגים זאת.

באנליזה ששילבה ממצאים קליניים ואלקטרוקרדיוגרפיים מ-556 חולי אי-ספיקת לב, 55% היו בעלי תפקוד שמור של חדר שמאל, שהוגדר כ- ejection fraction ≥ 50%. כ-80%, היו בעלי דרגה מסוימת של הפרעה בתפקוד דיאסטולי. אולם, חולים עם תפקוד סיסטולי ירוד של חדר שמאל, או ejection fraction <50%, היו בעלי סבירות גבוהה יותר לסבול מהפרעה דיאסטולית מתונה עד חמורה, יחסית לאלו עם ejection fraction גבוה יותר.

לדברי החוקרים, המחקר מראה כי הפרעה דיאסטולית הינה מצב שכיח באי-ספיקת לב וכיejection fraction של חדר שמאל בפני עצמו אינו הדרך היעילה ביותר לאפיין חולים עם הסינדרום. על מנת לסווג חולים עם אי-ספיקת לב כראוי, יש למדוד הן ejection fraction והן תפקוד דיאסטולי בעזרת אקו- דופלר.

האנליזה מדגישה את חשיבותם של מחקרים הנעזרים באקו-דופלר בכל החולים הסובלים מאי-ספיקת לב. הדבר יסייע לכוון את ההתערבויות לעבר גורמי סיכון להפרעה דיאסטולית, כגון יתר לחץ-דם, השמנת יתר וסוכרת, בחולים שעשויים להרוויח מכך. מדידות של תפקוד דיאסטולי אינן מהוות חלק מהבדיקה האקוקרדיוגרפית, אך לדברי החוקרים, הן בהחלט צריכות להיות.

רוב החולים שהיו עם תפקוד דיאסטולי שמור בחדר שמאל היו מבוגרים יותר משמעותית, רובם היו נשים, והיו בעלי רמת תפקוד ממוצעת טובה יותר. הפרעה דיאסטולית בלטה הן בחולים עם תפקוד ירוד והן בחולים עם תפקוד שמור של חדר שמאל. אולם, יחס הסיכויים להפרעה דיאסטולית מתונה עד חמורה בחולים עם ejection fraction ירוד בחדר שמאל היה 1.67 (p=0.01), בהשוואה לאלה שהיו עם תפקוד שמור. 44% ממשתתפי המחקר היו בעלי הפרעה דיאסטולית ו- ejection fractionשמור בחדר שמאל.

תפקוד דיאסטולי תקין או ירוד בצורה קלה עד חמורה לא השתנה משמעותית באנליזה דומה, שהוגבלה לחולים עם אי-ספיקת לב, כפי שהוגדר בקריטריוני Framingham, כאשר ejection fraction של 55% בחדר שמאל היווה את הגבול שהבדיל בין תפקוד שמור ותפקוד ירוד של חדר שמאל.

רמות brain-type natriuretic peptide (BNP) היו גבוהות משמעותית בחולים עםejection fraction נמוך, יחסית לאלה עם תפקוד סיסטולי שמור, וללא קשר ל- ejection fraction, היו קשורים בקשר הפוך לדרגת ההפרעה הדיאסטולית.

הבדלים שנמצאו בין חולים עם תפקוד שמור וחולים עם תפקוד ירוד של חדר שמאל לא נראו כבעלי השפעה על התוצאות. אחוזי התמותה שלהם ל-6 חודשים היו דומים ועמדו על 16%. הם נותרו דומים גם לאחר תיקון למאפיינים דמוגרפיים וקליניים.

החוקרים סבורים, שחולי אי-ספיקת לב עם הפרעה דיאסטולית ותפקוד סיסטולי שמור זכאים לתשומת לב זהה לזו שזוכים לה החולים עם תפקוד ירוד.

רופאים רבים לא ישמחו להתחיל במדידת תפקוד דיאסטולי בחולי אי-ספיקת הלב, משום שהם רואים בכך תוספת מאתגרת או מעיקה לבירור האקו המסורתי. האלוגריתם שהחוקרים מציעים, הוא משהו שיתווסף לבדיקת האקו מבלי להוסיף זמן רב. לדבריהם, יהיה זה קל יחסית לשימוש בעבודה השגרתית, שכן זה דורש בסך הכל שני רישומי דופלר.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • חשיבות טיפול מוקדם לאיזון יתר לחץ דם

    חשיבות טיפול מוקדם לאיזון יתר לחץ דם

    בחולים עם יתר לחץ דם לא-מטופל או לא-מאוזן שהחלו טיפול תרופתי מונותרפי לאיזון לחץ דם במהלך החודש הראשון לאחר האבחנה תועד סיכוי גבוה יותר להשגת איזון לחץ דם בתוך שישה חודשים, בהשוואה לאלו שהחלו בטיפול בשלב מאוחר יותר, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Hypertension. למרות שאיזון לחץ הדם נשמר לאורך 30 חודשים, בלמעלה מ-30% […]

  • דיכאון מלווה בסיכון מוגבר לאי-ספיקת לב

    דיכאון מלווה בסיכון מוגבר לאי-ספיקת לב

    היסטוריה של דיכאון מלווה בעליה של 14% בסיכון להיארעות אי-ספיקת לב, בהשוואה לאלו ללא היסטוריה של דיכאון, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open, גם לאחר תקנון לגורמי סיכון ידועים לאי-ספיקת לב ומשתנים סוציו-דמוגרפיים. מחקר העוקבה כלל נתונים אודות למעלה מ-2.8 מיליון יוצאי צבא ארצות הברית (גיל חציוני של 54 שנים, […]

  • בדיקת אולטרה-סאונד הדגימה דיוק גבוה מאוד לאבחנה של תסביב אשך

    בדיקת אולטרה-סאונד הדגימה דיוק גבוה מאוד לאבחנה של תסביב אשך

    מתוצאות סקירה שיטתית ומטה-אנליזה שפורסמו בכתב העת European Urology Focus עולה כי לבדיקת אולטרה-סאונד דיוק אבחנתי גבוה לאבחנה של תסביב אשך, כאש בדיקת דופלר צבע הדגימה רגישות של 95.3% וסגוליות של 98.3% באבחנה. החוקרים השלימו סקירה שיטתית ומטה-אנליזה של 63 מחקרים שכללו גברים שפנו למרכז שניוני או שלישוני בחשד לתסביב אשך והשלימו בדיקת אולטרה-סאונד. הם […]

  • האם ישנה חשיבות למועד נטילת תרופות לאיזון לחץ דם?

    האם ישנה חשיבות למועד נטילת תרופות לאיזון לחץ דם?

    מועד נטילת תרופות לאיזון לחץ הדם במבוגרים עם יתר לחץ דם לא השפיע על הסיכון או התועלת של הטיפול התרופתי, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת JAMA. לנוכח תוצאות אלו, החוקרים קובעים כי ההחלטה אם ליטול את הטיפול התרופתי בבוקר או בשעות הלילה תתבסס על העדפות המטופלים. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי שני מחקרים קודמים […]

  • מדדים אקו-קרדיוגרפיים מנבאים תמותה בחולים עם תסחיף ריאתי

    מדדים אקו-קרדיוגרפיים מנבאים תמותה בחולים עם תסחיף ריאתי

    במאמר שפורסם בכתב העת American Journal of Respiratory and Critical Care Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי מדדי RVGLS (או Right Ventricular Global Longitudinal Strain) ומדד RVOT VTI (או Right Ventricular Outflow Tract Velocity Time Integral) עשויים לנבא את הסיכון לתמותה בחולים במצב קריטי עם תסחיף ריאתי. מדד RVGLS נקשר באופן […]

  • הערכה לא פולשנית של נוקשות הטחול מסייעת בחיזוי סיכון לסיבוכי מחלת כבד כרונית

    הערכה לא פולשנית של נוקשות הטחול מסייעת בחיזוי סיכון לסיבוכי מחלת כבד כרונית

    בדיקת SSM (או Spleen Stiffness Measurement) הדגימה ערך מנבא משמעותי של דה-קומפנסציה כבדית בחולים עם מחלת כבד כרונית מתקדמת מפוצה, עם ערך סף אופטימאלי של 50 kPa, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Clinical Gastroenterology and Hepatology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי יתר לחץ דם פורטאלי הינו גורם פרוגנוסטי מרכזי במחלת כבד כרונית מתקדמת. […]

  • ההשלכות ארוכות הטווח של שינויים במבנה הלב בקרב טייסים

    ההשלכות ארוכות הטווח של שינויים במבנה הלב בקרב טייסים

    גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם ומחלות רקע מתועדים בשכיחות גבוהה בטייסי מטוסים אסימפטומטיים שהופנו לבדיקות סקר רפואיות, אך אוכלוסייה זו לרוב מייצגת אוכלוסייה בריאה עם יכולת תפקודית טובה. עם זאת, מתוצאות המחקר שפורסמו בכתב העת Heart עולה כי יש לשים לב לשכיחות הגבוהה של שינויים במבנה הלב, דוגמת הרחבת אבי עורקים. ברקע למחקר מסבירים […]

  • טיפול במעכבי JAK אינו מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם לעומת מעכבי TNF בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית

    טיפול במעכבי JAK אינו מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם לעומת מעכבי TNF בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית

    בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית (Rheumatoid Arthritis) שטופלו במעכבי JAK לא תועדה היארעות מוגברת של סיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים, בהשוואה לאלו שטופלו במעכבי TNF או תרופות ביולוגיות עם מנגנוני פעולה אחרים במהלך השנתיים הראשונות לטיפול, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Arthritis & Rheumatology. החוקרים בחנו את הנתונים מ-15 מאגרים להשוואת היארעות סיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים […]

  • וריאביליות ברמות שומנים בדם והסיכון לאי-ספיקת לב בחולים עם סוכרת מסוג 2

    וריאביליות ברמות שומנים בדם והסיכון לאי-ספיקת לב בחולים עם סוכרת מסוג 2

    שונות רבה ברמות כולסטרול כולל, LDL, HDL, או טריגליצרידים נקשרה בקשר בלתי-תלוי עם סיכון מוגבר לאי-ספיקת לב בחולים עם סוכרת מסוג 2, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Diabetes Care. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי הקשר בין שונות ברמות שומנים בדם והסיכון לאי-ספיקת לב לא נבחן היטב, בפרט בחולים עם סוכרת מסוג 2 בסיכון […]

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך