Congestive heart failure

מה מקומה של הוספת התכשיר Aliskiren לטיפול התרופתי המקובל לאחר אוטם לבבי חריף? (מתוך כנס American College of Cardiology)

מאת ד”ר בן פודה שקד

ממחקר חדש אשר הוצג בכנס המדעי השנתי ה-59 של ה-American College of Cardiology עולה כי הוספת התכשיר Aliskiren, שהינו מעכב ישיר של רנין, לטיפול התרופתי המקובל בשבועות שלאחר אוטם לבבי חריף איננה מספקת הגנה נוספת כנגד remodeling חדרי ועלולה אף לגרום לתת-לחץ דם או להיפרקלמיה בנסיבות אלו.

במסגרת המחקר, המכונה Aliskiren Study in Post-MI Patients to Reduce Remodeling (ASPIRE), הוגדר הטיפול המקובל כתכשיר מעכב ACE או חסם הרצפטור לאנגיוטנסין (Angiotensin-receptor blocker, ARB), אולם לא שניהם גם יחד. על בסיס תוצאותיהם, מסיקים החוקרים כי אין מקום לדיכוי כפול (משמע באמצעות שני תכשירים) של מערכת הרנין-אנגיוטנסין במצב שלאחר אוטם לבבי חריף.

במחקר נכללו 820 חולים אשר סבלו מאוטם לבבי גדול והראו מקטע פליטה של חדר שמאל (LVEF) של פחות מ-45% בין שבועיים לשישה שבועות מהאירוע החריף. החולים הוקצו אקראית לקבל טיפול ב-Aliskiren או לחילופין בתרופת דמה בנוסף לטיפול התרופתי המקובל. עם זאת, החוקרים מציינים כי ההקצאה האקראית לא בוצעה עד אשר טופל החולה במינונים יציבים של סטטינים, חסמי בטא, נוגדי טסיות ותכשיר מעכב ACE (כך בכ-90% מהחולים) או ARB (בכ-10% מהחולים) למשך שבועיים. פחות משליש מהחולים בשתי הקבוצות קיבלו בנוסף גם חסם אלדוסטרון.

החוקרים מדווחים כי מבין החולים להם בוצעו בדיקות אקוקרדיוגרם הן בתחילת המעקב והן בתום 36 שבועות, לא נצפה הבדל משמעותי בין הקבוצות ביחס לשינוי הממוצע בנפח הסוף-סיסטולי של חדר שמאל (LVESV), שנקבע כתוצא העיקרי של המחקר. כמו כן, לא נצפו הבדלים משמעותיים ביחס לשינוי בנפח החדר הסוף-דיאסטולי, ב-LVEF או בגודל האוטם.

מומחית אשר נכחה בכנס ונתבקשה להגיב לפרסום הדברים, מציינת כי החולים במחקר כבר היו תחת טיפול תרופתי מוצלח של סטטינים, חסמי בטא ומעכבי ACE. יתכן, היא טוענת, והגענו לקודה בה ריבוי תרופות אינו מביא עמו בהכרח תועלת נוספת, וכי למעשה יתכן ותרופות רבות יותר עלולות להזיק. המומחית מזכירה כי מחקר ה-ACCORD שתוצאותיו פורסמו לאחרונה הראה נקודה זו.

בשאלה זו השיבו החוקרים כי יתכן והתכשיר Aliskiren יראה תועלת באוכלוסיית חולים אחרת או לאחר מעקב ארוך טווח. ידוע כי חולים לאחר אוטם לבבי חריף מצויים בסיכון גבוה משמעותית לפתח אי ספיקת לב בהמשך הדרך, הם מוסיפים, ומציינים כי מחקרם זה היה קצר טווח.

במסגרת המחקר, אשר לא נועד להעריך תוצא קליני כלשהו, נמצא כי שיעור התמותה הכוללת עמד על 2% בקבוצת הביקורת לעומת 4% בקבוצת ה-Aliskiren. לא נצפו הבדלים ניכרים בתוצאות על פי גיל החולים, מינם, חומרת הפגיעה התפקודית הסיסטולית, השימוש בחסמי אלדוסטרון או יתר לחץ דם. לטענת החוקרים, נצפתה אינטראקציה גבולית לטובת Aliskiren (p = 0.06) ביחס ל-LVESV בקרב חולים סוכרתיים בהשוואה לחולים שאינם סוכרתיים.

בתגובה לדברים אלו, ציינה המומחית כי על אף שהמחקר לא נועד כאמור לבחון תוצאים קליניים, הרי שנראה שנרשמה עלייה במקרי התמותה, כש-75% מהם היו מקרי תמותה קרדיווסקולאריים. עם זאת, החוקרים מדגישים כי יש לנקוט במידה רבה של זהירות כשמבקשים לפרש את תוצאות שיעורי התמותה, מאחר ולא לשם כך תוכנן המחקר ולפיכך אינו בעל הכוח הנדרש למטרה זו.

במידת מה, מזכירים החוקרים, נועד מחקרם זה לעבור השוואה אל מול מחקר ה-VALIANT, אשר בחן אף הוא את ההוספה של מעכב שני למערכת הרנין-אנגיוטנסין, התכשיר Valsartan (שהינו חסם לרצפטור לאנגיוטנסין), לצד הטיפול המקובל הכולל את מעכב ה-ACE, Captopril. כמו במחקרם זה, הם מוסיפים, גם מחקר ה-VALIANT לא הראה תועלת להוספת תכשיר שני המעכב את מערכת ה-RAS, וכן נצפו בו יותר תופעות לוואי הכרוכות בטיפול.

החוקרים מסבירים כי בטרם פורסמה עבודתם זו, הייתה תקווה לפיה מחקר ה-ASPIRE יראה כי הוספת התכשיר Aliskiren לטיפול המקובל תצמצם את מידת ה-remodeling בחולים המצויים בסיכון גבוה לפתח אי ספיקת לב לאחר אוטם לבבי חריף, מאחר והוא מעכב ישיר של רנין, ולפיכך פועל מוקדם יותר במנגנון הביוכימי של ייצור Angiotensin II. כך, הורדת פעילות הרנין בתחילת המנגנון, אשר בהמשכו פועלים מעכבי ה-ACE וה-ARB’s, תביא למניעת העלייה הקומפנסטורית המאוחרת בפעילות הרנין בפלסמה המלווה טיפול בתכשירים אלו- זו הייתה ההשערה. עם זאת, מדגישים החוקרים, תוצאות מחקרם זה אינן תומכות בסופו של דבר בהשערה זו.

מתוך הכנס המדעי השנתי ה-59 של ה-American College of Cardiology שנערך במרץ 2010 באטלנטה, ג’ורג’יה.


לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם יש להפסיק את הטיפול באספירין סביב ניתוח מוח?

    האם יש להפסיק את הטיפול באספירין סביב ניתוח מוח?

    הפסקת טיפול באספירין למשך 12 ימים סביב ניתוח מוח אינה מלווה בירידה בהישנות המטומה סב-דוראלית כרונית בקשישים שהופנו לניתוח חירור גולגולת (Burr Hole) לעומת המשך טיפול באספירין, כך עולה מתוצאות מחקר חדש הקוראות תיגר על הגישות המקובלות כיום ופורסמו בכתב העת JAMA Neurology. מחקר SECA הינו מחקר אקראי, מבוקר-פלסבו, שכלל 155 מבוגרים (גיל ממוצע של […]

  • הגבלת זמן צפייה בטלוויזיה עשויה להפחית את הסיכון למחלה קרדיווסקולארית למרות נטייה גנטית לסוכרת מסוג 2

    הגבלת זמן צפייה בטלוויזיה עשויה להפחית את הסיכון למחלה קרדיווסקולארית למרות נטייה גנטית לסוכרת מסוג 2

    במבוגרים עם נטייה גנטית משמעותית לסוכרת מסוג 2 הצופים בטלוויזיה במשך פחות משעה ביום הסיכון למחלה קרדיווסקולארית טרשתית בתוך עשור היה נמוך יותר בהשוואה לאלו ללא נטייה גנטית משמעותית אשר צפו בטלוויזיה במשך שעתיים ויותר בכל יום, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Journal of the American Heart Association. מחקר העוקבה נועד לבחון את הקשר […]

  • ההשפעה של לופוס עורי על איכות החיים של החולים

    ההשפעה של לופוס עורי על איכות החיים של החולים

    מנתונים שפורסמו בכתב העת Journal of the European Academy of Dermatology and Venereology עולה כי ללופוס עורי השפעה משמעותית על איכות החיים של החולים, באופן בלתי-תלוי ומצטבר בחולים עם SLE (או Systemic Lupus Erythematosus), עם עליה בדיווחים אודות הפרעות בבריאות הנפשית ומוגבלות חברתית. במטרה להבין טוב יותר את ההשפעה של אבחנה של לופוס עורי על […]

  • דיכאון מלווה בסיכון מוגבר לאי-ספיקת לב

    דיכאון מלווה בסיכון מוגבר לאי-ספיקת לב

    היסטוריה של דיכאון מלווה בעליה של 14% בסיכון להיארעות אי-ספיקת לב, בהשוואה לאלו ללא היסטוריה של דיכאון, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open, גם לאחר תקנון לגורמי סיכון ידועים לאי-ספיקת לב ומשתנים סוציו-דמוגרפיים. מחקר העוקבה כלל נתונים אודות למעלה מ-2.8 מיליון יוצאי צבא ארצות הברית (גיל חציוני של 54 שנים, […]

  • האם ישנה חשיבות למועד נטילת תרופות לאיזון לחץ דם?

    האם ישנה חשיבות למועד נטילת תרופות לאיזון לחץ דם?

    מועד נטילת תרופות לאיזון לחץ הדם במבוגרים עם יתר לחץ דם לא השפיע על הסיכון או התועלת של הטיפול התרופתי, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת JAMA. לנוכח תוצאות אלו, החוקרים קובעים כי ההחלטה אם ליטול את הטיפול התרופתי בבוקר או בשעות הלילה תתבסס על העדפות המטופלים. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי שני מחקרים קודמים […]

  • עדויות חדשות תומכות בתועלת ארוכת-טווח של Nemolizumab לטיפול פרוריגו נודולריס

    עדויות חדשות תומכות בתועלת ארוכת-טווח של Nemolizumab לטיפול פרוריגו נודולריס

    במאמר שפורסם בכתב העת British Journal of Dermatology מדווחים חוקרים מיפן על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי Nemolizumab נסבל היטב והוביל להקלה ארוכת טווח בגרד וחומרת מחלה לצד שיפור איכות החיים של חולים עם פרוריגו נודולריס לאורך 68 שבועות. עוד עולה מהנתונים כי החולים הצליחו להפחית את היקף השימוש בטיפול מקומי בקורטיקוסטרואידים. המחקר האקראי, […]

  • אשפוזים על-רקע שימוש בקנאביס מלווים בסיכון מוגבר לדמנציה

    אשפוזים על-רקע שימוש בקנאביס מלווים בסיכון מוגבר לדמנציה

    היקף הביקורים בחדרי מיון ואשפוזים לבית החולים על-רקע שימוש בקנאביס עלה בשיעור גבוה מפי 26 לאורך תקופה של 13 שנים בקרב מבוגרים בגילאי 65 שנים ומעלה ומלווה בסיכון מוגבר משמעותית לדמנציה, בהשוואה לביקורים רפואיים דחופים מכל-סיבה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Neurology. מחקר העוקבה הרטרוספקטיבי כלל נתונים בין 2008 עד 2021 אודות […]

  • טיפול ב-Apremilast מפחית מסת שומן ופעילות מחלה בחולים עם דלקת מפרקים פסוריאטית

    טיפול ב-Apremilast מפחית מסת שומן ופעילות מחלה בחולים עם דלקת מפרקים פסוריאטית

    טיפול ב- Apremilast(אוטזלה) במשך שנה אחת הפחית משמעותית שומן בטני ושמר על מסת גוף רזה בחולים עם דלקת מפרקים פסוריאטית, לצד שיפור משמעותי בפעילות המחלה, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת The Journal of Rheumatology. באלו עם השמנת-יתר תועדה הירידה המשמעותית ביותר במסת השומן. החוקרים השלימו מחקר רב-מרכזי, לא-אקראי, במטרה לבחון את ההשפעות של טיפול […]

  • באחד מכל ארבעה חולים עם סוכרת מסוג 2 עמידה לטיפול ישנה עדות להיפרקורטיזוליזם

    באחד מכל ארבעה חולים עם סוכרת מסוג 2 עמידה לטיפול ישנה עדות להיפרקורטיזוליזם

    ברבע מהחולים עם סוכרת מסוג קשה לאיזון ישנה עדות להיפרקורטיזוליזם, עם שכיחות גבוהה במיוחד עם גיל מתקדם, מדד מסת גוף נמוך יותר, מוצא היספאני/שאינו-לטיני, מספר גדול יותר של תרופות לאיזון לחץ הדם ושימוש בפיברטים, משככי כאב או תרופות חדשות לאיזון רמות הסוכר בדם, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Diabetes Care. ברקע למחקר מסבירים החוקרים […]

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך