Congestive heart failure

תגובה פחותה לקלופידוגרל קשורה לסיכון מוגבר לתמותה לבבית לאחר צנתור (מתוך ה- JACC: Cardiovascular Interventions)

מאת ד”ר מיכל איזנשטט

מתוצאות מחקר שפורסם בגיליון יוני של הירחון JACC: Cardiovascular Interventions, עולה כי בחולים העוברים PCI (Percutaneous coronary intervention), תגובה פחותה לקלופידוגרל (clopidogrel, plavix), המוערכת ע”י מבחן זרימת VASP (vasodilator-stimulated-phosphoprotein), מהווה מנבא בלתי תלוי לתמותה לבבית.

יש לציין כי ההשפעה המזיקה של תגובה פחותה לקלופידוגרל הייתה משמעותית יותר בחולים שעברו הכנסת תומכן מצופה תרופה.

החוקרים מדגישים כי המסר העיקרי העולה ממחקרם הינו כי עיכוב בלתי מספק של הטסיות מעלה את הסיכון לתמותה לבבית לאחר פרוצדורת PCI.  לדבריהם, מהספרות עולה כי נערכו מחקרים רבים בעבר שהדגימו קשר בין עיכוב בלתי מספק של הטסיות ובין מאורעות לבביים, אולם המחקר הנוכחי הינו בין הגדולים ביותר שבוצעו, ומן המעטים שהראו קשר לתמותה לבבית.

במחקר הנוכחי בוצע שימוש בבדיקת ה- VASP על מנת להעריך את מידת עיכוב הטסיות.  על אף שהבדיקה אינה זמינה באופן גורף ויש לבצעה במעבדות מיוחדות, היא בעלת יתרונות לעומת בדיקות אחרות, בכך שהינה סלקטיבית עבור הקולטן P2Y12, ועל כן היא מספקת אינדיקציה טובה לתגובתיות לקלופידוגרל.  כמו כן, הבדיקה אינה רגישה לחוסמי IIb/IIIa, והיא נוחה לשימוש היות והיא מצריכה דם מלא ועל כן אינה דורשת צנטריפוגה.

החוקרים מאמינים כי בדיקת ה- VASP הינה האמינה ביותר עבור הערכת עיכוב טסיות תוך התייחסות לשימוש ב- thienopyridine.  בדיקות מעבר אור עשויות להיות יעילות ביותר, במידה ומעוניינים לאתר טסיות פעילות יתר על המידה באופן כללי, היות והן כוללת מסלולים שונים של אגרגצית טסיות.  בדיקת ה- VASP בודקת את שפעול הקולטן P2Y12 אותו מנגנון המצוי בשימוש קלופידוגרל על מנת לעכב טסיות.

לדברי החוקרים, הם משתמשים בבדיקה במסגרת מרפאותיהם, ועבור חולים המראים תגובה פחותה לקלופידוגרל תחת מינון רגיל של התרופה הם בוחרים באחת משתי האפשרויות העלאת מינון קלופידוגרל או מתן prasugrel במקום התרופה המקורית.  הבדיקה נעשית בד”כ 12 שעות לאחר מינון העמסת הקלופידוגרל.

במחקר הנוכחי הבדיקה משקפת שפעול טסיות לפי אינדקס תגובתיות הטסיות (PRI – platelet-reactivity index), כאשר PRI > 60% מצביע על תגובה פחותה לקלופידוגרל.

במסגרת המחקר נבחרו אקראית 461 חולים שעברו PCI דחוף או מתוכנן, אשר סווגו כבעלי תגובה פחותה לקלופידוגרל או כמגיבים לתרופה, זאת על סמך PRI שנמדד בבדיקת ה- VASP.  בוצע מעקב ממוצע של 9 חודשים במסגרת המחקר.

מתוצאות המחקר עולה כי בקרב החולים שהגיבו לקלופידוגרל (277 נבדקים), הערך החציוני של ה- PRI שנמדד עמד על 41.37, לעומת 73.15 בקרב אלו בעלי התגובה הפחותה לתרופה (184 נבדקים).  הודגמו שיעורים גבוהים יותר משמעותית של חולי סוכרת ושל חולים הסובלים מהשמנת יתר בקרב קבוצת התגובה הפחותה.

כמו כן הודגם כי שיעורי התמותה הלבבית ושיעורי הופעת קריש על התומכן היו גבוהים יותר בקרב אלו שסווגו כבעלי תגובה פחותה לקלופידוגרל.

אירועים לבביים בבעלי תגובה פחותה ובבעלי תגובה תקינה לקלופידוגרל –












































תוצאה


קבוצת התגובה הפחותה לקלופידוגרל (%)


קבוצת המגיבים לקלופידוגרל (%)


P value


תמותה כללית


9.6


3.3


0.005


תמותה לבבית


7.9


2.2


0.004


STEMI


1.7


1.8


1.00


NSTEMI


6.2


4.4


0.39


TLR (target lesion revascularization)


10.1


8.7


0.62


הופעת קריש על התומכן


8.3


3.3


0.018


MACE (major adverse cardiovascular events)


19.7


13.1


0.06

תגובה פחותה לקלופידוגרל הייתה אחד מארבעה משתנים שזוהו בניתוח רב משתנים כמנבאים בלתי תלויים למוות לבבי (יחס סיכון 4.00).  שלושת האחרים היו פינוי קריאטינין מופחת (יחס סיכון 0.95), שימוש בתומכן מצופה תרופה (יחס סיכון 5.73) ו CRP מוגבר (יחס סיכון 1.01).

החוקרים מציינים כי ההשפעה המזיקה של תגובה פחותה לקלופידוגרל על תמותה לבבית הייתה גבוהה יותר משמעותית בחולים שעברו השתלת תומכן מצופה תרופה.  החוקרים מבקשים להתייחס לממצא זה בזהירות לאור המגבלות הקיימות בשימוש במידע ממרשמים, וכן לאור גודלו הקטטן של המחקר וכן האפשרות שקיימים ערפלנים שלא נמדדו.  יחד עם זאת, מדגישים החוקרים כי ממצא זה תומך בהנחה שדחיית ריפוי של האנדותל המופיעה לאחר הכנסת תומכן מצופה תרופה דורשת עיכוב טסיות יותר משמעותי בהשוואה למצב המופיע לאחר השתלת תומכן שאינו מצופה תרופה.

במאמר מערכת נלווה נכתב כי מספר מחקרים בבחירה אקראית מתבצעים בתקופה זו על מנת לספק תשובות באשר לדרכי פעולה באלו בעלי תגובה פחותה לקלופידוגרל.  הכותבים מסיקים כי בסופו של דבר עבור חולים נבחרים, בייחוד אלו בסיכון מוגבר לאירועים תרומבוטיים, המידע שיספקו כל המחקרים בנושא יביא לשיפור בתוצאות החולים.  המטרה הסופית הינה טיפול פרטני בכל חולה לפי תגובתו לתרופה כך שהטיפול יהיה יעיל ביותר.

JACC Cardiovasc Interv 2010

JACC Cardiovasc Interv 2010, editorial

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • טיפול ב-Trimethoprim-Sulfamethoxazole למניעת PJP בחולים עם וסקוליטיס מפחית במקביל את הסיכון לזיהומים חמורים אחרים

    טיפול ב-Trimethoprim-Sulfamethoxazole למניעת PJP בחולים עם וסקוליטיס מפחית במקביל את הסיכון לזיהומים חמורים אחרים

    טיפול מונע ב- Trimethoprim-Sulfamethoxazole(או TMP-SMX) מפחית את הסיכון לזיהומים חמורים בהיקף של 50% בחולים עם אבחנה של וסקוליטיס על-רקע ANCA (או Antineutrophil Cytoplasmic Antibody), כאשר התועלת הגדולה ביותר תועדה במהלך 180 הימים הראשונים לטיפול, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Arthritis & Rheumatology. המחקר התצפיתי נועד לבחון את ההשפעה של טיפול מונע ב- TMP-SMX על […]

  • מהו קו טיפול תרופתי שני הטוב ביותר בנשים עם אפילפסיה?

    מהו קו טיפול תרופתי שני הטוב ביותר בנשים עם אפילפסיה?

    החלפת טיפול מונותרפי ותוספת טיפול הדגימו יעילות דומה כקו-טיפול שני בנשים עם אפילפסיה מוכללת אידיופטית, ללא הבדלים משמעותיים בשיעורי הכישלון בין הטיפולים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. החוקרים השלימו מחקר רטרוספקטיבי רב-מרכזי שכלל נתונים מ-18 מרכזים לטיפול באפילפסיה בארבע מדינות בין השנים 1995 עד 2023 כאשר חציון משך המעקב […]

  • חשיבות טיפול מוקדם לאיזון יתר לחץ דם

    חשיבות טיפול מוקדם לאיזון יתר לחץ דם

    בחולים עם יתר לחץ דם לא-מטופל או לא-מאוזן שהחלו טיפול תרופתי מונותרפי לאיזון לחץ דם במהלך החודש הראשון לאחר האבחנה תועד סיכוי גבוה יותר להשגת איזון לחץ דם בתוך שישה חודשים, בהשוואה לאלו שהחלו בטיפול בשלב מאוחר יותר, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Hypertension. למרות שאיזון לחץ הדם נשמר לאורך 30 חודשים, בלמעלה מ-30% […]

  • טיפול קדם-ניתוחי במעכבי SGLT-2 מלווה בסיכון נמוך יותר לנזק כלייתי חד לאחר-ניתוח

    טיפול קדם-ניתוחי במעכבי SGLT-2 מלווה בסיכון נמוך יותר לנזק כלייתי חד לאחר-ניתוח

    טיפול קדם-ניתוחי בתרופות ממשפחת מעכבי SGLT-2 (או Sodium Glucose Cotransporter) הפחית את הסיכון לנזק כלייתי חד לאר התערבות כלייתית בהיקף של 31%, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Surgery. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי דיווחי מקרים ומחקרים רטרוספקטיביים קטנים הצביעו על סיכון מוגבר לקטואצידוזיס אאוגליקמי לאחר-ניתוח ונזק כלייתי חד בחולים תחת טיפול […]

  • טיפול ב-Rifaxmin-Alpha בחולים עם שחמת כבד עשוי להפחית את הפניות לטיפול רפואי ואנצפלופתיה כבדית

    טיפול ב-Rifaxmin-Alpha בחולים עם שחמת כבד עשוי להפחית את הפניות לטיפול רפואי ואנצפלופתיה כבדית

    מנתונים שפורסמו בכתב העת United European Gastroenterology Journal עולה כי מתן Rifaxmin-Alpha למניעה שניונית בחולים עם שחמת כבד ואנצפלופתיה כבדית הובילה לירידה משמעותית בפניה לשירותים רפואיים, כולל הפחתת אשפוזים וביקורים במרפאות חוץ, עם פחות אירועי אנצפלופתיה כבדית וללא שינויים משמעותיים בהוצאות טיפול רפואי. מחקר העוקבה מבוסס על נתונים מרשומות רפואיות ממוחשבות בין מרץ 2010 ועד […]

  • האם ניטור מרחוק עשוי להפחית אשפוזים בחולים עם מחלות ממאירות?

    האם ניטור מרחוק עשוי להפחית אשפוזים בחולים עם מחלות ממאירות?

    ניטור תסמינים מרחוק באמצעים אלקטרוניים להערכת תוצאים לפי דיווח מטופלים לווה בהפחתת היקף האשפוזים בשיעור של 19% לאחר שלושה חודשים ובהיקף של 13% לאחר שישה חודשים בחולים עם מחלה ממארת תחת טיפול סיסטמי, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. התועלת של אמצעי ניטור מרחוק תועדה במגוון אוכלוסיות חולים, כולל אלו המתגוררים […]

  • האם יש להפסיק את הטיפול באספירין סביב ניתוח מוח?

    האם יש להפסיק את הטיפול באספירין סביב ניתוח מוח?

    הפסקת טיפול באספירין למשך 12 ימים סביב ניתוח מוח אינה מלווה בירידה בהישנות המטומה סב-דוראלית כרונית בקשישים שהופנו לניתוח חירור גולגולת (Burr Hole) לעומת המשך טיפול באספירין, כך עולה מתוצאות מחקר חדש הקוראות תיגר על הגישות המקובלות כיום ופורסמו בכתב העת JAMA Neurology. מחקר SECA הינו מחקר אקראי, מבוקר-פלסבו, שכלל 155 מבוגרים (גיל ממוצע של […]

  • דיכאון מלווה בסיכון מוגבר לאי-ספיקת לב

    דיכאון מלווה בסיכון מוגבר לאי-ספיקת לב

    היסטוריה של דיכאון מלווה בעליה של 14% בסיכון להיארעות אי-ספיקת לב, בהשוואה לאלו ללא היסטוריה של דיכאון, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open, גם לאחר תקנון לגורמי סיכון ידועים לאי-ספיקת לב ומשתנים סוציו-דמוגרפיים. מחקר העוקבה כלל נתונים אודות למעלה מ-2.8 מיליון יוצאי צבא ארצות הברית (גיל חציוני של 54 שנים, […]

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך